שקל דולר מט"ח מטבע חוץ שער חליפין כסף מזומן | צילום: שאטרסטוק
הדולר נסחר תמורת 3.13 שקלים; "בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח – אבל פחות"
המטבע האמריקאי מתחת לרמה הגבוהה שלו עד כה השנה, כשנסחר אתמול תמורת 3.15 שקלים; הראל ביטוח: "סבורים כי קצב רכישות המט"ח יהיה נמוך בהרבה לאור השיפור בשוק העבודה והציפיות הגבוהות לאינפלציה בשוק ההון"
הדולר והיורו רושמים עלייה יומית לעומת השער היציג של אתמול - המטבע האמריקאי נסחר תמורת 3.13 שקלים, ומטבע הגוש תמורת 3.54 שקלים.
קראו עוד בכלכליסט:
יחד עם זאת, הדולר מתחת לרמה הגבוהה שרשם עד כה השנה, כשנסחר אתמול בטרם השער היציג תמורת 3.151 שקלים, כמו גם היורו שעלה אתמול עד ל-3.564 שקלים.
בשוק המט"ח העולמי המטבע האמריקאי נסחר ביציבות לעומת המטבעות המובילים בעולם.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "רכישות המט"ח של בנק ישראל עמדו בדצמבר על 700 מיליון דולר, נמוך בהשוואה לחודשים האחרונים. בסיכום 2021 הבנק רכש כ-35 מיליארד דולר (56 מיליארד בשנתיים האחרונות). אנו מאמינים שבנק ישראל ימשיך וירכוש מט"ח גם ב-2022, אך לאור השיפור בשוק העבודה והציפיות הגבוהות לאינפלציה בשוק ההון, אנו סבורים שקצב הרכישות יהיה נמוך בהרבה. במקביל, בנק ישראל הגיע רשמית לתקרת 85 מיליארד שקלים באג"ח הממשלתיות. כפי שציינו בעבר, סיום הרכישות מגביר את הסיכוי לעליית תשואות ולתנודתיות בשוק".
עוד מוסר קליין כי "בשישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן האחרון לשנת 2021. להערכתנו המדד יעלה ב-0.1 אחוז, כאשר עלייה במס הרכישה, במחירי המזון וההלבשה יקוזזו עם הירידה במחיר הדלק. בכך תסתכם האינפלציה בשנת 2021 ב-2.6 אחוזים. גבוה בהרבה מהתחזית בתחילת השנה אך בתוך גבולות יעד בנק ישראל (1-3 אחוזים). התחזית שלנו ל-12 המדדים הקרובים עומדת על 1.8 אחוזים, תחזית זו נמוכה משמעותית מהתחזית הגלומה בשוק האג"ח שכבר גבוהה מהציפיות הגלומות בארה"ב. להערכתנו, אינפלציה נמוכה יחסית לצד חוזקו של השקל, יאפשרו לבנק ישראל מרווח תמרון רחב. אנו צופים שהריבית בארץ לא תעלה לפחות עד הרבעון האחרון של 2022 גם כאשר נראה עליית ריבית בארה"ב".
הראל ביטוח: "אינפלציה נמוכה יחסית לצד חוזקו של השקל, יאפשרו לבנק ישראל מרווח תמרון רחב. אנו צופים שהריבית בארץ לא תעלה לפחות עד הרבעון האחרון של 2022 גם כאשר נראה עליית ריבית בארה"ב".
קליין ציין כי "כמו בכל סוף שנה הוצאות הממשלה מזנקות בדצמבר, אך ב-2021 נשבר שיא של כ-60 מיליארד שקלים (גם בניכוי הוצאות תוכנית הסיוע). למרות זאת הגירעון כאחוז מהתוצר הפתיע וירד קלות ל-4.5 אחוזים (ב-12 החודשים האחרונים), חצי מהתחזית בתחילת 2021. חודש נוסף של הכנסות גבוהות ממסים שעמדו על כ 34.6 מיליארד שקלים תרמו לכך. הגידול נרשם במיסים הישירים ובמיוחד בעלייה במיסים משכר, משוק ההון ושיא חודשי במיסוי מקרקעין (המשך פעילות מוגברת לאור הצפי להעלאת מס הרכישה). להערכתנו הגירעון ימשיך במגמת הירידה בתחילת 2022, דבר התומך בדירוג האשראי של ישראל ובהמשך התחזקות של השקל".