אוהדי ניוקאסל | צילום: גטי
השאלות הגדולות של שוק ההעברות החורפי באירופה
מתי רכישה בחורף עובדת? מה ניוקאסל מתכננת לעשות עם כל הכסף הסעודי שלה? באיזה גיל כדאי לרכוש שחקן? תשובות על חלק מהשאלות נקבל כבר בחורף הזה
שוק העברות החורפי נפתח השבוע וקבוצות צריכות לקבל החלטות גדולות כדי להציל את העונה שלהן. הסיכויים להצלחה של רכש באמצע העונה לא גבוהים במיוחד, אבל כן היו בעבר רכישות גדולות באמצע העונה ששינו את גורל הקבוצות. מאז הצגת חלון העברות החורפי ב-2002/03 היו רכישות נהדרות כמו וירג'יל ואן דייק בליברפול וגם פלופים כמו פרננדו טורס בצ'לסי? אז מה הסיכוי לביצוע רכש מוצלח באמצע העונה? לאור ההיסטוריה, לא ממש גבוה.
קראו עוד בכלכליסט:
שני חוקרים מאוניברסיטת שפילד בדקו את כל ההעברות שהתבצעו בחלון החורפי, שיקללו את את המחירים, ביצועים של שחקנים וביצועי הקבוצות לפני ואחרי החלון וגילו ש"התבנית" היחידה להצלחה בשוק ההעברות היא אותה תבנית בדיוק של כל פעילות בשוק: צריך שהרכש יהיה מועט, ועל פי תכנון אסטרטגי ארוך טווח. הם השוו את הרכישות ליעילות של רכישת בגדים בהנחה. "החלטות מעכשיו לעכשיו בשוק העברות הן כמו רכישת סוודר ב-70% הנחה שאף פעם לא לובשים" כתבו. "אין בזה יעילות".
החלון החורפי הוא הזדמנות לרכש שיעשה אימפקט מיידי, אבל לרוב שחקנים צריכים זמן, בעיקר על מגרש האימונים, כדי להתרגל לחבריהם לקבוצה - ואת זה אין באמצע העונה. לכן מספר הרכישות החורף שנכשלו הוא גדול.
הסעודים תוקפים ראשונים
העונה, ניוקאסל יונייטד מגיעה לשוק העברות השחקנים עם שק מלא בכסף מערב הסעודית. הקבוצה, ככל הנראה, תבצע רכש מאסיבי - בעיקר של שחקנים ותיקים, שיעניקו ניסיון ואיכות למאבק על ההישארות בליגה העשירה בעולם. הרכש הראשון של ערב הסעודית לניוקאסל מייצג את התפיסה הזו. קיריין טריפייר, מגן נבחרת אנגליה ואתלטיקו מדריד, הובא לניוקאסל עבור סכום התחלתי של 15 מיליון יורו, שיכול להכפיל את עצמו אם המגן יגיע ליעדים מסוימים. טריפייר בן ה-31 יקבל כ-9 מיליון יורו בשנה לארבע שנים - אחד מהחוזים הגדולים ביותר של מגן בפרמיירליג. הוא מביא איתו ניסיון עשיר בכדורגל האנגלי ובכדורגל האירופי.
הרכש הראשון של ניוקאסל בעידן הסעודי שונה מאוד מהרכש הראשון של אבו דאבי למנצ'סטר סיטי (רוביניו) או קטאר לפריז סן ז'רמן (חאבייר פאסטורה). רוביניו ופאסטורה היו רכישות שנועדו להצית את הדמיון (למרות ששני השחקנים לא ממש היו הצלחה כבירה) ולסמן מטרות. טריפייר מגיע לעבודה וככל הנראה יצטרפו אליו 3-4 שחקנים ותיקים אחרים, שמטרתם להציל את ניוקאסל מירידה לליגת המשנה. רובם יקבלו "פרימיום" מיוחד כדי להגיע לקבוצה שתקועה מתחת לקו האדום והסיכוי שלה להינצל מירידה אינו גדול במיוחד.
האם רכישת שחקנים ותיקים היא חכמה או אסטרטגית לעתיד? לא בטוח. אבל כרגע המטרה היא לעצור את הדימום, וזה לא משנה באיזה פלסטר עושים זאת.
האם זה חכם לרכוש בלם בן 28?
לא מעט שחקנים ותיקים מצאו את עצמם מחוץ לרוטציה של קבוצתם. שחקנים צעירים מהם תפסו את מקומם בהרכב או שהם איבדו כושר בצורה דרסטית. כך למשל, פייר אמריק אובאמיאנג מארסנל הוא דוגמה לשחקן ותיק, שעד לא מזמן היה השחקן החשוב ביותר של קבוצתו וכיום, בגיל 32, הוא אפילו לא בסגל.
האם אובאמיאנג יכול להיות רכש טוב לקבוצה אחרת? זו שאלה שמצריכה בדיקה מעמיקה לגבי הסיכויים שלו לחזור לשיאו או לרמת תפקוד גבוהה.
האינדיקציה העיקרית לדעיכה לכך ששחקן כבר מבוגר מדי לרכוש היא דקות המשחק שלו. או כפי שאומרים ב-NBA, ליגת הכדורסל של צפון אמריקה: Availability is the greatest ability. שחקנים ותיקים נוטים שלא להיות זמינים מדי עבור קבוצתם.
שחקן בן 28-29 (תלוי עמדה) ששיחק בכל הקריירה שלו 80%-90% מהדקות האפשרויות בקמפיין ליגה וחווה ירידה חדה תוך עונה, סביר מאוד להניח שכבר לא יחזור לשחק באותה יציבות, כך לפי הנתונים של Opta. אובאמיאנג, בחודשים שלפני הדחתו מההרכב, סבל מכמה בעיות בריאותיות ופציעות.
המקרה של מסוט אוזיל בארסנל הוא עוד מקרה קלאסי של דעיכה כזו. אוזיל שיחק 89% מכל הדקות בפרמיירליג עד אמצע עונת 2017/18 - ואז גם חתם על חוזה חדש בגיל 28. אחרי שחתם על החוזה סבל מבעיה בגב ונעדר משבעת המשחקים האחרונים של העונה, אבל אולי אפשר היה לזהות בעיות כאלו כבר בגיל 27. בגיל 26 שיחק הכי הרבה דקות בקריירה שלו ובגיל 27 חלה ירידה קלה. בעונה שאחרי כבר התחיל לפספס הרבה יותר משחקים. בגיל 28 חתם, כאמור, על החוזה ועונה אחרי שיחק רק 42% דקות וגם התחיל לפספס אימונים. עד מהרה הוא כבר לא היה רצוי בארסנל.
הפרודוקטיביות של אוזיל גם דעכה. בעונה בה שיחק הכי הרבה בקריירה בישל 19 פעמים מבישולים צפויים (xA) של 16.1, כלומר 0.47 בישולים צפויים ל-90 דקות; בשנה שאחרי רשם רק 0.24 בישולים צפויים ל-90 דקות; בעונת החוזה רשם 0.36 בישולים צפויים ל-90 דקות - אבל 75% מהתפוקה שלו היתה לפני שחתם על החוזה (אפקט "עונת חוזה" כנראה). ואז? דעיכה קריטית. בשנתיים אחרי רשם אוזיל 0.18 בישולים צפויים ל-90 דקות - בערך בישול צפוי לכל חמישה משחקים. אוזיל לא היה המקצוען המושלם. הוא חגג הרבה, שיחק הרבה יותר מדי זמן מול משחקי וידאו ולא הצליח לתחזק את השיא שלו לאורך זמן.
אם כך, הנתונים המתקדמים אמורים לסייע להבין מתי שחקן דועך "בקטנה" לפני הנפילה הגדולה; נתוני המאקרו אמורים לכוון את האנליסטים למתי דעיכה כזו עשויה להתרחש. לפי המודל של הסטטיסטיקאי האמריקאי מייקל קלי יש גיל ל"שיא" ביצועים. המודל מבוסס על שקלול נתונים מ-2011 עד 2021 בפרמיירליג ומראה ששוערים מגיעים לשיא בגיל 28 והדעיכה הגדולה מתחילה בגיל 32. עבור בלמים השיא הוא 27 והדעיכה מתחילה בגיל 32. עבור מגנים השיא הוא בגיל 25 והדעיכה הגדולה מתחילה בגיל 29. קשרים מרכזיים מגיעים לשיא בגיל 25 ובגיל 31 דועכים. שחקני כנף מגיעים לשיא בגיל 26 והדעיכה המשמעותית מתחילה בגיל 29. שחקנים יצירתיים במרכז המגרש מתפקדים ברמה גבוהה מגיל 22, מגיעים לשיא בגיל 26 ומצליחים לשמר רמה גבוהה מאוד עד גיל 29. מגיל 30 הם כבר מתפקדים ברמה נמוכה. עבור חלוצים השיא הוא 27, ובגיל 29 מתחילה דעיכה מהירה.
האם הנתונים נכונים לכל שחקן? ממש לא. יש שחקני קישור שפורחים בגיל מאוד מוקדם, יש חלוצים שמחוררים רשתות גם בגיל 32, אבל כשההשקעה בשחקן ברמה הגבוהה היא עצומה - עשרות מיליוני יורו לאורך שנים - חייבים לקחת בחשבון שאולי הוא יהיה שווה את ההשקעה לטווח הקצר מאוד, לפני שיצטרך להוכיח שהוא אינו שחקן ממוצע ויכול לתחזק את השיא שלו טוב יותר מעמיתיו.
לכאן נכנסים לחישוב מעטפת בריאותית תזונתית, פסיכולוגיה, חיי משפחה וחיים פרטיים. ובשביל זה צריך מערכת ספורטיבית מתפקדת. וזה יותר חשוב מרכש נוצץ.