הפורום הכלכלי העולמי: הסיכון החברתי גדול מהסיכון הכלכלי

מתוך עשרת הסיכונים המאיימים ביותר, בדו"ח הסיכונים הגלובליים של הפורום הכלכלי העולמי World Economic Forum) WEF), לשנת 2022, רק אחד מוגדר כלכלי גרידא - משבר חוב - והוא מופיע רק במקום השישי. השאר הם חברתיים וסביבתיים. 

כך לפי סקר תפיסת הסיכונים הגלובליים של הפורום, שנערך שנתיים אחרי התפרצות מגפת הקורונה, המסתמך על תשובותיהם של למעלה מ־12 אלף מנהיגים ב־124 מדינות - 41% מהקהילה העסקית, 17% מהאקדמיה ו־16% פקידים בכירים בממשלות.

שחיקת הלכידות החברתית היא הסיכון המאיים ביותר מאז פרוץ המגפה, כאשר כמעט 28% מהמשיבים ציינו אותו בראש הטבלה. במקום השני מצוין הקושי של אזרחי העולם להתפרנס, כאשר רבע מהנשאלים ציינו אותו כמרכזי בעולם של אחרי הקורונה. במקום השלישי, אף הוא עם רבע מהנשאלים, צוין משבר האקלים, או ליתר דיוק הקושי לבצע מהלכים קונקרטיים כדי לעצור אותו. משבר האקלים גם מדורג כסיכון העיקרי לעולם בטווח הארוך. 

ריחוק חברתי בקורונה. סיכון חברתי גובר על הסיכון הכלכלי | צילום: גטי

כלומר, בשלישייה הפותחת במיפוי הסיכונים הגלובליים של אנשי העסקים והטכנולוגיה בעולם - הם מסמנים סיכונים חברתיים וסביבתיים כאלה שמאיימים היום על העולם. "הדגש הוא על דאגות חברתיות וסביבתיות", מצוין בדו"ח, כאשר הסיכונים החברתיים והסביבתיים הם המדאיגים ביותר את מנהיגי העולם גם בטווח של חמש שנים קדימה. אגב, כדאי לשים לב לסיכון הרביעי שהתפרסם בדו"ח - הידרדרות במצבם הנפשי של תושבי העולם (23%). זו הפעם הראשונה מאז 2006, השנה בה החל דירוג הסיכונים, שהסיכון הזה מופיע. זו תוצאה ישירה של מגפת הקורונה. לפי הדו"ח נוספו השנה 53 מיליון דיווחים על דיכאון חמור ברחבי הגלובוס.

האיומים על העולם אינם כלכליים

שלושת הסיכונים המרכזיים נותרו סביבתיים

בהשוואה לשנים 2010-2009, ארבעה מתוך חמשת הסיכונים הגלובליים שזוהו אז כבעלי ההשפעה הגדולה בעולם - היו כלכליים־פיננסיים. בשנים האחרונות האתגרים הסביבתיים והגיאו־פוליטיים תפסו את ההובלה, והשנה, כאמור, שלושה מתוך חמשת הסיכונים המרכזיים הם חברתיים. בשנתיים שלפני המגפה לא צוינו סיכונים חברתיים כלל. בטווח הארוך, עשר שנים קדימה, שלושת הסיכונים המרכזיים נותרו סביבתיים ובמקומות 4 עד 6 הסיכונים החברתיים.

לפי הדו"ח, לתופעה הזו יש השלכות מרחיקות לכת על המדיניות. שכן לחצים פנימיים קצרי טווח יקשו מאוד על ממשלות להתמקד במטרות ויעדים ארוכי טווח, ויגבילו את ההון הפוליטי המוקצה לדאגות גלובליות - משבר האקלים לדוגמה.

הפגנה מחוץ לוועידת האקלים בגלזגו | גטי

עוד עולה מהסקר כי שחיקת הלכידות החברתית היא איום עליון לטווח קצר ב־31 מדינות, לרבות ארגנטינה, צרפת, גרמניה, מקסיקו ודרום אפריקה מה־G20. הסיבה לפי מחברי המסמך ברורה: הפערים שכבר איתגרו את החברות הללו צפויים כעת להתרחב, כאשר 51 מיליון אנשים נוספים צפויים לחיות בעוני קיצוני, בהשוואה למגמה טרום המגפה, תוך סיכון של הגברת הקיטוב בתוך אותן חברות.

נכון ל־2022, גם בשל האומיקרון, ניכר כי משיבי הסקר פסימיים: רק 16% מהנשאלים מרגישים אופטימיים לגבי התחזית לעולם, ורק 11% מאמינים שההתאוששות העולמית תואץ בשנת 2022. מנגד, מרבית הנשאלים מצפים כי שלוש השנים הבאות יהיו מאופיינות בתנודתיות מתמשכת, אי־ודאות גדולה וחשש מהפתעות, ובהמשך הגדלת הפערים של מה שהם מכנים "מנצחים ומפסידים".