"צריך להכפיל את רשת החשמל בעשור הקרוב"

"היה עדיף שאת הקמת המטרו היו מתחילים כבר לפני 20 שנה. כולנו עובדים כעת במרץ, כדי לצמצם פערים של עשורים בתחום התחבורה הציבורית, בשל השקעות עתק שהופנו בשנים לסלילה של כבישים ולבניית גשרים. אני מקווה שבתוך 4 שנים נרגיש הקלה גדולה מאד כשהרכבות הקלות בגוש דן יתחילו לפעול. אין ספק שהסעת המונים היא הפתרון לבעיית התשתיות בתחבורה", אמרה היום (ד') מנכ"לית משרד התחבורה, מיכל פרנק במסגרת ועידת התחזיות 2022 של כלכליסט ובנק הפועלים.

במענה על שאלת כתב כלכליסט, יובל שדה האם משרד האוצר מערים קשיים על מיזמי תשתיות נחוצים, אמרה פרנק: "תמיד יש אילוצים. עם זאת, השנה נוציא 34 מיליארד שקל על פרוייקטים שונים".

יו"ר נמל אשדוד אורנה הוזמן-בכור | צילום: אוראל כהן

עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל אמר כי בשונה ממצב התשתיות בתחומים אחרים, המצב הנוכחי של תשתיות החשמל בארץ טוב, לפחות לשנים הקרובות. לדבריו "כדי להגיע בשנת 2030 ליעד של 30% חשמל שיופק מאנרגיות מתחדשות צריך להכפיל את רשת החשמל במהלך העשור הקרוב, ובחלק מהמקרים צריך יותר מלהכפיל אותה וזאת בשל העובדה שתשתית האנרגיה הירוקה מבוזרת. כבר התחלנו בפיתוח הרשת שלנו לכיוון הזה".

פאנל תשתיות לאומיות כמנוע הצמיחה של המשק. מימין: עופר בלוך, מיכל פרנק, אורנה הוזמן בכור, ליאור מנצר | צילום: אוראל כהן

בלוך התייחס גם להיבטים הקשורים לחדשנות, לחיזוק רשת החשמל ולהתאמתה לצרכים העתידיים של המשק וסיפר כי "רק הבוקר חתמנו על הסכם והשקעה של מיליון דולר עם חברת הסטארטאפ EMG שמקימה ומציבה חיישנים על הרשת, לחיזוי ואחזקה טובים יותר. זה שילוב מנצח, כי הרשת תהיה חכמה יותר ובאקזיט הציבור ייהנה מרווחים".

יו"ר נמל אשדוד, אורנה הוזמן–בכור סיפרה כי הנמל כבר הכין את עצמו לתחרות עם נמלי הים הפרטיים, תוך השקעה של 2.4 מיליארד שקל מתקציבו, ובלי לבקש לשם כך סיוע כספי מהמדינה: "העמקנו את הרציפים כדי שנוכל להעמיד תחרות לנמלים הפרטיים. אני מניחה שבתוך כמה שנים נוכל לראות מה התחרות הזאת תעשה". בהתייחס להתייקרויות במחירי התובלה הימית מאז פרוץ מגפת הקורונה, היא אמרה "המחירים האמירו במאות אחוזים ובסוף זה מתגלגל לצרכן. למה זה קורה? כי אפשר".

בדיון שהתקיים במסגרת הוועידה השתתף גם מנהל סקטור מימון פרוייקטים ותשתיות בבנק הפועלים, ליאור מנצר. לדבריו, היקף הפרוייקטים הלאומיים שהמדינה מובילה – רחב אך במשרדי הממשלה מספר העובדים שאמונים עליהם נותר קטן ובסדרי הגודל שהיו בעת שהמדינה ניהלה מספר קטן של מיזמים: "יש לא מעט אירועים ופרוייקטים שצריך לטפל בהם, יש פחות מדי אנשים שמטפלים ביותר מדי מיזמים והמצב הזה גורם לעיכובים", אמר.

בהתייחס למודל המימון של פרויקט המטרו בגוש דן, שעלותו 150 מיליארד שקל לפחות, אמר מנצר כי בכוחם של גופי המימון הישראליים להעמיס על עצמם כ-35 מיליארד שקל מכלל הפרוייקט ולפיכך, לא יהיה מנוס ממעורבות של בנקים בינלאומיים. לדבריו "אם יהיו עיכובים בעבודות ובתהליכים הקשורים אליהן – הם לא יבואו כי הם לא יודעים לעבוד לפי תרבות 'השלוף' וה'סמוך' שלנו, הישראלים".