אסדת כריש תנין בים התיכון ומנכ"ל אנרג'יאן מתיוס ריגס | צילומים: חן גלילי, אנרג'יאן
בלעדי
החוב של אנרג'יאן למועצת חוף הכרמל התכווץ ב־94%
חברת האנרגיה שמפתחת את מאגר כריש־תנין משתמשת בשטחי המועצה לצנרת אספקת הגז, ונדרשה לשלם 10 מיליון שקל, אך תשלם רק כ־6% מהסכום. בעבר הועברה ביקורת על תרומה שנתנה החברה למועצה
חברת הגז אנרג'יאן, שמפתחת את מאגר כריש־תנין ועשתה שימוש לצורך הקמת התחנה וצנרת האספקה בשטחים בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל, נדרשה על ידי המועצה לשלם לה 10.2 מיליון שקל היטלים.
קראו עוד בכלכליסט:
החברה התנגדה לתשלום, הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט, ולאחרונה, אף מבלי שהוגש כתב הגנה, הסכימה המועצה לסגת כמעט ממלוא דרישת התשלום ותסתפק ב־600 אלף שקל בלבד - פחות מ־6% מהדרישה המקורית. הסכם הפשרה אושר על ידי בית המשפט באוקטובר האחרון.
לפי הצדדים, הסיבה לוויתור כמעט על מלוא החוב טמונה בכך שדרישת התשלום ששוגרה היתה מופרזת מלכתחילה ולא מבוססת. דרישת התשלום קבעה שעל אנרג'יאן לשלם היטלים עבור שימוש בשטח של 69 אלף מ"ר, אולם אנרג'יאן טענה שהיא משתמשת בפועל רק ב־5,700 מ"ר והיתר הם שטחים חקלאיים שאין לחייב אותה בגינם והיא עושה בהם שימוש זמני בלבד. חוף הכרמל טענה בתחילה שהשטחים בני חיוב, אך בהמשך חזרה בה.
מאגר הגז של אנרג'יאן אמור להתחיל בהפקת גז מסחרית במחצית השנייה של השנה, לאחר עיכובים של למעלה משנה עקב משבר הקורונה.
בארות הקידוח כריש ותנין ממוקמות למעלה מ־90 ק"מ ממערב לחיפה. ממתקני ההפקה של הגז בלב ים נמתח צינור ימי באורך 90 ק"מ שיזרים את הגז לישראל לשם חיבורו למערכת ההולכה הארצית של חברת נתג"ז. הצינור והמתקנים הקשורים בו מגיעים ליבשה בחוף דור, בשטח המועצה האזורית חוף הכרמל, ומשם יתבצע החיבור למערכת.
מתוך מסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה שאנרג'יאן חתמה בסוף 2018 על שני הסכמים עם תושבי מושב דור ועם תושבי קיבוץ מעיין צבי, ובמסגרתו התחייבה לשלם להם תשלום (שגובהו הושחר) עבור השימוש בשטחיהם. אלא שלצד התשלום למושב ולקיבוץ, על שימוש בשטח יש גם תשלומים שצריך לשלם למועצה האזורית. ביולי 2020 שיגר גזבר מועצת חוף הכרמל דרישת תשלום לאנרג'יאן על סך 10 מיליון שקל. באנרג'יאן נדהמו מהדרישה, טענו שהיא מופרכת, ושנה מאוחר יותר, באוגוסט 2021, עתרה החברה לבית המשפט המחוזי נגד המועצה וטענה כי יש לבטל את החוב, לפחות ברובו.
לטענת אנרג'יאן, היא משתמשת בשטח של 5,700 מ"ר, והשאר הם שטחים חקלאיים לשימוש זמני בלבד כשטחי התארגנות לצורך ביצוע העבודות, שמיד לאחר סיומן ישובו למצבם ושימושם המקורי לחקלאות.
המועצה לא הגישה כתב הגנה, אך מעמדתה כפי שעלתה מתכתובת קודמת בין הצדדים עולה כי אין לתת פטור לאנרג'יאן על תשלום עבור השטחים החקלאיים מאחר שקרקע בייעוד חקלאי אמנם פטורה מתשלום היטל סלילה, אולם בקרקע נעשה שימוש למטרה אחרת שאינה חקלאות ולכן אין פטור וצריך לשלם. בסופו של דבר, וחודשיים לפני מועד הדיון המקדמי שנקבע בתיק, הוגש, כאמור, הסכם פשרה שעליו חתומות אנרג'יאן והמועצה ולפיו אנרג'יאן תשלם 600 אלף שקל לסילוק מלא ומוחלט של הדרישה כלפיה.
המחלוקת המשפטית בין אנרג'יאן לחוף הכרמל נוצרה כשנתיים לאחר פרשה בה נודע כי המועצה קיבלה תרומה מאנרג'יאן בסך 480 אלף דולר. בסופו של דבר החליטה המועצה לוותר על התרומה הכספית מהחברה.
אנרג'יאן טענה בזמנו כי חלק ממדיניותה הוא "אחריות חברתית ותרומה לקהילה" ולכן חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם המועצה. ועדת התרומות של המועצה קבעה כי אין כל חשש לניגוד עניינים שכן "לא נמצאה זיקה בין התורמת או גורמים הקשורים לתורמת לבין פעילות המועצה".
התרומה היתה שנויה במחלוקת מבחינת התושבים והובילה לשתי עתירות שהגיש ארגון "שומרי הבית", אשר טען כי נוצר פתח לניגוד עניינים בעת שהמועצה תידרש לטפל בעניינים הקשורים לחברת הגז הבינלאומית. הארגון טען שיש תמיהות של ממש מדוע בוחרת חברה מסחרית העוסקת בפיתוח אחד ממאגרי הגז הגדולים בישראל לתרום סכום כסף ניכר למועצה אזורית שתושביה עתידים להיות מושפעים במיוחד מפיתוח שדות הגז בישראל. העתירות הובילו לבסוף לכך שהמועצה החליטה לוותר על התרומה והכספים שכבר ניתנו לה הוחזרו לאנרג'יאן. גם אנרג'יאן וגם מועצת חוף הכרמל הדגישו כי אין כל קשר בין התרומה שניתנה בעבר והוחזרה לבסוף לבין המחלוקת על ההיטלים והפשרה שהושגה.
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר בתגובה כי "אסור היה למועצה לקבל ולו אגורה שחוקה אחת מאנרג'יאן כתרומה, זהו בדיוק ניגוד העניינים הזועק לשמים שממנו הזהרנו".
המועצה האזורית חוף הכרמל מסרה בתגובה כי "בבירור שנערך ועל פי מסמכים שהוצגו למועצה, התברר כי לאנרג'יאן זכויות במקרקעין בשטח קטן בהרבה מזה שחושב בתחילה. בנוסף, אנרג'יאן העלתה טענות רבות נוספות כנגד החיוב, כגון טענה להיעדרן של תשתיות עירוניות המשרתות את הנכסים. טענות אלו היו עלולות לאיין לחלוטין את חיוב היטלי הפיתוח. על יסוד כל זאת, נחתם הסכם פשרה".