"חבר'ה בפריפריה לא מכירים יחידות טכנולוגיות בצבא. לכן הם גם לא שואפים להגיע אליהן"

שחר אביב (30) היום מנהל מוצר במיקרוסופט גדל באיזור ד' באשדוד, בקושי כלכלי, ולא חלם שיגיע לעבוד בהייטק או שישרת בצבא ביחידת עילית של חיל המודיעין. "אבי יצא מכשירות בשלב מוקדם בחיי, וכך נכנסנו לקשיים כלכליים. בשלב מסויים כשהייתי בתיכון ההורים שלי התגרשו והייתי צריך להחליט אם אני רוצה להשקיע בבגרויות או לעזוב. נשארתי ללמוד אבל הלכתי לעבוד כדי לעזור לאמא שלי ולאחים ולא השקעתי בבגרויות. בזמן שכל החברים שלי קיבלו זימונים לכל מני יחידות מובחרות אני לא קיבלתי כלום. עוד לפני שפתחתי את הפה הקב"א שלי היה נמוך והבנתי בדיעבד שלא נמצאתי ראוי לקצונה. מאוד רציתי להגיע למודיעין לכן נרשמתי למכינה הקדם צבאית בראש פינה, עבדתי במהלך המכינה כמורה לפרטי לערבית לילדי ראש פינה, סיימתי את המכינה בהצטיינות וכך נפתח לי השער לחיל המודיעין", הוא מספר. 

במהלך השירות הצבאי במודיעין עבד בערבים בסינמה סיטי וכשהשתחרר עבד כמדריך טיולים ולאחר מכן בשתי חברות סטארט-אפ. הוא השלים תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים תוך כדי עבודה בחברה ממשלתית ביטחונית. "הניסיון שקיבלתי שם איפשר לי אחר כך להתקבל למיקרוסופט ואני שם כבר שנתיים וחצי, מנהל מוצר באחת מקבוצות הסקיוריטי המובילות. זה הזמן שאני יכול להסתכל אחורה ולנסות לעזור לאלה שנמצאים באותם קשיים שאני חוויתי או קשיים אחרים, כי אני מכיר את האתגרים שלהם ומבין עם מה הם מתמודדים ואני חושב שזה אפשרי. חלק מהבעיה היא שהחבר'ה בפריפריה לא מכירים יחידות טכנולוגיות או יחידות עילית בצבא. יש חוסר מודעות ולכן חוסר שאיפה", הוא אומר. 

אביב מתנדב בין היתר בפרוייקט אחרייטק תוכנית חינוכית טכנולוגית לבני נוער מהפריפריה שהיא שיתוף פעולה של עמותת 'אחרי' ועמותת בוגרי 8200 שמטרתה לאפשר לכל נער ונערה בישראל חינוך טכנולוגי איכותי בהסתכלות על צה"ל כתחנה הבאה עבורם. 

גם יניב אברמוב (25), מדריך ב'אחרייטק' הגיע מהפריפריה. הוא גדל בקריית ים ומספר שלא היה גיוס נרחב מבית הספר שלו ליחידות טכנולוגיות. "בתיכון הייתי במגמת מכטרוניקה בה בעיקר למדנות מושגים פיסיקליים שקשורים להנדסת מכונות. היו כמה ילדים שהרחיבו גם מחשבים אבל לא הייתה מגמה". הוא סיים תיכון והתגייס לקורס טיס והיה מיחידים בבית הספר שקיבלו אליו זימון. "הגעתי בערפל כי לא ידעתי כלום על הקורס, לא ידעתי עם מי להתייעץ. אחרי 4 חודשים עברתי להנדסה קרבית שם הייתי לוחם ומפקד בקורס מ"כים", הוא מספר. 

בשנה שעברה הוא התחיל התחיל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון ובתוקף המלגה שקיבל, מלגת אימפקט ללוחמים ממעמד סוציואקונומי נמוך הוא צריך להתנדב. "התחלתי להתנדב באחרייטק טירת הכרמל. עזרתי למדריך בהדרכה, בחניכה. במהלך השנה הראשונה בטכניון לקחתי קורס פייתון ושמתי לב שהקצב ממש דומה. כמובן שבטכניון לומדים את זה יותר לעומק אבל כן באחרייטק התקדמנו מאוד", הוא מספר. 

היום אברמוב עובד כמדריך בתוכנית אחרייטק בקריית מוצקין. "התוכנית הזאת פותחת אופציות שלא קיימות כרגע להרבה בני נוער. אני הייתי מהיחידים בבית הספר שלי שהגיעו ליחידות כמו קורס טיס. ל-8200 צריך רקע מקדים וממש בודדים הגיעו. אני רואה את התלמידים שמשתתפים בתוכנית, אמנם יש בבית הספר מגמה של מדעי המחשב אבל יש כאלה שאין להם רקע או בני משפחה שמגיעים מהעולם הזה, שאין להם שום מושג במחשבים, רקע בפייתון או ביזמות. הם מגיעים כי חברים שלהם באו, שמעו על התוכנית או שההורים שלהם דחפו אותם להגיע. אני יודע שאם היה לי אח קטן בגיל הזה הייתי דוחף אותו להשתתף בתוכנית", הוא אומר. 

התוכנית פועלת יחד עם הרשויות המקומיות ב-22 ישובים מצפת, עכו ונהריה, דרך ג'וליס וירכא ועד דימונה ערד ואשקלון. הרשויות המקומיות מספקות את כיתות המחשבים ומדריכי העמותה מגיעים פעמיים בשבוע אחר הצהריים ללמד את החניכים לתכנת. כיום משתתפים בתוכנית כ-500 חניכים ברחבי הארץ כאשר העמותה שואפת להגיע ל-2,000 חניכים בשנה הבאה. 

פעילות במסגרת תוכנית אחרייטק | צילום: סתיו שניידר אשוח

"היום לא רק ב-8200 אלא בכלל בצבא יש צורך בידיים טכנולוגיות ומי שמגיע ללא רקע טכנולוגי בתיכון נקודת ההתחלה שלו נמוכה משמעותית בכל התפקידים האלה. ברוב הישובים שאנחנו עובדים אין לחניכים שלנו אפשרות אחרת ללמוד את התחומים האלה. לא תמיד קיימת מגמה רלוונטית", אומרת אליענה דן, מנכ"לית עמותת בוגרי 8200. רק ב-35% מבתי הספר בישראל ישנה מגמת מחשבים כאשר רובן במרכז בגלל מחסור במורים לתחום בפריפריה. "אנחנו מקנים גם ידע טכנולוגי וגם התנסות מעשית כדי שהתלמידים יוכלו להשתלב בצורה טובה יותר בתפקידים טכנולוגיים ואחר כך כמובן, זה משפיע גם באזרחות", היא אומרת. 

לתפקידים הטכנולוגיים בצבא יש דירוג טכנולוגי שהחניכים מקבלים וחלק מהמסלולים היוקרתיים יותר דורשים חמש יחידות לימוד מחשבים. "כשחושבים על המחסור בכוח האדם בהייטק בזמן שיש המון בני נוער צעירים שנמצאים בפריפריה, אם ניתן להם את ההכשרה הראוייה זה ייצר לישראל עתודות בתחום ההייטק", מסבירה דן. "להרבה מהחניכים שלנו אין בכלל תמונת עתיד שמדברת על התפקידים האלה. הם לא מכירים אף אחד שעובד בהייטק. כולנו יודעים שאפשר להגיע לירח אבל ברור לנו שזה מישהו אחר שיכול. באותו אופן אותם צעירים יודעים שיש הייטק אבל זה לא נמצא במנעד האפשרויות שלהם – צריך לייצר את זה מחדש". 

עלות הפרוייקט השנתית לכל תלמיד היא 3,550 שקל, העלות להפעלת התוכנית ביישוב בודד היא 140 אלף שקל והעלות הכוללת של הפרוייקט בשנה החולפת הייתה למעלה מ-3 מיליון שקל. כדי להמשיך לממן ולהרחיב את התוכנית פתחה העמותה בפרוייקט מימון המונים בו היא מקווה לגייס מיליון שקלים כאשר היא תשווה כל שקל שיתקבל בתרומה וכך גם הרשות המקומית במטרה להגיע ל-3 מיליון שקלים.  

לינק לתרומה