"חייבים להתייחס למזון נגיש כמו שמתייחסים לסוגיות ביטחון, דיור ותחבורה"

מה עושה ישראל למען קידום הביטחון התזונתי של אזרחיה? בוועידת התחזיות 2022 של כלכליסט ובנק הפועלים נערך פאנל בשיתוף מובילי היוזמה לביטחון תזונתי של המגזרים השונים, המטפלים בנושא שמהווה סיכון יומיומי עבור עשרות אלפי ישראלים: חה"כ עידית סילמן, יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות; פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי שמונה לתפקיד החדש ע"י השר מאיר כהן; ענת פרידמן, סמנכ"לית שיווק לקט ישראל; ועמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזרוב ומכון 'יסודות'.

סילמן הסבירה כי "יש קשר ישיר בין חוסר ביטחון תזונתי לבין עוני. אנחנו מכירים את פירמידת הצרכים של מאסלו: כדי להגיע לאידיאלים הגבוהים צריך קודם כל לספק מזון. בנוסף, השאלה היא לא רק מה אוכלים אלא גם מה אוכלים? עד כמה זה בריא?".

עד כמה הגופים מהמגזר השלישי, העמותות, יכולות לעודד את הביטחון התזונתי בישראל? ענת פרידמן הסבירה כי היא חלק מ"סטארט-אפ שעובד 18 שנה, כאשר אנחנו מעבירים מזון ממקום שיש בו עודף - כמו אולמות אירועים, מסעדות ועוד - למקום שיש בו חוסר. בישראל נזרקים 2.5 מיליון טון מזון לאשפה מדי שנה, בשווי של מיליארדים. המזון הזה כבר יוצר, רק צריך להעביר אותו. אנו עוזרים גם למאבק במשבר האקלים, משום שאנחנו פותרים חלק מבעיית ההטמנה".

עמית בן צור התייחס לרפורמה בחקלאות שמתכננים השרים עודד פורר ואביגדור ליברמן, והסביר כי "בחקלאות, כמו בהרבה נושאים אחרים, יש הכחשה של הטווח הארוך. אנחנו לא מבינים את המחיר של המעשים שלנו עבור הילדים שלנו. האם יהיה לנו אוכל בעתיד? אנחנו נמצאים מבחינה אסטרטגית באתגר כפול כדי להבטיח את המשך התזונה המקומית: האתגר הראשון הוא עלייה בביקוש למזון מסביב לעולם; השני הוא משבר האקלים, שמשפיע על היבולים בכל העולם. מדינות שאנחנו מייבאים מהן מזון היום, לא בטוח שנוכל להמשיך לייבא מהן מזון בעתיד. אם אנחנו רוצים להבטיח מזון נגיש בעתיד, חייבים להתייחס לזה כמו שמתייחסים לביטחון, דיור ותחבורה. מי שחושב שהחקלאות היא אקורדיון שאפשר לכווץ ולהרחיב לאורך שנים - טועה. צריך לפתח אותה ולייעל אותה, זה אינטרס ציבורי של כולנו. ישראל צריכה למנות גוף מטה שיהיה אחראי על הענף על בסיס נתונים ומחקר, ולא על בסיס ספר מיקרו שקראנו בשנה הראשונה של האוניברסיטה".

פאנל הזכות למזון. מימין: חה"כ עידית סילמן, ענת פרידמן, פרופ' רוני סטריאר ועמית בן צור | צילום: אוראל כהן

סילמן: "אנחנו מדברים על בריאות, אבל טרום ההגעה למערכת הבריאות קיים מערך שלם בו עלינו לעודד אורך חיים בריא. דוגמה ברורה לכך היא שיש מיליון איש שמוגדרים במצב של טרום סכרת. אחד מגורמי הסיכון הגדולים לקורונה הוא עודף משקל. צריך להבין אילו אוכלוסיות מתמודדות עם הבעיה הזו. מה שאנחנו אוכלים הוא קריטי, וסלי מזון שמחלקים לרוב כוללים פתיתים ושמן - ולא בטוח שזה מה שהאוכלוסיות הנזקקות צריכות. לכן אני חושבת שצריך למסות מזון לא בריא. האוכל הלא בריא מגיע למוסדות. אני שואלת למה? התשובה היא כי הוא זול. אם אנחנו לא נדאג לחנך נכון, נתמודד עם תוצאות כלכליות. ישראל מוציאה 20 מיליארד שקל בשנה על סוכרת". 

פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, שמונה לתפקידו לפני כשבוע ע"י שר הרווחה אמר: "בארה"ב אתה לא רואה עניים שאוכלים פירות וירקות. זה שוני שאנחנו חייבים לשמור עליו בישראל. הביטחון התזונתי מחולק באין ספור משרדים ממשלתיים, וזה הזמן לפעול לתפעול משותף שלהם. אנחנו יושבים באיזור שהוא כולו אי-ביטחון תזונתי - כמו לבנון, ירדן ומצרים. אנשים עושים דברים שהם לא דמיינו כאשר הם רעבים. הרצון של כל העמותות והממשלה הוא לעבוד ביחד. גם השוק הפרטי צריך לתת את תרומתו לנושא, לא יכול להיות שמחירי האוכל מרקיעי שחקים".