התייקרות החשמל היא הטלת פצצה מיותרת

ההכרזה על ייקור החשמל ב-5% לערך, בלי להתייחס להשלכות הנובעות מכך בכל ענפי המשק, מעגבנייה ועד חיתולים, מוכיחה כי הטיפול בבעיית העוני אינו נמצא כלל בסדר העדיפויות של ממשלת ישראל או נמצא בסדר עדיפות נמוך. ועוד לא דיברנו על ייקור המים הצפוי עתה. מי שמוחה על כך שקבוצת אסם-נסטלה מעלה את מחיריהם של מאות מוצרים, מחטיפים ועד קפה וקטשופ, יתכונן לגל התייקרויות נוסף בעקבות התייקרות החשמל והמים, שיתבטא בזינוק באינפלציה מעבר לתחזיות בנק ישראל, ומשם קצרה הדרך לייקור ההלוואות הצמודות ובכללן המשכנתאות. 

על פי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", 40% מנתמכי הסיוע חוו בשנה שחלפה ניתוק מחשמל או ממים בגלל אי יכולת לשלם את החשבונות. כדי להקטין את המכה, אנו ממליצים לממשלה לבחון החלת תעריף מדורג כמו בתעריפי המים, העולה עם הצריכה.

יש צורך בדיון ציבורי נוקב על "אפקט הפרפר" של העלאת תעריפי החשמל, כפי שהראתה סמנכ"לית כלכלה באיגוד לשכות המסחר, ישראלה מני, בניתוח נתוני רשות החשמל. עם היציאה מפחם והטלת מסים כבדים על הגז הטבעי, אנו נכנסים לתקופה חדשה של ייקור זוחל בחשמל בשנים הבאות. למרות הדיווח כי ההעלאה במחיר החשמל נדרשת בגלל הייקור החד במחירי הפחם, מתברר כי יותר ממחצית מן הייקור הצפוי נובעת מן ההחלטה להגדיל את הייצור של חשמל ממקורות אנרגיה אלטרנטיביים יקרים כמו שמש ורוח.

מונה חשמל | צילום: שאטרסטוק

העלאת תעריף החשמל מביאה בעקבותיה העלאה במחיר המים. ואחריו הגדוד צועד בהתייקרות צפויה בשורה מרשימה של מוצרי מזון  ושירותים שיגלגלו על הצרכן הסופי את הגידול בעלויות. יש לצפות להתייקרות במוצרי חקלאות, לרבות בתהליכי עיבוד המזון (תעשיות המזון גם כן צורכות מים רבים), וכמובן במוצרים של ענפי תעשייה עתירי אנרגיה כמו ענף הדשנים, שיפגעו שוב ברווחיות החקלאים. על פי נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, התייקרות החשמל ב-5% לערך תגרום לתוספת עלות של למעלה מ-600 מיליון שקל לתעשייה. וזאת לפני התייקרות המים. כל הסחרור הזה גם ישפיע ישירות על יוקר המחיה, ויפרוץ את מתווה האינפלציה שמנהל בנק ישראל, על כל ההשלכות מכך.

למרות חלקו הנמוך יחסית של הפחם בסל הדלק לסוגיו של חברת החשמל, כשליש ממחירו הוא היטל בלו ומע"מ שמשית עליו האוצר. על פי כמויות הפחם שרכשה השנה חברת החשמל, מתברר כי האוצר גבה ממנה כ-700 מיליון שקל בהיטל הבלו, לאחר שהבלו על פחם הוכפל בתחילת השנה בהנחה שהצרכן הישראלי יבלע הכל. תקוותם של השרים שהעלאת הבלו, הגורמת לעלייה בעלות הפחם שצורכת חברת החשמל, תוביל להחלטה של החברה על צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, מעוגנת באגדות. העלאת הבלו על פחם אינה מטרידה את חברת החשמל, המגלגלת את העלות על הצרכן, אבל לאוצר שווה לעשות סיבוב ניצחון על כיסו של הצרכן באצטלה של "שומרי איכות הסביבה".

עם  הפסקת השימוש בפחם בעוד מספר שנים, יפצה משרד האוצר את עצמו על ה"הפסד" בכך שיעלה את היטל הבלו על גז טבעי  וכן יטיל מס פחמן (קנס על זיהום האוויר בעקבות שימוש בגז טבעי), אשר אמור להקטין את הכדאיות בשימוש בגז טבעי, אף שזה ממש לא יטריד את חברת החשמל, המגלגלת בכל מקרה את עלויותיה על הצרכן באופן אוטומטי. מהלכים אלה, בנוסף לעלות הגבוהה של רכישת חשמל יקר יחסית מיצרנים בתחום האנרגיה האלטרנטיבית, צפויים לייקר בשנים הבאות בהדרגה את עלות החשמל למשק בעשרות אחוזים. לעלות החשמל לצרכן מתווספת עלות ה"רפורמה" בחברת חשמל בסך 7.1 מיליארד שקל (למימון תוספות הפנסיה וההטבות שקיבלו עובדי חברת חשמל בעסקה זו), שהוטלה על הציבור, ואת עלותה נממן עד 2026.

בעידן של התייקרות זוחלת בתעריפי החשמל והעלאות מסים על המקורות לייצור החשמל יש לתת את הדעת על ההשלכות על השכבות החלשות. שיעור ההוצאה על חשמל מכלל ההוצאות של משק בית בעשירון התחתון גבוה פי שניים משיעור ההוצאה המקביל של משק בית בעשירון העליון. תעריף החשמל בישראל הוא אחיד (רגרסיבי) ביחס לצריכה, שכן בכל הנוגע לצריכת החשמל הביתית, הרי משקלן של השכבות החזקות הוא כ-42% מכלל הצריכה. שימוש בזבזני בחשמל על ידי השכבות האמידות מעמיס על כלל הצרכנים עלויות הנובעות מן הצורך להקים ולהרחיב את תשתית משק החשמל כדי לספק ביקוש זה. 

פתרון אפשרי אשר עשוי לתת מענה חברתי וכלכלי לבעיה זו הוא החלת תעריף חשמל מדורג על כלל משקי הבית, בו משתנה מחיר החשמל במספר מדרגות לפי היקף הצריכה. זאת בדומה לנהוג במשק המים בישראל. 

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק