אמיר הלר משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג | צילום: איציק שוקל
לא צריך לחכות לאסון
אפשר וצריך לקדם התחדשות עירונית מהר יותר
רק לאחרונה קרס בניין בחולון. ברמת גן, בגבעתיים, בראשון לציון ובערים נוספות מפנים דיירים מדירותיהם מחשש ליציבות המבנה, בערים רבות הדיירים מקבלים צווים על מבנים מסוכנים שנדרש לחזק אותם. כל אלה מטרידים, אבל מדובר רק בסנוניות "הנגיף", שמקדם ההדבקה שלו יעלה באופן ודאי בשנים הקרובות. כשמדובר בנגיף, העולם נעצר מלכת: סגרים, בידודים ועלות משקית של מיליארדים. אבל כאשר מדובר בבניינים שבהם אנו גרים - כלום לא בוער.
נסו רגע לעצום את העיניים ולדמיין רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר. התוצאות יהיו הרסניות: 10,000 מבנים הרוסים, 20,000 מבנים עם נזקים כבדים שלא ניתן לחזור אליהם, עשרות אלפי משפחות שמוצאות את עצמן ביום בהיר אחד, מחוץ לביתם. את התרחיש הזה לא אני הגיתי מדמיוני - עוד בשנת 2010 פרסם המרכז למידע של הכנסת את תרחישי הייחוס של הועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה. מפחיד נכון?
ומה אז? מדינת ישראל תהיה תחת אסון כבד ומיליארדים יושקעו לשיקום תשתיות ולמתן סיוע לכל האוכלוסייה שתישאר חסרת קורת גג. גם אנחנו הציבור, נחבור יחד ונעזור אחד לשני. נירתם לסייע לכל מי שנדרש סיוע - כי כאלו אנחנו הישראלים – לא מפקירים פצועים בשטח ונרתמים בשעת צרה.
אבל אפשר להקדים תרופה למכה, או ליתר דיוק לצמצם את הנזק הרב שייגרם ויפה שעה אחת קודם.
התחדשות עירונית מתרחשת בלא מעט מקומות בארץ - אבל לא מספיק. התהליך הוא ארוך ומורכב וכולל מספר פעולות רב על מנת שיקרום בסופו של יום עור וגידים. המדינה צריכה לטפל ולפתור את כל הבעיות על מנת שנצליח להוציא אל הפועל יותר ויותר פרויקטים שהינם מצילי חיים. הליכי תכנון ארוכים - תהליך של תב"ע לוקח 5-7 שנים (יש מקרים ארוכים יותר וגם מיעוט של מקרים קצרים יותר). יש לקצר באופן משמעותי! - הליכים כפולים מול הוועדה המקומית ולאחר מכן מול הוועדה המחוזית (במקום שבו הוועדה המקומית אינה מוסמכת) וחוסר מחויבות לניהול תחת לוחות זמנים צפופים שלא נאמר בהולים. כשיתרחש חלילה אסון, הכל יעבוד יותר מהר, אז למה אי אפשר לפני?
הליכי רישוי שלא נגמרים - זו "מחלה" שרלוונטית לכל היתר בניה שיוצא בישראל וחייבים לשנות את מה שלא עובד שנים. רישוי עצמי, פרויקטור מקומי או כל נוסחה אחרת – שווה וכדאי לנסות, כי במצב של היום כבר לא ניתן להמשיך. היתר בניה צריך לצאת תוך חודש ולא תוך שנתיים וחצי.
הליכים מהירים מול דיירים סרבנים - בכל פרויקט יש גרעין קשה יותר של דיירים שאינם רוצים לשתף פעולה עם תהליך של התחדשות עירונית. ישנם דיירים מבוגרים שהחששות שלהם מובנים ואנו כיזמים צריכים באמצעות שיח שאינו לוחץ ומציאת פתרונות שתואמים לאופציות השונות שמאפשר החוק, להרגיע ולהעביר את האינפורמציה בצורה נכונה וסבלנית. אבל יש גם כאלה שמנסים "לסחוט את הלימון" ולהרוויח יותר משכניהם. החוק קובע אפשרות של תביעת דייר סרבן, אולם ההליך הארוך ומעכב את הפרויקט. יש לקבוע מוסד שיפוטי מהיר, שניתן דרכו לקבל החלטה תוך פרק זמן קצר שאף מטילה על דייר "סחטן" גם סנקציה כספית. ככה גם הדייר הסרבן יבין שהתנגדותו לא תניב לו פרי, אלא רק הוצאות.
יש עוד שלל דרכים לקצר את התהליכים הארוכים והמייגעים. אם היינו יודעים על תאריך ספציפי שצפויה רעידת אדמה, הכל הרי היה קורה יותר מהר, אבל זה לא עובד ככה עם רעידות אדמה. רעידת אדמה לא מתאמת פגישה ביומן, כזו היא - מפתיעה. אנחנו היזמים, שמובילים ברגישות ובנחישות אלפי יחידות דיור להתחדשות עירונית, צריכים שהבירוקרטיה תקל עלינו עד כמה שניתן. המועד והמקום אינם ידועים ולכן כל פרויקט שיוצא אל הפועל מצמצם את החשיפה ואת איתנותה הכלכלית והחברתית של המדינה. המבנים אינם הופכים צעירים יותר, ולעיתים גם ללא רעידת אדמה הם פשוט קורסים.
לא צריך לחכות לאסון! אפשר וצריך לקדם התחדשות עירונית מהר יותר.
מאת אמיר הלר משנה למנכ"ל, קבוצת אלמוג