הזוכים בקטגוריות החשובות בגלובוס הזהב: אין כאלו

ברוך שפטרנו מעונשו של זה. בדממה מוחלטת, ללא ספירה לאחור וכמעט ללא נוכחות תקשורתית מקדימה, חולקו שלשום בלילה פרסי גלובוס הזהב. בלי שידור חי בטלוויזיה, בלי כוכבים ובלי שאף אחד מהזוכים והזוכות יגיע לאסוף את הפרסים שלו. כך חולפת לה תהילת עולם. 

בשנה שעברה פורסם תחקיר ב״לוס אנג׳לס טיימס״ שחשף שלל פגמים ועיוותים בארגון שמחלק את פרסי גלובוס הזהב, אגודת העיתונאים הזרים בהוליווד, שהתחקיר הציג כגוף גזעני ומושחת. התקשורת דיווחה על כך לא פעם אבל רק עכשיו העזו כוכבי הקולנוע עצמם לפתוח את הפה, ולספר על חוויות מביכות ומשפילות שהיו להם מראיונות עם עיתונאי האגודה הזאת. רשת NBC ששידרה את הטקס מדי שנה, וזכתה לראות ממנו רייטינג נאה, הודיעה שהיא מבטלת את השידור החי, ובהיעדר מצלמות הכוכבים הודיעו שהם לא יגיעו לטקס. 

הסרט "כוחו של הכלב" | צילום: AP

בשנה שחלפה אגודת העיתונאים הזרים הודיעה על שלל צעדים שנועדו לתקן את הפגמים שנחשפו בה — כולל גיוס מהיר של חברים חדשים לארגון שמנה לפני כן רק כ־90 מצביעים בלבד — אבל זה לא עזר. וכך, במקום לצאת לשנה או שנתיים של הפסקה להתארגנות מחדש ומחיקת בושות העבר, הם חילקו את פרסי גלובוס הזהב גם השנה מול אולם ריק ברובו, באירוע שרק הגביר את ההשפלה ואת תחושת חוסר הרלבנטיות שלו. ב״וראייטי״ סיכמו את האירוע ככזה שניתן היה לסכם באימייל, בלי צורך לשכור את אולם הנשפים של מלון הילטון בוורלי הילס. 

וכך, סוף סוף, גלובוס הזהב — שזכה לכוחו ומעמדו רק בזכות השידור החי בפריים טיים והאלכוהול בחינם שהעלה את הזוכים והמגישים מעט שתויים, והפך את הטקס למבדר ולמעין חזרה גנרלית לא מעונבת לאוסקרים — חזר לגודלו הטבעי, כסתם עוד אחד מפרסי העיתונאים בעונת טרום האוסקרים, לא חשוב יותר מפרסי ה״נשיונל בורד אוף רוויו״ או פרסי האגודה הלאומית של מבקרי הקולנוע, שכולם מחולקים בסוף דצמבר ותחילת ינואר, ואף אחד מהם לא זוכה לכיסוי תקשורתי משמעותי. 

יורשים | צילום: באדיבות YES

השאלה עכשיו היא האם השחקנים בכלל יוסיפו את הזכייה הזאת לרזומה שלהם? האם היחצנים של וויל סמית וניקול קידמן יבקשו ממנחי תוכניות האירוח לציין שהם זכו השנה בגלובוס הזהב? או שהם יהיו נבוכים לא רק לבוא לאסוף את הפסלון אלא בכלל להזכיר אותו. ולזוכי השנה, כאילו שלמישהו אכפת: ניו זילנד ואוסטרליה היו המנצחות הגדולות של הערב: ״כוחו של הכלב״, קופרודוקציה אוסטרלית־ניו זילנדית, זכה בפרס סרט הדרמה הטוב ביותר. שלושה שחקנים ושחקניות אוסטרלים יצאו עם פרסים (ניקול קידמן, שרה סנוק וקודי סמיט־מקפי), וג׳יין קמפיון, הניו זילנדית שגרה באוסטרליה, זכתה בפרס הבימוי. ״סיפור הפרברים״ של סטיבן ספילברג זכה בשלושה פרסים בקטגוריות המיוזיקל/קומדיה (שהשנה באמת הוקדשו למיוזיקלס), כולל פרס הסרט הטוב ביותר. עכשיו רק נותר לראות האם הזכיות האלה ישוכפלו גם באוסקרים, כי הדבר היחיד שיכול להציל את כבודו האבוד של טקס גלובוס הזהב, זה אם הוא ישקם את מעמדו כחזאי אוסקרים. אם גם זה לא יקרה, זה יהפוך אותו סופית למיותר מבחינה תקשורתית. 

הזוכים בקטגוריות החשובות בגלובוס הזהב:

קולנוע

• סרט (דרמה): "כוחו של הכלב"
• סרט (מיוזיקל או קומדיה): "סיפור הפרברים"
• בימוי: ג׳יין קמפיון, "כוחו של הכלב"
• תסריט: קנת בראנה, "בלפאסט"
• שחקן (דרמה): וויל סמית, "משפחה מנצחת"
• שחקנית (דרמה): ניקול קידמן, "הזוג ריקרדו"

טלוויזיה

• סדרת דרמה: "יורשים"
• סדרה קומית: "Hacks"
• שחקן (דרמה): ג'רמי סטרונג, "יורשים"
• שחקנית (דרמה): מיקלה ג'יי רודריגז, "Pose"
• שחקן (קומדיה): ג'ייסון סודיקיס, "טד לאסו"
• שחקנית (קומדיה): ג'ין סמארט, "Hacks"