עובדי הניקיון ראויים לשינוי במעמדם

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר אתמול (ד') שהבעיה מספר אחת של הכלכלה הישראלית היא מחסור בידיים עובדות. במקביל ענף הניקיון ניצב בפני אתגרים רבים מאוד, שרק החמירו באופן משמעותי בתקופה החולפת - אתגרים הנובעים ממצוקת כוח האדם בענף.

מחסור בעובדים אינו נחלתו הבלעדית של ענף הניקיון, על כך אין חולק, אך בניגוד לענפים אחרים במשק, שבהם הממשלה מייצרת פתרונות, במקרה של ענף הניקיון אנחנו זוכים להתעלמות מוחלטת מצד מקבלי ההחלטות - למרות יוזמות שעולות מעת לעת מול שרי הממשלה. 

מחקר מקיף שיזמנו בארגון חברות הניקיון בדק את היקף מצוקת כוח האדם בענף, ונמצא כי הענף נמצא במחסור של כ-42 אלף עובדים - מספר חסר תקדים בכל קנה מידה.

מגפת הקורונה הזכירה לנו את חשיבות הניקיון לבריאותנו. עובדי הניקיון התייצבו בכל גזרה בה נדרשה נוכחותם למלחמה בנגיף: בתי חולים, בתי אבות, בתי ספר, משרדי ממשלה ועוד. ניקיון זה לא מותרות, אלא בסיס לחיים בריאים - כך הזכיר לנו הנגיף הקטלני. הזלזול הקיים בעובדי הניקיון הוא זלזול בנו, בהיגיינה שלנו ובאיכות החיים שלנו. הגיע הזמן שנפסיק לזלזל בעובדי הניקיון, ונתייחס לענף ולעובדיו בהתאם לתרומתו ולנחיצותו לחיינו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

המזמינה הגדולה ביותר של שירותי ניקיון בישראל היא גם זו שקובעת מה יהיה שכרם: המדינה. במכרזים אותם היא מפרסמת מתמחרים את עבודת הניקיון בשכר מינימום, לא שקל יותר, ומשם זה רק מידרדר. ברגע שהמדינה סבורה כי אלו התנאים המגיעים לעובדי הניקיון, הזלזול והפיחות במעמדם צוברים תאוצה ומחלחלים לכל מקום.

צו ההרחבה לענף הניקיון מחייב מתן הטבות לעובדי ניקיון - פנסיה מוגדלת מהיום הראשון, קרן השתלמות מהיום הראשון, תקציב ביגוד, דמי הבראה מוגדלים ועוד. תמחור שעת העבודה כפי שהיא נהוגה היום במכרזים אינה מאפשרת מרווח פעולה למעסיקים המעוניינים לשפר את תנאיהם של עובדי הניקיון. מעבר לפגיעה הקשה בזכויותיהם של העובדים, ישנה פגיעה קשה בתדמית הענף כולו.

עובדי הניקיון ראויים לשינוי במעמדם, ולא רק במילים. האנשים שאולי יותר מכל אחד אחר דואגים לאיכות חיינו ראויים ליחס אחר, שבבסיסו ההכרה בנחיצות של העבודה שלהם למשק, כמו גם לבריאות ולאיכות החיים של רבים מאיתנו.

עובדת ניקיון (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

הדרך לצאת מהמשבר הזה היא אחת: לתת לעובדי ענף הניקיון את מה שמגיע להם ולהעלות מידית את הגדרת השכר שלהם במכרזי המדינה לכזו שראויה לעבודה שהם מספקים - לצד קידום אכיפה מחמירה על מעסיקים שפוגעים בזכויותיהם. מהלכים אלה ישפרו את מעמדו של הענף לכזה שמושך כוח אדם באמצעות הבטחת שכר ותנאים ראויים.

פתרונות למצוקת הענף נמצאים בהישג יד. לפני שבועות ספורים נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין ארגון חברות הניקיון, המבקש לשפר באופן משמעותי את תנאיהם של עובדי ענף הניקיון, ולהבטיח שכר שעתי מינימלי של 36 שקל לשעה (למעלה מ-20% תוספת לעומת השכר המינימום הנהוג במשק). כרגע הכדור נמצא בידי מקבלי ההחלטות, ובראשם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שחייבים להוכיח כי עתיד הענף ועובדיו חשובים להם. 

בהיעדר פתרונות מידיים למצוקות הענף, ישראל תמצא את עצמה ללא עובדי ניקיון - והמשמעות יכולה להיות הרסנית עבור כלל החברה: ניתוחים בבתי חולים יידחו, עובדים סוציאליים בבתי אבות יצטרכו לדאוג לסביבה נקייה בעצמם, ובבתי הספר הלכלוך והזוהמה ימלאו את חללי המוסדות החינוכיים. מצוקת הענף היא לא מצוקתם של המעסיקים בלבד, אלא בעיקר של העובדים המועסקים בו. 

אנחנו בזמן פציעות. בידי ממשלת ישראל הכלים לסייע לנו להעלות את שכרם של עובדי הענף, ולגייס עובדים חדשים לענף. כל מה שעליה לעשות הוא ליישם את הפתרונות, אותם אנחנו מציעים כפרי בשל. 

עו"ד ורוניקה רוזנברג היא מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל