תור לבדיקות אומיקרון בתל אביב | צילום: EPA
ירידה נוספת בגירעון: עמד על 4.5% בשנת 2021
על פי החשב הכללי, הגירעון משקף ירידה של כ-7 נקודות האחוז ביחס לשנת 2020 - ירידה חדה ביחס למדינות המפותחות. עם זאת, יש לזכור כי ביחס לשנים טרום משבר הקורונה מדובר בשיעור גירעון גבוה
שר האוצר אביגדור ליברמן יכול לרשום לעצמו "וי" ענק: אחרי שהצהיר בתדרוך עיתונאים כי משימתו היא לשמור על הקופה הציבורית, החשב הכללי פרסם כי הגירעון לשנת 2021 רשם ירידה דרמטית לרמה של כ-4.5% מהתוצר – כולל קופסת קורונה - שהם כ-69 מיליארד שקל (לעומת כ-160 מיליארד שקל ב-2020). מדובר בהורדה דרמטית של כ-7 נקודות האחוז לעומת שנת ה"קורונה" אז בזבזה הממשלה בראשות נתניהו עשרות מיליארדים – חלקם מוצדקים יותר וחלקם פחות. הירידה בגירעון מרשימה לא רק כאשר משווים אותה לישראל, שהתאוששה ממשבר הקורונה באופן מרשים, אלא גם בהשוואה למדינות העולם, לרבות ה-OECD. לפי בדיקה שערך משרד האוצר, רק סינגפור הצליחה להוריד את הגירעון שלה בעוצמה רבה מזו של ישראל.
צמצום הגירעון התאפשר בזכות תנועת מלקחיים: גם ההכנסות זינקו וגם ההוצאות צנחו. בשנת 2021 זינקו הכנסות המדינה ביחס לשנת 2020 בשיעור חריג של כמעט 30% ואף ביחס לשנת 2019 - כ-19% - שנה של צמיחה כלכלית נאה ערב התפרצות המגפה. לפי רשות המסים, הגידול בהכנסות משתקף במרבית רכיבי ההכנסות ובעיקר במסים הישירים (מסי הכנסה). כאמור, בצד ההוצאות, בדומה לשנת 2020 גם בשנת 2021 היקף ההוצאה התקציבית במזומן בגין תוכנית הסיוע הכלכלי נותר גבוה - כ-55.5 מיליארד שקל - וזאת אל מול 68.6 מיליארד שקל אשתקד. לפי נתוני האוצר, סך הסיוע התקציבי (לא כולל אשראי) מתחילת המשבר עמד על כ-124 מיליארד שקל.
ההוצאות השוטפות (ללא הצאות קורונה) הסתכמו בהיקף של כ-426 מיליארד שקל - גידול של כ-4% ביחס לשנה שעברה. באוצר מסבירים כי שיעור גידול זה נמוך ביחס לשנים האחרונות (ממוצע של כ-5% בשנים 2020-2014) ומיוחס בעיקרו לתקופת הזמן הארוכה שבה התנהלו הוצאות המשרדים ללא תקציב מאושר תחת מגבלות התקציב ההמשכי (תקופה של כ-22 חודשים, הארוכה ביותר מקום המדינה). כאשר מסתכלים על הגירעון ללא הוצאות קורונה, הגירעון היה אף נמוך מ-3% תמ"ג - שיעור שמזכיר את התקופה שלפני משה כחלון באוצר.