אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקשר בין שוק הקריפטו למהומות האלימות בקזחסטן צילום: רויטרס

במעמקי מִכרְהֶ הקריפטוׂ

הקשר בין שוק הקריפטו למהומות האלימות בקזחסטן

עשרות חברות לכריית ביטקוין נהרו לקזחסטן בחודשים האחרונים, הזניקו את צריכת החשמל במדינה המתמודדת עם משבר אנרגיה חמור והציתו מחדש את הוויכוח סביב צריכת החשמל העצומה של שוק הקריפטו, המשתווה לזו של מדינה בינונית; כתבה שביעית בסדרה

17.01.2022, 22:00 | ויקי אוסלנדר

בתחילת החודש צנח מחיר הביטקוין ונסחר מתחת ל־40 אלף דולר, שפל של שלושה חודשים (נכון לכתיבת שורות אלו). תנודתיות בביטקוין אינה מפתיעה,  אך הנפילה הזו ראויה לתשומת לב שכן היא לא התרחשה בשל ביקוש או היצע, אלא על רקע חשש ממשבר קיומי ועל רקע אחד הוויכוחים העזים סביב שוק זה.

קראו עוד בכלכליסט:

מאז חודש מאי והאיסור של סין על כריית ביטקוין בשטחה, נהרו אל קזחסטן כ־150 חברות כרייה ואיתן 87,849 מכונות החישוב שלהן בחיפוש אחר חשמל זול ורגולציה מקלה. היו כורים שעברו לארה"ב, איראן, קוסובו ומדינות אחרות, אך קזחסטן הפכה לפתע למדינה שבה מתבצעת חמישית מכלל כריית ביטקוין ותחזוקת השוק בעולם, שנייה רק לארה"ב. העומס על רשת החשמל הקזחית הורגש במהרה. בתוך חודשיים ובזמן שיש משבר אנרגיה עולמי זינק הביקוש לאנרגיה במדינה ב־8%. 

לכל הכתבות בסדרה לחצו כאן


מהומות בקזחסטן בשבוע שעבר, צילום: רויטרס מהומות בקזחסטן בשבוע שעבר | צילום: רויטרס מהומות בקזחסטן בשבוע שעבר, צילום: רויטרס


באוקטובר החלו תושבי המדינה לחוות הפסקות חשמל יזומות, בנובמבר ובדצמבר כמה כורים התלוננו על ניתוקים, ובינואר הממשלה החלה גם לנתק את האינטרנט. כשפרצה ההתקוממות האזרחית במדינה והתגברו ניתוקי האינטרנט והפסקות החשמל, הבינו כורים רבים שיציבות הם לא ייראו שם. רבים מהם שמו את מיטלטליהם – שרתי מחשבים – במכולות, משאיות ומטוסים ופנו לחפש מדינות אחרות שיקבלו אותם.

בעולם מדברים היום על המשבר בקזחסטן, על ההתערבות הרוסית ועל הסיבות לאי־היציבות באזור. אך בשוק הקריפטו דיברו בעיקר על השאלה אם העובדה שלפתע נדרש לעצור הכל ולהתחיל לנדוד תשפיע על פעילות השוק. ככל הנראה, חששות אלה תרמו אף הם לנפילות במחירי המטבע. במקביל התלהט שוב הוויכוח על האנרגיה העצומה ששוק הקריפטו צורך.



כרייה נועדה להיות עסק יקר

רשת התשלומים של ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים מאפשרת מעבר של ערך ללא גבולות או רגולציה (לכאורה). אך מערכת זו עדיין זקוקה למי שיאמת את העסקאות וירשום אותן בפנקס ציבורי. הליך זה מתרחש בצורת תחרות: חידה נוצרת – ושורה של יריבים מנסים לנחש את הפתרון שלה ראשונים באמצעות מחשבים שזו כל תכליתם. מי שפותר את החידה מאשש את העסקאות במערכת ומתוגמל בביטקוין חדש. ככל שמחיר הביטקוין עולה, כך עולה גם התמריץ לנצח בתחרות. ככל שיריב משיג לעצמו יותר כוח חישוב, כך הוא מגדיל את סיכוייו לפתור ראשון את החידה. אך ככל שיש יותר מחשבים, כך התחרות צורכת יותר חשמל (עבור המחשבים ומערכות הקירור שתומכות בהם). תחרות זו מכונה "כרייה", המשתתפים בה הם "כורים" והשיטה נקראת proof of work.

לפי מדד צריכת החשמל של אוניברסיטת קיימברידג', הביטקוין צורך חצי אחוז מכל החשמל שנצרך בעולם, ואם הביטקוין היה מדינה, הוא היה ממוקם במקום ה־32 במונחים של צריכת חשמל. כלומר, "הכלכלה החדשה שתשנה את העולם" צורכת כבר היום כמויות אסטרונומיות של חשמל, וזאת בזמן שבכל העולם מנסים להפחית את צריכת האנרגיה.

למעשה, כרייה נועדה להיות עסק יקר ובזבזני מבחינה אנרגטית, וזאת כדי להבטיח שרק שחקנים אמינים ישתתפו בה. לפיכך, לא רק שהביקורת על כך שביטקוין הוא מנגנון שצורך אנרגיה מרובה היא מדויקת, אלא שהיא ממש כוונת המשורר. הוויכוח הוא לא האם המערכת הזו מנצלת הרבה אנרגיה, אלא האם היא צורכת "יותר מדי אנרגיה".

לתומכי שוק הקריפטו יש שלושה טיעונים. הראשון הוא טיעון של יחסיות. אכן המערכת צורכת חשמל כמו הולנד, אך "רק" מחצית מכמות האנרגיה שצורכת המערכת הבנקאית המסורתית ו"שבריר" ממה שצורכות מדינות גדולות כמו סין או ארה"ב. זהו אולי הטיעון החלש מבין כולם. שהרי צריכת החשמל של המערכת הפיננסית המסורתית מאפשרת מיליארדי סליקות אשראי, העברות בנקאיות ומשיכות מזומנים עבור מיליארדי בני אדם בכל יום שמשתמשים בה בשביל החיים עצמם, בזמן ששוק הקריפטו משרת רק קומץ אנשים, שמבצעים כל יום רק שבריר מהיקף העסקאות של המערכת המסורתית וכמעט באופן אבסולוטי לשם מסחר ספקולטיבי. לא כדי לשלם חשבונות או לקנות מצרכים.



נזקי המהומות בקזחסטן, רויטרס נזקי המהומות בקזחסטן | רויטרס נזקי המהומות בקזחסטן, רויטרס


טיעון שני מדגיש כי שימוש רב בחשמל אין משמעותו טביעת פחמן גדולה או נזק סביבתי. הטענה היא שרק 39% מצריכת האנרגיה של הביטקוין נעשים באמצעות שריפת פחם מזהמת ואילו יתר האנרגיה מגיעה ממקורות מתחדשים כמו מים, רוח או שמש. כמו כן, כורים משתמשים בעודפי חשמל (אנרגיה שכבר נוצרה אך אין בה צורך מסיבות שונות), ולכן למעשה מדובר ביעילות ולא בזבזנות. עם זאת, כבר היום מדינות כמו נורבגיה ושבדיה העידו כי אם יימשך השימוש של הכורים במקורות האנרגיה המתחדשת שלהן, הן לא יצליחו לעמוד ביעדי הפחתות פליטות הפחמן. ביקורת חריפה יותר תטען כי גם 39% צריכת חשמל מזהמת, זה יותר מדי עבור שוק ספקולטיבי ולא יצרני.

הטיעון השלישי, והדומיננטי מכולם, הוא כלכלי ולפיו אכן יש בעיה אבל זו בעיה שגם לכורים וגם לשוק יש תמריץ לפתור אותה. הכורים עצמם רוצים דרכים יעילות לתפעל את העסק שלהם ולהגדיל את שולי הרווח, והמשתמשים רוצים מערכת יעילה יותר שתאפשר אימוץ אוניברסלי. בטיעון זה מדגישים את החיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים כמו קיבוץ עסקאות להסדרים בודדים, דחיפה לפיתוחים חדשים בתחום האנרגיה המתחדשת ושינוי מבנה התמריצים מתחרות לשיתוף פעולה. עד שיימצא פתרון, השוק ממשיך ביניקת האנרגיה שלו מהמערכות הציבוריות.

לדיון הפינג פונג הזה יש בעיה אחת עיקרית: הוא נעשה תחת הנחה אוטופית לגבי עתידו, תפקידו ותכליתו של שוק הקריפטו, גישה שמובילה בסופו של דבר להגנה אגרסיבית עליו ולהחרפת הפעילות של המשתתפים בו. במקום למשל להכיר בצריכה העצומה שלו כבעיה שיש לפתור אותה, הם מזהים זאת כמכשול חיצוני שיש להתגבר עליו. משבר אנרגיה? בקטנה. לתושבים אין חשמל? לא קשור אלינו. מגורשים ממדינה? נמצא אחרת.

עוול מיותר על תושבים

אלו אינן סיסמאות. היום פעילות הכורים, שהיתה פעם לא מזיקה במיוחד, הפכה לטורפנית, בעיקר במדינות חלשות עם מנגנונים רגולטוריים רופפים. הכורים מגיעים בריכוזים גדולים ומשתמשים באנרגיה מוגבלת על חשבון אזרחים מקומיים שאין להם שום עניין בכלכלה האלטרנטיבית הזו. לעתים הם ממיטים על התושבים עוול מיותר בתקופות מורכבות של מחסור באנרגיה, לעתים הם עושים זאת תוך פעילות פלילית. מומחי אנרגיה האשימו את פעילותם הענפה של "כורים אפורים" בקזחסטן, שניצלו את המערכת הרגולטורית הרופפת ופעלו בשטח המדינה ללא רשות. באיראן כורים אפורים הסיטו חשמל מעסקים ובתים. להתנהגות טורפנית זו היתה עד כה תוצאה אחת: הם מגורשים מהמדינות. אחרי סין, קוסובו אסרה על כריית ביטקוין, ובאיראן הטילו איסור על כריית מטבעות עד מרץ. בקצב הזה, בסופו של דבר ייגמרו לכורים המדינות.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות