הותר לפרסום: בועז יונה הוא החשוד בהונאת הענק - "הציג עצמו כמסכן, ולא ראה בעיניים"

בועז יונה, מי שהיה מנכ"ל ובעלי קבוצת הנדל"ן מהגדולות בישראל, חפציבה, והורשע בעבירות מרמה וגניבה חמורות שהביאו לקריסה המהדהדת של חפציבה בשנת 2007 ולפגיעה באלפי רוכשי דירות, שוב מסתבך בפרשה פלילית: הבוקר (ד') הותר לפרסום כי יונה הוא איש העסקים שנעצר לחקירה ביום שני בבוקר בחשד לעבירות של הונאת נושים, מרמה במסגרת הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.

בועז יונה בבית המשפט בתל אביב לאחר מעצרו ב-2008 | צילום: תומריקו

יונה (61) חשוד כי פעל לאורך שנים ארוכות בסיוע בני משפחתו ומקורביו על מנת להסתיר את הכנסותיו ונכסיו – בסכום כולל שנאמד בעשרות מיליוני שקלים - מפני הנושים שלו במהלך הליכי פשיטת הרגל. החשד הוא שיונה עשה זאת בין היתר, באמצעות רישום חשבונות בנק וחברות בשליטתו על שם אחרים. 

בין השאר, כך נודע לכלכליסט, פעל יונה באמצעות חברה שהיתה רשומה על שם אשתו של חבר, תעשיין. החברה הנפיקה לו, כך לפי החשד, תלוש שכר חודשי בגובה אלפי שקלים בודדים עבור שכיר כביכול בחברה, ועל הכספים האלה הוא דיווח למנהל המיוחד לנכסיו וטען כי הם מהווים כביכול את משכורתו היחידה. בעקבות זאת הוא ביקש בהליך משפטי אזרחי שהוא מנהל לקבל הפטר ולא לשלם כספים לקופת הכינוס בטענה כי הוא חסר כל. זאת בעוד הוא פעל, כך החשד, באמצעות החברה לתת שירותי ייעוץ וליווי שונים לחברות נדל"ן - ביניהן חברה גדולה ומוכרת שקיבלה ממנו שרותים ב"תחום נדל"ני מאוד מתפתח", כפי שהגדיר זאת גורם המעורב בפרטי החשדות. בתמורה קיבל יונה מהחברות (שפעלו בתמימות, מבלי לדעת, כך נראה, על מעשיו של יונה) תשלום בסכומים נכבדים שזרמו לאותה חברה באמצעותה יונה פעל. עיקר הכספים שיונה היה זכאי להם מעבודה זו, כך החשד, התקבלו בתור התחייבויות עתידיות – בסכום של מיליוני שקלים, וזאת על מנת להסתיר את הכספים עד שיקבל את ההפטר שהוא ביקש. במהלך החקירה עלו ראיות לפיהן יונה היה למעשה העובד היחיד כביכול שפעל במסגרת אותה חברה, שלמעשה שימשה כפלטפורמה להברחת הכנסותיו. 

עוד עולה מהחקירה הסמויה, שהתנהלה במשך תקופה ארוכה על ידי היחידה הארצית לחקירות של הממונה לחדלות פירעון במשרד המשפטים, בשיתוף היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 במשטרה, כי יונה הסתיר לכאורה מנושיו את הבעלות על וילה יוקרתית בשווי עשרות מיליוני שקלים בכפר שמריהו ואת ההכנסות מדמי השכירות שלה. מדובר בבית שיונה, כך לפי החשד, בנה בתקופה שכבר ידע שחפציבה עומדת לפני קריסה, ודאג מראש לרשום אותו על שם חמותו. הבית מושכר כיום ומניב מאות אלפי שקלים לחמה, והחוקרים חושדים כי הכסף הזה הועבר באופן עקיף ליונה ולמשפחתו בדרכים עקלקלות. 

"משפחת יונה חיה ברמת חיים גבוהה ומישהו צריך לשלם עבור זה", אומר לכלכליסט גורם הבקיא בפרטי החקירה, שמדגיש כי פעולות ההסתרה של יונה לא החלו רק לאחר שחרורו מהכלא ב-2012 (הוא נידון לשבע שנות מאסר אולם שוחרר לאחר כ-4.5 שנים) אלא הולכות עוד הרבה שנים אחורה - עד לימי קריסת החברה.

מצג השווא: "מרוויח אלפים בודדים בחודש"

שלשום (ב') בשעות הבוקר המוקדמות פשטו החוקרים על בתיהם של יונה, בני משפחתו ומקורביו, כמו גם על משרדי החברה באמצעותה פעל יונה, ועכבו לחקירה במטה להב 433 בלוד את החשודים, שנחקרו עד שעות הערב המאוחרות. בנוסף תפסו החוקרים מסמכים וחומרי מחשב רבים. 

לכלכליסט נודע כי כבר לפני כשנתיים-שלוש, עוד כאשר החקירה הוגדרה כחקירה אזרחית ומי שהוביל אותה היה רונן אולצ'יק, מנהל היחידה הארצית לחקירות של הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, פשטו חוקרים על ביתו של יונה, המתגורר בשכירות ברעננה, ותפסו שם ממצאים רבים אשר כבר אז אימתו את החשד שעלה כי יונה מסתיר את רכושו והכנסותיו. 

היחידה הזו הוכנסה לפעולה במקביל וללא קשר להליך האזרחי שהתנהל כבר באותה עת בתיק פשיטת הרגל של יונה על ידי המנהלים המיוחדים לנכסיו מטעם הכנ"ר. זאת לאחר שעלה חשד כי יונה, שביקש הפטר בהליך האזרחי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, משקר ונוקט בפעולות הסתרה. 

החובות שנתבעו מיונה במסגרת הליכי פשיטת הרגל בהם הוא מצוי, מסתכמים ב-1.8 מיליארד שקל, בין השאר לכל הבנקים הגדולים. לדברי גורמים שלקחו חלק בהליך האזרחי, "יונה הציג אז בפני הכנ"ר ובית המשפט מצג כאילו הוא מסכן, אומלל, רודפים אחריו והוא מרוויח רק אלפי שקלים בודדים בחודש ולא יכול להכניס כסף לקופת הכינוס ולכן ביקש הפטר, והציג לראיה את תלוש השכר הנמוך שהוא מקבל". 

מאז ועד היום לחץ בית המשפט על הכנ"ר לנמק מדוע הוא מסרב לתת ליונה הפטר, ועל כן החל מה שמכנים גורמים המעורים בפרטי התיק "מרוץ" על מנת להשיג ראיות לכך שיונה אכן עושה פעולות להונות את נושיו. החקירה של היחידה התמקדה בחשיפת הרכוש המוסתר ודרכי הסתרתו, והממצאים שעלו במהלכה, כאמור, העלו כי גם נעשות עבירות פליליות. בעקבות זאת, לפני כשנה - ולאחר שניתן אור ירוק מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שמלווה את החקירה – היא הפכה מחקירה אזרחית רגילה בהליכי פשיטת רגל לחקירה פלילית, שחייבה גם עירוב של המשטרה והקמת צח"מ (צוות חקירה מיוחד).  

בגופי החקירה משוכנעים כי אספו ראיות מספקות כנגד יונה, בני משפחתו וקרוביו על ההכנסות והרכוש שיונה מסתיר ב"ערוצים השונים", ואשר באמצעותם הוא ממשיך לנהל אורח חיים של אדם אמיד. "האיש לא רואה בעיניים, הוא ממשיך להסתיר את הנכסים והרכוש שלו מבלי להסתכל על הקורבנות שהותיר ולא מתבייש לבקש הפטר מתשלום", אומר אחד הגורמים הבקיא בפרטי החקירה, שצפויה להימשך בתקופה הקרובה. 

אחת מחברות הבנייה הגדולות בישראל

קבוצת חפציבה, שתחתה פעלו כמה חברות, היתה בראשית שנות האלפיים אחת מחברות הבנייה הגדולות בישראל. קריסתה טלטלה את הענף כולו, כשחשפה את עומק הסיכון שבו נמצאים לקוחות של חברות בנייה שלא מקבלים ערבות לכספם. בעקבות זאת שונה חוק מכר הדירות באופן שיבטיח את כספם של הרוכשים במקרה של קריסה.

יונה לאחר שנלכד באיטליה והובא לישראל, אוגוסט 2007 | צילום: ניר כפרי

החברה הוקמה בשנות ה-60' על ידי מרדכי יונה ונוהל על ידי בנו בועז משנות ה-80'. היא אמנם היתה פרטית, אך אגרות החוב של שלוש חברות בנות שלה נסחרו בבורסה בתל אביב. בתחילת 2007 החלה החברה לדווח על תזרים מזומנים שלילי בעקבות קצב מכירת דירות איטי, שלא הצליח לכסות את עלויות הבנייה ועלויות רכישת הקרקע ובהמשך אותה שנה הודיעה כי צברה חובות של 1.5 מיליארד שקל, כמחצית מהם לבנקים. 

המנכ"ל בועז יונה נמלט אז לאיטליה, ובמקביל התברר שהחברה לא סיפקה לרבים מהלקוחות ערבויות על כספים ששילמו לה. בעקבות זאת פלשו מאות לקוחות החברה לדירות שבנייתן טרם הושלמה ברחבי הארץ. באוגוסט 2007 הוצא לחברה צו הקפאת הליכים, ונגד יונה הוצא צו מעצר בינלאומי - ובתום מרדף של כשבועיים הוא נעצר ביחד עם אשתו על ידי משטרת מילאנו סמוך לאגם גארדה והוסגר לישראל. 

נגד יונה הוגש כתב אישום עב כרס ובמסגרת הסדר טיעון שנחתם עמו ביולי 2008 הוא הודה בשורה של עבירות פליליות, בהן גניבת כספי רוכשי הדירות, זיוף מסמכים, רישום כוזב בספרי חפציבה, קבלת דבר במרמה ומשיכת כספים אסורה מחברות ציבוריות ועוד. בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים צעקו עליו עשרות מרוכשי הדירות: "אנחנו עניים בגללך", "גנב" "בגללך הגענו לפתל לחם" ועוד, בעוד יונה ניסה להתנצל בפניהם ואמר: "סליחה, עשיתי, טעות". בית המשפט המחוזי גזר על יונה שבע שנות מאסר ותשלום קנס של 8 מיליון שקל ללקוחותיו, שהופחת בערעור בעליון ל-4 מיליון שקל. במרץ 2012 הוא שוחרר לאחר שנוכה שלישי ממאסרו על התנהגות טובה ועקב צפיפות בבתי הסוהר.

עורכי הדין בעז בן צור ורון סמוראי, המייצגים את בועז יונה מסרו בתגובה: "הטענות נגד מר בועז יונה הן טענות ממוחזרות שהועלו כבר בעבר. עד כה בתי המשפט לא מצאו ממש בטענות שהועלו כנגד מר יונה. מר יונה פועל כדין במסגרת ההליכים המנוהלים ופעולות הכונס הרשמי נעשו על מנת להשיג מטרה זרה ולנסות להשפיע בצורה פסולה על הליך אזרחי המתנהל בין הצדדים. הכונס הרשמי מנסה להחיות בתואנות שווא הליך פשיטת רגל הנמשך כבר 15 שנים שמזמן היה צריך לסיימו".