יונדאי איוניק, טויוטה קורולה וסקודה אוקטביה מככבות בשוק המשומשות | צילום: אודי עציון
גלגל חמישי
המפלצת שהזינה את עצמה: כשמכוניות משומשות הופכות למכרה של זהב
סוחרים וסוכנים מכרו בשמחה מעשיות על שוק מיובש ומחסור לכאורה - ויצרו היסטריה שהובילה לבועה בשוק המשומשות. אם הקונים יפעלו בהיגיון ובסבלנות, השפיות תשוב תוך כמה חודשים
ישראלים לא מעטים שניסו לרכוש בשנה שעברה מכונית משומשת והגיעו לאחת מרשתות הטרייד-אין הגדולות, מגרשי הסחר וחברות הליסינג גילו במהרה שהם בבעיה: המכוניות נמכרות במחירים גבוהים יותר ממחירי המחירון ולפעמים באופן משמעותי.
מטבע הדברים, כאשר המכוניות המשומשות נמכרות במחיר גבוה אזי מחירוני המכוניות המשומשות מגיבים בהתאם והמחירים של המכוניות המשומשות עולים. כאן נשאלת כמובן השאלה ההגיונית: למה מחירי המכוניות המשומשות עלו? התשובה שסיפקו לא מעט גופים שעוסקים בסחר במכוניות משומשות היא שהמכוניות מתייקרות בגלל מחסור במכוניות חדשות. עד כאן הגיוני: אין מכוניות חדשות אז קונים משומשות. אבל כאן קיימת בעיה קלילה: הטיעון הזה של סוחרי המכוניות לא מחזיק מים בפועל.
כאשר אנחנו בודקים את נתוני מסירות המכוניות החדשות, אנו מגלים ששנת 2021 היתה הטובה בתולדות ענף הרכב הישראלי מאז קום המדינה. כמעט 290 אלף מכוניות חדשות נמסרו בשנה שעברה, לפי נתוני איגוד יבואני הרכב. את הזינוקים הגדולים ביותר במכירות רשמו מותגי הרכב העממיים. יונדאי עלתה ב-29%. טויוטה עלתה ב-42%. קיה עלתה ב-56%. סקודה רשמה עליה צנועה של 4% ואילו מאזדה התפוצצה עם זינוק של 58% במכירותיה.
קראו עוד בכלכליסט:
המספרים, כמו שאומרים, לא משקרים: אף אחד לא יכול למכור לנו מעשיות שהמכירות של המכוניות החדשות הידלדלו לטפטוף ומשום כך זינק הביקוש למכוניות משומשות זינק – מה שהזניק את המחירים. אגב, ההתנפלות כביכול על מכוניות משומשות אינה ייחודית לישראל: קשה לפספס את שלל הפרסומים על אודות זינוק בביקוש למכוניות משומשות בארה"ב אשתקד. אבל בין ישראל לארה"ב קיים הבדל אחד משמעותי: בארה"ב נמכרו בשנה שעברה כ-15 מיליון מכוניות, עלייה של כ-3.5% ביחס לנתוני 2020. לעומת זאת, בישראל נמסרו בשנת 2020 רק כ-215 אלף מכוניות ובשנת 2021 נמסרו כ-290 אלף מכוניות. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שכאן זה לא אמריקה. למרות התחושה של מחסור במכוניות, בשנה שעברה לא נמצאו הרבה ישראלים שבאמת לא הצליחו למצוא מכונית חדשה מהניילון.
שוק ערני, ללא מחסור
עם זאת, הביקוש למכוניות משומשות אכן עלה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשנת 2021 הגיע שוק המכוניות המשומשות לכמעט מיליון עסקאות מכירה, עלייה של 13% ביחס לשנת 2020. עלייה של 13% רחוקה מאוד מלהיות אותה "התנפלות" שעליה מדווחים סוחרי המשומשות, שגרמה למחירוני הרכב לעלות וגרמה ללא מעט מוכרים פרטיים לחשוב שהם אוחזים ביצירת אומנות שערכה רק עולה. אבל כזו עלייה בהיקף העסקאות מלמדת אותנו עוד עובדה חשובה: מתברר שבשוק המכוניות המשומשות אין מחסור במכוניות. אחרת היינו עדים לירידה בהיקפי העסקאות ולא לעלייה. אז מה כן קרה בשוק המשומשות שגרם להיסטריה ולניצול של המצב על ידי רשתות הסחר?
התשובה הראשונה והפשוטה מאוד היא שקיים ביקוש ערני בשוק המכוניות המשומשות. הסיבות לביקוש הזה הן "טבעיות": הישראלים עדיין צריכים מכונית כדי להגיע ממקום למקום. תחבורה ציבורית יעילה אין והקורונה דחפה ישראלים רבים אל מאחורי ההגה. אבל יותר מכך: מכוניות היו ועודן נחשבות בישראל לסמל סטטוס. יותר ויותר משפחות בארץ הולכות וצוברות יותר מכוניות למשק בית. כלומר, העובדה שבמשפחה הוזמנה מכונית חדשה אינה מצביעה בהכרח על כך שהמכונית הישנה, כלומר בת השנתיים שלוש תצא למכירה בשוק החופשי. ייתכן בהחלט שהמכונית הזאת תישאר באותו משק בית ותועבר למשל לאחד הילדים. כך כבר נגרעו חלק מהמכוניות מן השוק.
אבל 2021 התאפיינה בעוד אלמנטים שיצרו תמונה של שוק משומשות לחוץ כביכול: קודם כל, הגורם העיקרי שעליו הציבור בישראל מסתמך כדי להשיג מידע הוא מחירוני המכוניות המשומשות שבתורם מקבלים את המידע מרשתות הסחר הגדולות. רשתות הסחר הגדולות "יובשו" על ידי הציבור. החל בישראלים שלא רוצים להביא את המכונית לטרייד אין משום שהם מעבירים את המכונית לילדים וכלה בישראלים שפשוט לא רצו להפסיד את דמי התיווך לטובת רשתות הסחר, מה שיצר תמונה שלפיה כביכול קיים מחסור משום שמכוניות חדשות לא נמסרו. בפועל, מכירות המכוניות החדשות הגיעו לשיאים חדשים.
לכל מטבע יש שני צדדים: כאשר רשתות הטרייד-אין התקשו להשיג סחורה, הן יצאו במבצעים. היה קל מאוד לראות בשנה שעברה "דילים" שבמסגרתם הטרייד-אינים מבטיחים ללקוחות מחיר מחירון מלא עבור המכונית. הלקוחות יודעים שיוכלו להשיג יותר בחוץ בגלל ההיסטריה, אבל משתכנעים. ואז הטרייד-אין צריך למכור את המכונית ביוקר. למטבע הזה יש עוד צד חשוב: טרייד-אין לא פועל לבדו, הוא פועל באמצעות יבואן רכב. יבואן הרכב מעניק לטרייד-אין סובסידיה על העסקה, כלומר מממן חלק מימי המלאי של המכונית וגם את עסקת הרכישה שלה. ואם הטרייד-אין צריך לשלם מחיר מחירון לרוכש עבור המכונית, הוא יקבל סבסוד שיאפשר לו להמשיך ולהחזיק את המכונית במגרש עד שהיא תימכר במחיר היעד, כלומר סוג של ביצה ותרנגולת: היבואן מרוויח היטב, היבואן מסבסד את הטרייד-אין, הטרייד-אין משלם ביוקר ובסוף הטרייד אין מוכר ביוקר בלי נקיפות מצפון.
ומעבר לכל אלה, קיימת עוד בעיה. בענף הליסינג וההשכרה בישראל בוצעו מהלכים שבמידה מסוימת "ייבשו" את השוק. כיום חברות הליסינג וההשכרה מהוות לשון מאזניים בכל הקשור בלא מעט דגמים שמשווקים בשוק המשומשות. אם חברת ליסינג מחליטה לשחרר למערך הטרייד-אין שלה אלפי מכוניות מדגם מסוים, היא מייצרת סיכון. אם המכוניות משתחררות אל השוק, אזי יש הצפה. ואם יש הצפה, מחירה של המכונית יורד במחירון. לעומת זאת, אם חברת הליסינג שומרת את המכוניות קרוב אליה בידיעה ברורה שהמחיר שלהן במחירון יעלה, ומשחררת אותן לשוק רק כאשר ניתן למכור אותן ביוקר או לסירוגין מתמחרת אותן גבוה ומחכה לקונים שיגיעו, אזי המחיר רק יכול לעלות.
ההיסטריה והבועה
ההתנהגות הספקולטיבית הזאת אומצה גם על-ידי גופים אשר עוסקים בסחר ברכב וכך נוצר מצב שבו מלאים של מכוניות משומשות עמדו והמתינו למכירה במחיר המתאים. ומעבר לכל זה, קשה להתעלם מן העובדה המצערת: שוק המכוניות המשומשות בישראל הוא שוק שמונע מאינטרסים וגם מהיסטריה. הישראלים בכל מקרה לא מבינים יותר מדי ברכב. הם מוכנים לשלם מחיר גבוה ממחירי המחירון לרשתות טרייד-אין שמעניקות אחריות חסרת כל תועלת, הם ששים לשלם עבור רכישה מסוחר מורשה, קנייה מטרייד אין מסודר ועוד המצאות משעשעות כיד הדימיון הטובה. וכאשר אותם סוחרים וסוכנים מוכרים בשמחה מעשיות על שוק מיובש ומחסור שלא בהכרח קיים, היסטריה נוצרת והישראלים אוהבים להאמין לה. וכך נוצרה בשנה שעברה בועה בשוק המשומשות, בועה שתודלקה על-ידי ספקולציות.
כעת נשאלת השאלה: כיצד ינהג שוק המשומשות השנה? התשובה לפחות בחודשים הקרובים היא "אותו הדבר", כלומר המוכרים ימשיכו לחשוב שבידיהם סחורה מבוקשת והקונים ימשיכו להאמין להם. אבל במהלך החודשים הקרובים יתרחשו כמה תופעות שבהחלט יצננו את התופעה. הקונים לא פראיירים לנצח. כוחות השוק עושים את שלהם וההבנה שעל מכונית משפחתית אי אפשר לשלם מחירים גבוהים תחלחל בסופו של דבר. כי לא ניתן לשלם 50 או 60 אלף שקל על מכונית יפנית בת עשור. מעבר לכך, בחודשים ינואר ופברואר צפויה להשתחרר לשוק כמות נאה של מכוניות משומשות בגלל החלפות רכבים של הציים הגדולים. המכוניות הללו יחזרו לחברות הליסינג ושם מבינים ששנת 2021 היתה השנה הטובה של שוק המשומשות, אבל החגיגה נגמרה.
המכוניות המשומשות כנראה לא יטפסו עוד במחירונים מכיוון שמדובר כבר במהלך שפשוט אינו הגיוני. ומעבר לכך, ה"תירוץ" העיקרי, המחסור בשבבים והמחסור במכוניות כבר לא ממש תקף. יבואני הרכב למדו כיצד להתגבר על כל המשוכות ונכון שיש מחסור, אבל קשה לומר שהוא חמור כפי שניתן היה לשער. כעת שוק המשומשות יצטרך לשוב למצב שפוי. אם לקונים יהיו שכל וסבלנות, השפיות תשוב תוך חודשיים-שלושה. אם השוק ימשיך לנהוג לפי המלצות הסוחרים המוכרים, יכול להיות שהמחירים ישובו לשפיות רק לקראת חודשי הקיץ.