תלמידי כיתה א' לומדים על הדשא בתקופת קורונה | צילום: יובל חן
ניתוח כלכליסט
בית ספר לבידוד: בימים הבאים יהיה יותר גרוע
120 אלף מאומתים ומבודדים במערכת החינוך יצרו כאוס בבתי הספר והשביתו אלפי כיתות שרת החינוך מאשימה את התנגדות משרד הבריאות למתווה הכיתה הירוקה ולא נראה פתרון באופק
אנרכיה ואובדן שליטה השתלטו השבוע על מערכת החינוך. אבל הם רק הקדמה לשבוע הבא שבו בגלל החמרת המגפה יהיה יותר גרוע. יהיו הרבה יותר מאומתים ומבודדים, שישביתו הרבה יותר כיתות, ומן הסתם לתלמידי הכיתות הנמוכות גם יהיה הרבה יותר קשה להיבדק.
קראו עוד בכלכליסט:
בימים הקרובים תספק הממשלה למורים ולתלמידים בדיקות אנטיגן, מה שיקל את המצוקה. אבל זה לא יפתור את הבעיה של הכיתות הנמוכות שבהן רוב התלמידים לא מחוסנים והם צריכים לעשות בדיקות PCR.
רבות מהכיתות הללו הולכות מבידוד לבידוד ומתנהלים בהן לימודים חלקיים בעוד ילדים רבים לא מגיעים. אולי אם תצליח שרת החינוך יפעת שאשא ביטון לחדש את מודל הכיתה הירוקה, זה יקטין את היקף הבידודים.
האנרכיה במערכת החינוך היתה ידועה מראש. בסופו של דבר, אין שום מסגרת קבועה אחרת שבה אדם אחד יכול להכניס 40 אחרים לבידוד. שני מאפיינים מיוחדים נוספים של הבעיה הם שכל מורה שנעדר מלמד כמה כיתות, ולכן הדבר יוצר שיבושים וביטולי שעות. לכן לעתים גם לתלמידים לא מבודדים אין מי שילמד אותם. בעיה נוספת שמעוררת כמובן את התרעומת הרבה ביותר היא של כיתות שבהן כל פעם נמצא תלמיד מאומת, ולכן נכנסות שוב ושוב לבידוד.
אתמול היו 35 אלף תלמידים חולים ויותר מ־75 אלף מבודדים - כלומר 110 אלף תלמידים שאינם יכולים להגיע לבית ספר. מדובר בכ־5% מהתלמידים במערכת. סביר להניח שיש לא מעט תלמידים נוספים שלא הגיעו בשל חשש ההורים מהידבקות או כי הם חולים לא מדווחים. כן היו 5,600 מורים חולים ו־2,650 מורים מבודדים. הסיבה לשיעור הנמוך של מורים מבודדים מול השיעור הגבוה של תלמידים היא שיש הרבה יותר תלמידים לא מחוסנים. למשרד החינוך אין נתונים על מספר הכיתות בבידוד, אבל ברור שמדובר באלפים רבים. מעטים מאוד בתי הספר שאין בהם שום כיתה בבידוד ובחלקם יש כיתות רבות כאלו.
ההורים נדרשו להחלטה שכל תוצאה בה תהיה גרועה
רוב האוכלוסייה בישראל, עובדים וגמלאים, היו מוכנים להפוך את עצמם לשפני ניסוי של חיסון לא מוכר, מה שעבד מצוין. לעומת זאת, אותם אנשים בתפקידם כהורים העדיפו ברובם לחכות ולא לחסן את ילדיהם. 89% מבני 11-5 (גן חובה ויסודי) אינם מחוסנים ורק 11% כן. וזו האוכלוסייה שבאמת משפיעה על הצורך של הורים להישאר בבית. עם זאת, גם בתיכון ובחטיבות הביניים אין כיסוי חיסונים מושלם. רק 60% מבני 15-12 (חטיבות הביניים וכיתה י’) מחוסנים ו־40% לא. ההורים משלמים עכשיו על הרצון לדחות את חיסון הילדים באובדן ימי עבודה. ספק אם יש פה צודק או לא צודק. הם נדרשו להחלטה שכל תוצאה בה גרועה.
מה שתרם מאוד לאנרכיה היה המחלוקת בין משרד החינוך למשרד הבריאות בראשית השבוע שעבר. משרד החינוך רצה להפסיק את הרמזור שהעביר חלק מהכיתות ביישובים אדומים וכתומים ללמידה מרחוק. משרד הבריאות סירב להאריך את תוקף מודל הכיתה הירוקה שאפשר להחליף את הבידוד בבדיקות יומיות. התוצאה היא שלא אושרו כל תקנות ומערכת החינוך כולה עברה לעבוד לפי תקנות החשיפה למאומתים של כלל המדינה, שספק אם הן מתאימות לה.
שאשא ביטון אומרת, ש”מה שיצר את כל הבלגן זה שביטלו את הכיתה הירוקה שאנחנו יודעים שמלכתחילה משרד הבריאות לא אהב אותה במיוחד וניסה כל הזמן לרדת מזה. יש עלייה בבידודים כי אין כיתה ירוקה, וברגע שראש הממשלה ומשרד הבריאות יסכימו להחזיר את הכיתה הירוקה, אנחנו פותרים את הדבר הזה”. היא מקווה שחידוש הכיתה הירוקה יגיע לישיבת קבינט הקורונה ביום שלישי. במשרד הבריאות לא הגיבו.
שאשא ביטון אומרת גם ש”אין אנרכיה במערכת וזה ממוסגר לא נכון”. לדבריה, “בניגוד למתווים המסובכים שהיו נהוגים בעבר, עכשיו יש כלל אחד פשוט: הכללים שחלים על כל המדינה חלים גם על מערכת החינוך. מדברים על בלבול אבל לא היתה מעולם פשטות כזו”.
מי שגם תוקף את משרד הבריאות החריפות הוא יו”ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. “משרד הבריאות לא יכול לנהל את המאבק הזה לבד. בגלים קודמים בכל מקום שהתאחדנו ויצרנו אסטרטגיה אחת היו תוצאות. ברגע שמישהו עובד לבד ויש מאבקי קרדיט, יוצא בלבול אחד גדול ונוצר חוסר אמון מלא של הציבור”.
“לעשות כל שניתן כדי שהילדים יגיעו פיזית לבתי הספר”
לאנרכיה במערכת החינוך שני מרכיבים. הקל שבהם מתייחס למורים ולתלמידים המבוגרים. הוא נובע מהמחסור בבדיקות אנטיגן שגם גורם למורים ותלמידים צורך לעמוד בתורים ולפעמים מונע את הבדיקה והחזרה ללימודים. מדובר, יחסית, בנושא שניתן לפתור בתוך כמה ימים.
מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דוד פרסמה אתמול הודעה לאנשי החינוך שבמשא ומתן עם משרד החינוך “מסתמן כי הפתרון יכלול חלוקה של בדיקות אנטיגן ביתיות לכל עובדי ההוראה בכל שלבי הגיל. במקביל בבתי הספר היסודיים נאמן הקורונה יבצע את הבדיקות בכניסה לבית הספר או יחלק לעובדי ההוראה לביצוע עצמי”. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר אתמול בתחילת ישיבת הממשלה ש”אנחנו קשובים למצוקה של הציבור וגם חיים אותה מקרוב. גם לי יש ארבעה ילדים לבדוק בבית. עבדנו במהלך השבת כדי למצוא פתרונות”. לדבריו, “אני יכול לבשר שכרגע יסופקו ערכות חינם לתלמידים. כל ילד בישראל - בגני הילדים וביסודי, וגם צוותי ההוראה - יקבל בימים הקרובים שלוש ערכות בדיקה. דאגנו מבעוד מועד להעביר מלאים לבתי הספר בדיוק בשביל מצב כזה, וכעת נעשה שימוש בערכות הללו כדי להקל נקודתית את הנטל על ההורים”.
אלא שגם אם הבטחת בנט תהפוך מכוונה למציאות, היא לא תפתור את הבעיה העיקרית. מה שבאמת חשוב לתפקוד תקין של המשק זה הילדים בכיתות הנמוכות שלא מחוסנים. לכן הם מחויבים בבדיקות PCR עם התורים האינסופיים ובבידוד של בין 7 ל־10 ימים.
קשה למנות את מספר הפתרונות שמנהלים מצאו למצב. יש בתי ספר שהעבירו כיתות לזום (המהלך דורש אישור מפקח). יש בתי ספר שבהם ילדים מחלימים או מחוסנים ממשיכים ללמוד בכיתה ואילו ילדים לא מחוסנים נשארים בבית ומקבלים משימות. יש בתי ספר שבהם ילדים בריאים מצורפים לכיתות אחרות בעוד הכיתה שלהם לומדת בזום.
כל זה מעלה את השאלה למה לא לסגור את בתי הספר ולהעביר את כולם לזום. התשובה היא, שבעיני שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הפתרון של למידה מרחוק הוכיח את עצמו ככל כך פוגעני ומזיק שהאנרכיה עדיפה. ראשית, בגלל הפערים הדיגיטליים, למידה מרחוק פוגעת בחלשים הרבה יותר. שנית, המחירים הנפשיים הכבדים ששילמו הילדים על הלימודים בזום לימדו את המערכת שהדבר החשוב ביותר זה לשמור לילדים על המסגרת ועל המפגש עם ילדים אחרים.
זו גם עמדת מרכז השלטון המקומי שמסר אתמול כי “יש לעשות כל שניתן כדי שהילדים יגיעו פיזית לבתי הספר, תוך הקפדה על התנהלות בטוחה. מערכת החינוך חייבת להישאר פתוחה, מתפקדת ועובדת יחד עם כל הבדיקות הדרושות שיתקיימו בתוך המערכת”.