הפסד לקואליציה: ח"כית ממרצ הצביעה נגד חוק הגיוס, והוא נפל בקריאה ראשונה

מפלה לקואליציה: מליאת הכנסת דחתה הערב (ב') בקריאה ראשונה את הצעת "חוק הגיוס" שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), כשבהצבעה שמית נרשם שוויון 54 בין התומכים והמתנגדים. זאת לאחר שח"כ ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ הצביעה נגד החוק בניגוד לעמדת הקואליציה. בעקבות כך ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ יאיר לפיד מסרו הערב הודעה משותפת לפיה ביום רביעי הקרוב הקואליציה תניח את הצעת חוק הגיוס מחדש, והיא תעלה להצבעה במליאה בשבועות הקרובים.

זועבי הסבירה את התנגדותה בכך ש"בשבוע שעבר הקואליציה חצתה שני קווים אדומים. התנהלות הממשלה, משרד ביטחון פנים, משרד השיכון, המשטרה וקק"ל בנגב נגד האזרחים הערבים הבדואים היתה לאות קלון של מדיניות ברוטלית, אטומה ודורסנית (פרשת נטיעות קק"ל בנגב, צ"ז). אתמול הממשלה תמכה בהבאת הצעת חוק גזענית ופשיסטית של הציונות הדתית בנושא חוק הלאום". הצבעתה עוררה זעם גדול בקואליציה מאחר שהפרה את המשמעת הקואליציונית. יו"ר מרצ ניצן הורוביץ נזף בזועבי והיא תזומן לבירור: "אנו רואים את הדבר הזה בחומרה", נמסר מטעמו של הורוביץ. 

ג'ידא רינאוי זועבי | צילום: נמרוד גליקמן

בחוק הוצע לבסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים תוך עדכון יעדי הגיוס, הצבת יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו. כמו כן הוצע להעלות את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות, ולאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי במקום השירות הצבאי.

רע"מ, שהביעה בעבר התנגדות לתמוך בחוקים צבאיים, תמכה הערב בחוק הגיוס. בעקבות נפילת החוק הסירה הממשלה את הדיון בחוק שירות אזרחי שנועד להתקיים לאחר מכן.

תלמידי ישיבה | צילום: שאול גולן

"חסרים לומדי תורה"

גנץ הציג את ההצעה ואמר כי היא "תקדם את סוגיית הסדרת הגיוס לצה"ל של בני הישיבות, והיא מבוססת על עבודת מטה שנערכה במשרד הביטחון מתוך הכרה בערך לימוד התורה, ותחת ההבנה כי לא כל תלמידי הישיבות ישרתו מחר בבוקר, ואולי בכלל. מטרת ההצעה היא לפעול ככל הניתן לקידום השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל ובאמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי.

"על מנת להשיג את היעדים האלו פועלים בצה"ל להרחבת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי, שיבטיחו שמי שנכנס חרדי ישמור על זהותו. בנוסף אנו מקיימים מסלולים מגוונים שמאפשרים שירות משמעותי, ואף יכולים להוות כרטיס כניסה לשוק התעסוקה ולחברה הישראלית. מתוך מטרה לאומית נוספת של השתלבות החרדים בתעסוקה החלטנו גם להעלות את גיל הפטור, שבשנתיים הקרובות הוא יעמוד על 21, בשנה שלאחר מכן על 22, ובסופו של תהליך יעמוד גיל הפטור על 23".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען מנגד כי "ערך הלימוד גדול יותר מהגיוס לצבא. הצבא זה לא ערך, אלא זה צורך ביטחוני. התורה היא ערך וכאשר יש לימוד תורה הצורך בצבא קטן. לומדי התורה ממיתים עצמם באוהלה של תורה בגלל ערך לימוד התורה. בארצות הברית אין אחד הטוען כי לומדי התורה הם 'משתמטים', כי אין שם חובת שירות בצבא. לצערנו אין עדיין שוויוניות בין לומדי התורה לאלו שלא לומדי התורה - חסרים לומדי תורה בארץ ישראל. מי שתומך בחוק המחליש את לימוד התורה בארץ ישראל חותר תחת קיומנו".

יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר כי "זה חוק פוליטי ממדרגה ראשונה, אף אחד לא מדבר בשם השוויון. אנחנו יודעים שאם זה היה תלוי בשר הביטחון הוא לא היה מביא את החוק הזה. הוא בא לכאן בגלל אילוץ קואליציוני ובגלל אילוץ של בג"ץ ששם אולטימטום"

לפיד השיב: "איך החוק הזה יכול להיות אנטי-חרדי אם כל מה שאנחנו מבקשים בו זה מה שאנחנו מבקשים מהילדים שלנו. כל העניין בחיים משותפים, וזה חוק שמדבר על חיים משותפים, הוא שלכולם יש את אותן זכויות ואותן חובות. זה גם לא חוק נגד עולם התורה, כי בכל תולדות היהדות תורה ועבודה, תורה והגנה על מדינת ישראל, הלכו יד ביד".

יצוין כי יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו (ליכוד) הגיע להצבעה, ואמר לח"כים בליכוד בהתייחסו לדיווחים על המו"מ לעסקת טיעון במשפטו כי "אין מה לעדכן. אם יהיה מה לעדכן - אעדכן".

אריה דרעי | צילום: אבי מועלם