מה העתיד של הווינר בעולם הווירטואלי?

בשבוע שעבר פורסמו נתונים לשנת 2020 של 69 הארגונים הלאומיים החברים בארגון ההגרלות וההימורים האירופי. הכנסות הארגונים עמדו על 85.6 מיליארד יורו, כאשר 13% מהם (11 מיליארד יורו) היו הכנסות מהימורי ספורט דרך מוסדות הימורים ממשלתיים (כמו הטוטו). 

הרווח הגולמי של הארגונים (הכנסות בניכוי הפרסים) עמד על 30.5 מיליארד יורו, כאשר הרווח מהימורי הספורט עמד על כ-3.5 מיליארד יורו. כמו כן, נרשמה ירידה כללית של 9.1% בהכנסות ו-14.8% ברווח - אבל נרשמה עלייה של כ-30% מהימורים און-ליין, בעיקר "בזכות" ההסגרים. ההכנסות מהימורים און-ליין מהוות עבור הגופים הממשלתיים רק 14% מההכנסות.

הטוטו הישראלי חבר בארגון ההגרלות וההימורים האירופי. גם הוא חווה ירידה בהכנסות (2.58 מיליארד שקל - ירידה מ-2.87 מיליארד) ב-2020, אבל הירידה היתה קטנה ביחס לעמיתים באירופה, כאשר ההכנסות מהימורים און-ליין עמדו על כ-12%. 

כמו הטוטו, גם ארגוני ההימורים הממשלתיים מתגאים ב"העברת כסף לחברה", כאשר ארגוני ההימורים הממשלתיים דיווחו על העברת 16 מיליארד יורו ל"מטרות חברתיות" - ירידה של כ-1 מיליארד יורו מלפני המגפה. האם זה יותר, נגיד, מחברות ההימורים הפרטיות?

לפי חישובים, הכנסות חברות הימורים באירופה עומדות על סכום שנע בין 90 מיליארד יורו בשנה ל-100 מיליארד יורו בשנה. שיעור המס על ההכנסה מהימורים משתנה באירופה (נע בין 20% ל-35% בדרך כלל) - מה שאומר שחברות ההימורים הפרטיות העבירו ל"חברה" סכום שנע בין 20 מיליארד ל-35 מיליארד יורו. שוב, אלו חישובים מאוד גסים, אבל בכל מקרה מדובר על כך שחברות פרטיות הצליחו "לתרום לחברה" יותר מאשר חברות ממשלתיות, שמטרתן הינה "להעביר כספי הימורים לחברה". 

ומה בישראל? הטוטו, כאמור, מעביר בשנה בין 500 ל-600 מיליון שקל לחברה הישראלית והכספים הללו משמשים בעיקר את הספורט הישראלי. ואולם, בעוד ברוב אירופה מתקיימים הימורים שאינם ממשלתיים, הטוטו הוא מונופול, וההימורים הלא חוקיים מגלגלים סכומים גבוהים בהרבה מהטוטו והלוטו ביחד. עד 15 מיליארד שקל בשנה לפי חלק מההערכות. 

כמה מהכסף הזה הולך לטובת החברה? 0. כמה זה, נגיד, 20% מ-15 מיליארד? כן - הרבה יותר מ-500-600 מיליון שקל שהטוטו מעביר כיום "לחברה הישראלית".

העתיד של ההימורים?

טל חיון, יזם ישראלי שהחברה שלו מחזיקה במספר פטנטים בתחום ההימורים און-ליין, השיק לאחרונה את מה שמכונה "העתיד של ההימורים און-ליין" ב-Metaverse (העולם הווירטואלי). חברת betsflow של חיון והיזם רותם שגיא חתמה לאחרונה על חוזה עם קזינו גדול באירופה בשווי מיליוני יורו. החברה פיתחה את תוכנת ה-Welcome המאפשרת לשחקנים ומשתמשים בכל העולם לבחור את בית ההימורים שבו הם רוצים להמר ולהתחבר מסלון ביתם באמצעות "העולם הווירטואלי", שהתחזק בעידן הקורונה. בעולם כזה לגופים מיושנים כמו גופי הימורים ממשלתיים שפחות מ-15% מההכנסות שלהם הם באון-ליין, ימצאו את עצמו - מהר מאוד - לא רלוונטיים. 

"אנחנו מתמחים ברשימת פטנטים על מוצרים לא קיימים ואז מפתחים מוצרים המתבססים על הפטנטים הללו", אומר חיון בראיון לכלכליסט. "התוכנה שיצרנו עכשיו ביחד עם Gaming Vivo המתמחה בצילום וניהול און ליין, היא תוכנת מציאות מעורבת - שבלי קשר לקורונה, מאפשרת לאנשים להגיע וירטואלית לכל קזינו בעולם ולשבת בשולחן בלק-ג'ק, לעמוד לצד שולחן הרולטה ולהרגיש חלק מהקזינו. ממש לשבת לצד שחקנים אחרים, מצלמות 360 מעלות ממש מכניסות אותך לחוויה כשאתה יושב בבית. 

"במקומות מסוימים הקזינו יכול להזמין לך באובר משקאות, אוכל, סיגריות, כמו שעושה עם מי שיושב אצלו. ואתה תוכל ללכת לקרב UFC בקזינו אם תרצה, אולי להופעה של סירק דה סוליי. זה העתיד, השילוב בין עולם הווירטואלי, ה-Metaverse. הפרונטלי. אנשים ישבו בבית אבל ירגישו שהם בשולחן בקזינו". לפי חיון מתקיים בימם אלו משא ומתן עם חברת קזינו אמריקאית.

העסקה הראשונה של betsflow היתה עם קזינו סוצ'י שברוסיה והטכנולוגיה אמורה לגרום להגדלת ההכנסות של הקזינו. "אנחנו מחפשים את המרווח בין המוצרים הקיימים לכאלו שאין - רושמים פטנט דרך משרד פרל כהן ומפתחים מוצר חדש", אומר חיון. "רישום הפטנט נעשה על מנת להגן מפני מתחרים גדולים ולא על מנת לחסום את השוק, המטרה הסופית שלנו היא לגרום למשתמשים הנאה גדולה יותר ולמפעילים רווח ממקורות חדשים". 

קזינו סוצ'י ברוסיה

לפי חיון, הטכנולוגיות הללו יגיע גם להימורי ספורט - כמעט בוודאות. "אתה תוכל לשבת בתל אביב ולהיכנס לחנות הימורי ספורט של וויליאם היל באוקספורד סטריט בלונדון", אומר חיון. "ואתה תוכל לשבת וירטואלית בסטמפורד ברידג' ורגע לפני בעיטה חופשית לקחת הימור על האם יהיה שער או לא אחרי שתקבל את כל הנתונים על הסיכויים של השחקן להבקיע מאזור הבעיטה. האפשרויות הן בלתי נגמרות בעולם הזה". העולם הפרוע הזה הוא במרחק ארבע עד חמש שנים מאיתנו.

אבל בעוד שבאירופה ובארה"ב האפשרויות יהיו באמת בלתי נגמרות, כאן בישראל - ללא ליברליזציה של חוק ההימורים המקומי - כולם יהיו תקועים הרחק מאחור. לפי מחקר של Global Industry Analysts Inc, ההכנסות של חברות ההימורים ב-2026 יעמדו על 876 מיליארד דולר, כאשר הימורי האון-ליין יהוו שיעור ניכר מההכנסות ומהגידול בהכנסות. הלגליזציה של ההימורים בארה"ב תהיה המנוע העיקרי של הצמיחה הזו - מתעשייה שמגלגלת כיום כ-300 מיליארד דולר לתעשייה שמגלגלת כמעט פי 3 יותר בעוד ארבע-חמש שנים. 

"בישראל אין באמת הימורים און ליין", אומר חיון. "אתה יכול להמר רק דרך הווינר - שיש לו את היחסים הכי גרועים באירופה, המהמר הישראלי מרוויח הכי מעט באירופה בגלל זה". חיון יודע על מה הוא מדבר מאחר שפטנט נוסף של החברה שלו (NoMoreBets) עוסק במציאת היחסים האולטימטיביים לאירועים תוך כדי משחק. "המהמרים הישראלים לא מהמרים און-ליין בווינר, כי הם מחפשים און-ליין יחסים טובים יותר באתרים שאינם חוקיים כאן בישראל".

האם ליברליזציה של חוקי ההימורים בישראל יכולה להוביל לכך שהמהמרים הישראליים ייהנו מיחסים יותר הוגנים ויותר אפשרויות להימורים חוקיים? "אין שאלה בכלל - ליברליזציה תהפוך את ההימורים הלא חוקיים ללא רלוונטיים. המשתמש הישראלי יקבל יחסים יותר טובים ולא יצטרך לחפש הימור ביחס טוב באתר מפוקפק".

לפי חיון, בעולם שדומיננטי בהימורים און-ליין, זה עוד יותר קריטי לייצר סביבת הימורים בטוחה לישראלי - מה שגם יוביל להכנסות גבוהות יותר למדינה. "לפי כל החישובים, הליברליזציה של הימורים בישראל תכניס הרבה יותר כסף לקופת המדינה מאשר מה שקורה עכשיו", אומר חיון. "ההימורים שהם כביכול לא חוקיים, מגלגלים הרבה יותר כסף בישראל. במקרה של ליברליזציה, ההכנסות ממסים ורישיונות לאתרים הללו יהיו משמעותיות וגם החברות הגדולות יפתחו כאן מרכזי פיתוח, ישקיעו בספורט המקומי -  דרך חסויות. והכי חשוב, כל מי שמהמר יעדיף תמיד להמר באתר של חברות לגיטימיות - ואפשר להפנות הרבה מההכנסות לטיפול בנפגעי התמכרות להימורים. בווינר אומרים שחוק ההימורים הנוכחי מגן על שחקנים מהתמכרויות אבל איך בדיוק? הם נותנים למהמר הישראלי את היחסים הכי גרועים באירופה, לא נותנים לו מרחב אפשרויות באון-ליין ואז הוא הולך להמר במקומות מפוקפקים - ואז גם דופקים לו בדלת אנשים מפוקפקים."

גם חוקרים בבר אילן בעד שינוי אסטרטגי

אגב, בעולם שבו יש חוקי הימורים ליברליים, הווינר עדיין יכול להיות רלוונטי ואפילו ארגון רווחי. 

חוקרים בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן חקרו אסטרטגיות הימורים בטוטו (ווינר 16) תוך ניצול יחסי ההימורים בווינר ליין של כל אחד מהמשחקים השונים בנפרד. החוקרים השתמשו בטכניקות של למידת מכונה ומצאו אסטרטגיה המאפשרת לצאת ברווח כספי במצבים מסוימים בעזרת מילוי טפסי טוטו רבים. החוקרים מציעים במאמר דרכים לשפר את שיטת תמחור הפרסים במשחק הטוטו ולהפוך את סכומי הפרסים במשחק הימורים זה לאטרקטיביים והוגנים יותר. 

במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Big Data and Cognitive Computing מראים החוקרים - עוז פירונדי, פרופ’ מוטי פרידמן ופרופ’ גור יערי - איך בשיטת תמחור זו רווחי הווינר לא ייפגעו אבל הוגנות המשחק תשתפר. למעשה, רווחי הווינר צפויים אף לגדול בעקבות השינוי. 

במקרה של ליברליזציה, הטוטו יכול להחזיר את "הטוטו" - אותו משחק הימורים שבו מנחשים את תוצאות 16 משחקי כדורגל (2X1) וזוכים בפרס גדול שנקבע בעקבות הרווח שהצטבר בסבבי ההימורים הקודמים. המשחק הזה הפך לכמעט לא רלוונטי בשנים האחרונות בגלל הווינר ובגלל הגדלתו ל-16 משחקים, שמורידים את הסיכוי לניצחון באופן משמעותי. לפי החוקרים בבר אילן, הורדת מספר המשחקים ל-13-14 תוביל לעניין מחודש בטוטו הקלאסי ולהגדלת הכנסות הטוטו.

למרות שזה חלק מהשיח הציבורי כרגע, התחזקות ההימורים באון ליין והעולם הווירטואלי, עשויה לפגוע עוד יותר בהכנסות הווינר והמדינה. במשרד האוצר יצטרכו לעשות את החישובים שלהם לגבי הכנסות המדינה מהימורי ספורט והימורים בכלל ואולי לעשות מפת דרכים לליברליזציה של השוק, שתשאיר את הטוטו בחיים ותניב הכנסות למדינה ממכירת רישיונות ומסים.