האם מגיעה לכם תוספת שכר על עבודה בסילבסטר?

אחרי שנה לא פשוטה שעברה על כולנו ועל אף וריאנט האומיקרון המאיים, בפתחה של השנה האזרחית החדשה, חברות ומקומות עבודה רבים מתכננים מסיבות סילבסטר לעובדיהם במתכונת כזו או אחרת. באופן כללי ניתן לומר שחגיגות הסילבסטר וראש השנה האזרחית הפכו מזמן לנחלת הכלל, ולאו דווקא לבני הדת הנוצרית, ומהווים סיבה מצוינת למסיבה לכולם.  

מי יכול לבחור לא לעבוד בסילבסטר, האם מקבלים תוספת שכר על עבודה בערב הסילבסטר ומה מותר ואסור במסיבות לחגיגת השנה האזרחית החדשה שמארגנים מעסיקים? 

השנה ערב הסילבסטר יוצא אמנם ביום שישי אך מה אם אני נדרש לעבוד בערב שישי אבל מעדיף לבלות את ערב הסילבסטר במקום?

בכל הנוגע לעבודה בערב החג ובמהלך החג, קיימת הבחנה בין בני הדת הנוצרית הזכאים לעבוד יום עבודה מקוצר בערב החג ולהיעדר מהעבודה ביום החג עצמו, לבין בני דתות אחרות שמעוניינים לחגוג את השנה האזרחית או את מסורת הנובי גוד. עובדים אלו יכולים לבחור ביום זה כיום בחירה שבו יוכלו לצאת לחופש במסגרת מכסת ימי החופשה המגיעים להם מדי שנה.

ככלל, המעסיק הוא זה שקובע את מועדי החופשות לעובדיו, כמובן ככל האפשר תוך התחשבות בבקשותיו ורצונותיו של העובד. יחד עם זאת, חוק חופשה שנתית, מאפשר לכל עובד לבחור שני ימי בחירה בשנה: האחד, לפי בחירתו והשני, מתוך רשימה סגורה המצויה בתוספת לחוק. ברשימה זו מנויים חגי הדתות השונים וביניהם גם ערב ראש השנה האזרחית - ערב הסילבסטר.

במקרה שהעובד כבר ניצל את ימי הבחירה שלו בשנה זו, רשאי העובד לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה באותו יום, אך בניגוד ליום בחירה, המעסיק לא חייב לאשר את בקשת העובד (כמובן שדחיית הבקשה צריכה להיעשות משיקולים ענייניים). 

האם עלי להודיע על כך למעסיק מראש?

כן. על העובד להודיע למעסיק על כוונתו לנצל יום בחירה לפחות 30 ימים מראש וככל שלא נתן הודעה בזמן המעסיק אינו מחויב לאשר את חופשתו זו. במילים אחרות: כשמדובר ביום בחירה הנמנה על הרשימה שבחוק כמו ערב ראש השנה האזרחית, העובד יכול 'לכפות' על המעסיק את יום החופשה, ובלבד שהודיע על כך למעסיק 30 ימים מראש, כאמור. 

ואם החלטתי לקחת חופש בערב הסילבסטר או בחג עצמו?

ערב החג יוצא השנה ביום שישי בערב ואולם, ככל שמדובר במקום עבודה בן שישה ימי עבודה בשבוע (כלומר פעילים גם ביום שישי), עובד שיצא לחופשה בערב החג יהיה זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש, כאשר ממכסת ימי חופשתו השנתית ינוכה יום חופשה שלם).

במהלך יום החג, זכאים העובדים בני הדת הנוצרית ליום חופשה. זכאות זו חלה גם אם אותם עובדים היו בחופשה ממקום העבודה במהלך החגים של הדת היהודית.

עו"ד רוני איטח גנט | אופיר אייב

במידה ועבדתי בערב הסילבסטר או במהלך יום החג, האם אני זכאי לתוספת שכר?

במידה ומדובר בעובדים בני הדת הנוצרית, הרי שבדומה לעבודה בערב ראש השנה לבני הדת היהודית, הם זכאים ליום עבודה מקוצר בערב בחג. יום העבודה המקוצר יכול להימשך חמש או שבע שעות (על פי הנוהג של מקום העבודה, על פי חוזי עבודה אישיים או בהתאם להסכמים קיבוציים), ונהוג לסיימו לפחות שלוש שעות טרם כניסת החג. בניגוד לעמיתיהם הנוצרים, עובדים השייכים לדתות אחרות אינם זכאים ליום עבודה מקוצר.

ככלל, עובדים בני הדת הנוצרית שנדרשים לעבוד ביום החג, זכאים לקבל תוספת בשיעור של 50% למשכורתם. ואולם, כאשר מדובר בעבודה ביום החג בשנה שבה מדובר גם ביום המנוחה השבועי של העובדים, כמו למשל השנה כשהחג עצמו חל בשבת, זכאים העובדים לקבל 150% ממשכורתם אך הם לא יקבלו תוספת כפולה.

כמובן שככל שנקבעה תוספת שכר גבוהה יותר בחוזה ההעסקה האישי, בהסכמים קיבוציים וכיוצ"ב, מחויב המעסיק לשלם לעובדים לפי שיעור השכר הגבוה ביותר מבין האפשרויות. בניגוד לעובדים בני הדת הנוצרית, עובדים מדתות אחרות אינם זכאים לקבל כל תוספת לשכרם (במקרה של עבודה בשבת הם יהיו זכאים לתוספת 50% בשל עבודה במנוחה השבועית).

ומה בנוגע למסיבות הסילבסטר שיוזם מקום העבודה?

בהקשר זה חשוב להבין כי הגם שהמסיבה מתקיימת (על פי רוב) שלא במסגרת שעות העבודה, הרי שהמעסיק אחראי למתרחש במסיבה בהיבטים רבים.

כך, למשל, במסיבה כמו במסיבה ישנו מרחב פתוח יותר להתנהגויות שונות של העובדים. ולכן לקראת המסיבה חשוב לרענן את נהלי החברה ביחס לכללי ההתנהגות המקובלים, ובפרט בכל הנוגע לנהלים העוסקים במניעת הטרדה מינית. חשוב לזכור כי חובת המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה ונקיה מהטרדות, חלה גם במסיבה שהוא מארגן לעובדיו, זאת גם ככל שהמסיבה נעשית בזום ולאו דווקא פנים אל פנים. 

בהקשר זה כדאי להנחות מראש את העובדים שיגיעו למסיבה תחת קוד לבוש מסוים ולוודא שאין במסיבה תכנים בעלי גוון מיני (למשל: בדיחות גסות; משחקים כאלה ואחרים שעשויים להיחשב כבעלי קונוטציה מינית). חשוב להזכיר בהקשר זה כי החוק למניעת הטרדה מינית קובע שהטרדה מינית כוללת, בין היתר, התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, ועל כן הוא מאפשר לעובד לתבוע מעסיק בגין סביבת עבודה עוינת. כן חשוב לזכור כי בתי הדין לעבודה ובתי המשפט הכירו גם בהטרדה מינית שאינה מופנית באופן ספציפי כלפי אדם מסוים וקבעו שהיא עשויה להתקיים גם בסביבת העבודה, ככל שהיא מבטאת התייחסות כללית פסולה למיניות של אדם או קבוצה מסוימת, באופן היוצר סביבה עוינת הפוגעת בתפקודה התקין של מערכת יחסי העבודה. כך, בנסיבות מסוימות סיפור בדיחות והערות בעלות אופי מיני, שימוש בביטויים מיניים משפילים ואף מחמאות בתדירות גבוהה יוצרים אווירה מינית עוינת במקום העבודה ויכולים להיחשב הטרדה מינית. הדבר רלוונטי כמובן גם במסיבה שמארגן המעסיק לעובדיו.

כמו כן, ככל שהמעסיקים מעוניינים לתעד ולהעלות את תמונות או סרטונים מהמסיבה (בין היתר על מנת למשוך מועמדים פוטנציאלים ולמצב את החברה כחברה צעירה וחיה) חשוב לוודא שהעובדים יודעים שהם מצולמים וכי הם מסכימים שהתמונות או הסרטונים יעלו לאתר החברה או לרשתות החברתיות.

חשוב גם לוודא שצריכת האלכוהול על ידי העובדים היא מבוקרת ושלעובדים יש דרך בטוחה לחזור לביתם, שכן למעסיק ישנה אחריות כלפי עובדים גם בכל הנוגע לחזרתם של העובדים בריאים ושלמים לביתם. לכן כדאי להשקיע לא רק במסיבה עצמה אלא גם בהעמדת הסעות למסיבה או לוודא כי ישנה תחבורה ציבורית נגישה ממקום המסיבה ולהיות ערניים בנושא זה. מומלץ אפילו להגדיר מספר אנשים שיפקחו על חזרתם של העובדים מהמסיבה לביתם. 

הכותבת, עו״ד רוני איטח-גנט, היא שותפה בנ. פינברג ושות׳ ומומחית בדיני עבודה