תנו לנשים "לחזור למטבח"

כל דו"ח בתחום התעסוקה מתיג את אותה שורה תחתונה: קיימים פערי שכר בין נשים לגברים. רק לאחרונה פורסם דו"ח של מרכז אדווה שקבע כי על כל שקל אחד שמרוויח גבר, אישה מרוויחה 68 אגורות בלבד, וזה כשהם באותו תפקיד. הנתון הזה חייב להשתנות, אין ספק, אבל יש לתקן מציאות מעוותת נוספת.

קשה להאמין, אבל יש היום עדיין מקצועות, שנשים מודרות מהם באופן לא הגיוני. בצבא, נעשים שינויים מבניים בכיוון הנכון וכך גם במקצועות נוספים כמו תקשורת, ייצוג פוליטי, מאמץ לשוויון בקרב עובדי מדינה ועוד. המהפכה איטית, אך לפחות היעד ידוע והכיוון ברור. אולם, בתחום שירותי הדת, הדרך עוד ארוכה, ארוכה מאד. צריך לפעול לשלב נשים גם שם. קחו לדוגמא את נושא משגיחות הכשרות.

מתן כהנא והמשרד לשירותי דת העבירו רפורמה בכשרויות. זו בשורה אמיתית לציבור גדול בישראל: לפי מחקרים של השנים האחרונות, למעלה מ-50% מהאזרחים מקפידים על רמה מסוימת של כשרות. כך עולה מנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה וכך עולה גם מסקר שערך מכון סמית עבור עמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון. כחלק מהרפורמה, לא רק הרבנות הראשית היא זו שתספק למסעדות ולחברות את משגיחי הכשרות, מה שבפועל אמור לאפשר ליותר נשים להשתלב בתחום. עד כאן נהדר, באמת שינוי מרענן ומתובל באומץ לב.

אבל עכשיו העת למעשים. על מנת להפוך את החזון של אמונה ושל השר למציאות, לא מספיקים רק משיכת קולמוס וציוצים. אנו זקוקים בעת הזו לתמיכה בפועל שתגייס נשים טובות וראויות לעבוד באפיק התעסוקתי הזה. המהפכה התחילה ב-2013: תנועת אמונה הגישה את הבג"ץ בשם נשים שרצו להיבחן ברבנות במבחן ההסמכה למשגיחי כשרות, ונדהמו לגלות כי הדלת נעולה בפניהן. בעקבות הבג"ץ הרבנות מאפשרת מאז לנשים להיבחן ולהיות מוסמכות כמשגיחות כשרות. תנועת אמונה מקיימת מדי שנה, זו השנה החמישית, קורסים להכשרה מקצועית למשגיחות כשרות. הלימודים לא פשוטים, וכוללים בקיאות, הבנה ופרקטיקה בתחום. אך מדובר בטיפה בים. אתם יכולים לעשות את החישוב ולהבין שמאז 2014 נבחנו פחות מ-100 נשים, ובודדות מהן עוסקות בפועל בתחום. חלק מאלה שהשקיעו בלימוד ובבחינות, מאוכזבות מהכתף הקרה שהן מקבלות בבואן להשתלב במערך ההשגחה. 

המשרד לשירותי דת צריך לקחת בעלות על הנושא הזה מא' ועד ת'. זהו אינטרס כלכלי לשילוב נשים במשק הישראלי, זה אינטרס חברתי שיכול להוציא נשים אל מעגל העבודה גם בפריפריה וגם במרכז, גם מהמגזר החרדי וגם מהמגזר הדתי, בדיוק לאוכלוסיות שצריכות את המקפצה הזו. ולפי הרבנים המשלבים נשים כמשגיחות, זו גם תרומה משמעותית לאיכות ההשגחה ולאווירה מאירת הפנים בה נעשית השגחת הנשים.

תעודת הכשר במסעדה בירושלים | צילום: עטא עוויסאת

על המשרד לעודד, לסבסד ולתמוך בשילוב נשים בלימוד קורסי הכשרה - גם לאור דרישת מבקר המדינה לשנות את האחוז הנמוך מאוד (פחות מאחוז!!) של הנשים המשגיחות. על המשרד לפעול פרו אקטיבית, לתמרץ כלכלית גם את המועצות הדתיות וגם את בעלי העסקים להעסיק נשים כמשגיחות כשרות. אני לא מבקשת להעסיק אישה רק בגלל העובדה שהיא אישה: אני מציעה שתינתן עדיפות לנשים ראויות כי בעולם שלנו, רק תמריץ כלכלי אמיתי יגרום לשינוי בהעסקת נשים כמשגיחות. לאט לאט יבינו את היתרון העצום של נשים משגיחות כשרות, שכן הן מביאות איתן איכויות ותכונות חשובות של מסירות יסודיות, תביעת עין נשית ייחודית, מקצועיות ושיח ענייני ושקול שיכול לנהל תקלות כשרותיות בזמן אמת ולמנוע היווצרותן בעתיד - ובכך להביא לשיפור השירות.

באותו דו"ח מבקר משנת 2016 הוצגו פגמים רבים במערך הכשרות, ואף צוין כי בשנה וחצי שנבדקו התקבלו לעבודה 178 משגיחים חדשים - ללא אישה אחת. מועצת הרבנות הראשית מינתה צוות היגוי לתיקון הפגמים השונים והמגוונים במערך הכשרות, שעליהם הצביע מבקר המדינה. הצוות הגיב וקיבל את ההמלצות בתחומים השונים, אך לא התייחס לסוגיית הדרת הנשים מהתחום, לא המליץ על פעילות לשינוי המצב הבעייתי של היעדר הנשים כפי שהובא בדו"ח ולצערנו לא הוצעו פתרונות לפגם יסודי זה.

יש רוח של שינוי במשרד לשירותי דת. כעת צריך להוסיף ולכוון את הרוח הזו גם בתחום שילוב הנשים. זה נכון להשגחת הכשרות, זה נכון לנשים, זה נכון לכלכלה - וזה נכון לחברה בישראל.

ליאורה מינקה היא יו"ר תנועת אמונה