השימוש בתוכנה של NSO: כך חומקת משטרת ישראל מפיקוח

השימוש שעושה המשטרה בתוכנה של NSO הוא המחשה בוטה לניצול המצב שבו הטכנולוגיה צועדת במהירות קדימה, בעוד שהרגולציה נשארה הרחק מאחור. 

המשטרה רוצה לפצח פשעים, זה תפקידה, וכשהעבריינים משתכללים - גם היא רוצה להשתכלל. אבל במשטר דמוקרטי אי אפשר בלי סדר ופיקוח, הבניה של שיקול הדעת, ובעיקר — ביקורת שיפוטית. כשאין את אלה,  לאזרח נותר לסמוך על שיקול דעתו הבלעדי של השוטר. לא כך פועלת דמוקרטיה, שבה דרושים איזונים ובלמים. 

השופטת אסתר חיות: "מאחורי כל חיפוש במחשב, ובפרט בטלפון חכם, ניצב אדם שכל עולמו עלול להיחשף לעיניים זרות. מדובר בחקירה פולשנית ביותר, שיש לבצעה מתוך תשומת לב מרבית" | יאיר שגיא

"עד השימוש בכלים כמו של NSO, עולם המודיעין הטכנולוגי המשטרתי הסתמך בעיקר על האזנות סתר", אומר אדם שבקיא בעבודת יחידת הסיגינט. "אלא שהתחום הזה כבר הרבה פחות יעיל מפעם. עבריינים לא מדברים, ואם מדברים אז בקודים. בסיגינט קוראים לזה 90/10. 90% מהמידע בהאזנות חסר תועלת, רק ב־10% מהמקרים תופסים ראיות רציניות.

תחקרי כלכליסט NSO בשירות משטרת ישראל: פריצות לטלפון של אזרחים ללא פיקוח מראשי ערים ועד מנהיגי מחאת הדגלים השחורים - משטרת ישראל משתמשת בתוכנת הריגול פגסוס של NSO כדי לפרוץ מרחוק לטלפונים של אזרחים ישראלים ללא צווי חיפוש או האזנה. המשטרה: "יש פיקוח מצד היועמ"ש וגורמים משפטיים חוץ ארגוניים" לכתבה המלאה

"כל העולם, וגם העבריינים, עברו מזמן לשימוש בטלפון נייד. מיילים, וואטסאפים, אפליקציות שונות – זה מקור בלתי נדלה של מידע. אם  האזנת סתר היא חכה שאתה זורק ומקווה לתפוס באמצעותה דג שמן, הרי שחדירה לטלפון זה כמו רשת דייגים. אתה משליך ותופס כל כך הרבה ויכול לחטט. זה יתרון מודיעיני עצום, אבל גם בעייתי מאוד. ולכן, כששופט נותן צו חדירה לטלפון שנתפס בחיפוש, הוא מפקח. אם נתקלים נניח בהתכתבות עם עורך דין של חשוד - אסור בכלל לעיין. לחבר כנסת בכלל אסור להאזין. יש עוד הגבלות".

פיקוח הכנסת ובתי המשפט  

מאז שפותחו תוכנות ריגול, כמו פגסוס של NSO, נושא החדירה לרשות הפרט לא הוסדר בחוק. "המשטרה יכולה כיום להגיע לתוכן בתוך המכשירים בשלוש דרכים חוקיות", מסביר משפטן, "חוק האזנות סתר, חוק נתוני תקשורת וצווי חדירה למחשבים וניידים. כולם צריכים לעבור את מסננת הביקורת של בית המשפט לפני השימוש. שופט מחוזי צריך לבחון את החשדות והראיות לפני שהוא נותן אישור. בנוסף, יש פיקוח של היועץ המשפטי לממשלה, שמקבל דיווח כל שלושה חודשים, וכן של הכנסת — ועדת חוק, חוקה ומשפט שמקבלת דין וחשבון שנתי. כלומר, על פנייה לספק סלולרי במטרה לקבל איכונים, פלט שיחות ועוד, ועל האזנת סתר וצווי חדירה, יש פיקוח של שתי רשויות — שופטת ומחוקקת".

ומה לגבי שימוש בתוכנה של NSO — מי בוחן את סבירות שיקול הדעת להפעלת הכלי על ידי המשטרה? מי מפקח בדיעבד על מסע הדיג המשטרתי להשגת מודיעין? מבחינת המצב החוקי הנושא פרוץ ולא מוסדר. המשטרה מפעילה את התוכנה לפי שיקול דעתה, בלי ששופט יבחן את נחיצות השימוש ויפקח ובלי לתת דין וחשבון למחוקק.  

הפגנה מחאה בבלפור. המשטרה עקבה אחרי המפגינים | צילום: עמית שאבי

"משפטנים בקרב המשטרה כבר שנים מרימים דגל בנושא השימוש באמצעים טכנולוגיים כדוגמת פגסוס", אומר גורם במערכת אכיפת החוק לשעבר. ולא רק הם, גם בית המשפט העליון הרים לא פעם דגל וקרא לכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה. לאחרונה נשיאת העליון אסתר חיות התייחסה לנושא בפסק דין שבו המשטרה ביקשה לאשר לה בדיעבד לעיין בתוצרים של חיפוש שנעשה ללא צו בניידים של יועצי יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, החשודים בהטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר.

"השפעתם של הליכים אלה (חיפוש של רשויות חקירה במחשבים ובעיקר בטלפונים חכמים - ת"ג) על נחקרים וכן על צדדים שלישיים, שכלל אינם קשורים לחקירה, היא עצומה", כתבה חיות. "אכן, ביצוע חיפוש בחומר מחשב הוא כלי משמעותי בידי רשויות החקירה ובאמצעותו ניתן לקדם את האינטרס הציבורי ללחימה בפשיעה ולזרז ולייעל את החקירות — ואלו מטרות שלא ניתן להפריז בחשיבותן. אך אין לשכוח כי מאחורי כל חיפוש במחשב, ובפרט בטלפון חכם, ניצב אדם שכל עולמו האישי, העסקי, המשפחתי ולעתים המידע האינטימי ביותר לגביו עלול להיחשף לעיניים זרות. מדובר, אפוא, בפעולת חקירה פולשנית ביותר, שיש לבצעה מתוך תשומת לב מרבית להשלכות מרחיקות־הלכת".

במשטרה לא מחכים לחקיקה

הבעיה היא שהמשטרה כבר טעמה את טעם ההצלחה בפיצוח פרשות בעזרת הכלי של NSO, וכעת תתקשה לוותר עליו בטרם יהיה חוק מסודר. לאף אחד במשטרה אין סבלנות להמתין עד שיחוקק חוק "אמצעים טכנולוגיים בחקירות" למשל, שידאג לפיקוח והבניה של דרכי פעולה בפריצה לניידים בשלב איסוף המודיעין המקדים או החקירה הסמויה. כל התחום הזה פרוץ, ולכן יש שוטרים שמעדיפים קודם להשיג ראיות, ואחר כך להלבין אותן לשימוש בהליך פלילי. למשל, בטענה שמקור חד פעמי מסר את המידע ודרושה תעודת חיסיון כדי להגן עליו. "תיקי מודיעין הם קופסה שחורה", מסביר תובע לשעבר בשירות המדינה. "לא פעם בשביל להגן על מקור או שיטות עבודה, דוחפים דברים לתיק המודיעין ומוציאים תעודת חיסיון".