ארגוני חברה ומומחים מאיימים בבג"ץ: "מהמעשים החמורים ביותר שמבצעת המשטרה"

שורה של ארגוני חברה אזרחים וחוקרים פנו היום ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להורות מיידית על הפסקת השימוש שעושה המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית, שנחשף היום ב"כלכליסט". "מדובר באחד מהמעשים החמורים ביותר, הבלתי-חוקתיים והבלתי חוקיים, שמבצעת משטרת ישראל, באישור היועץ המשפטי לממשלה", הם כתבו. אם לא יורה היועמ"ש על הפסקת השימוש, הם מבהירים, בכוונתם לעתור לבג"ץ בנושא.

הבוקר חשף כתב "כלכליסט", תומר גנון, שמזה קרוב לעשור עושה המשטרה שימוש נרחב בתוכנת פגסוס לצורך חקירת פשעים, אך גם במטרה לאסוף מידע מודיעיני להפעלת לחץ על חשודים ונחקרים וכן כדי לרגל אחרי פעילי מחאה בבלפור בעת כהונת בנימין נתניהו כראש ממשלה ואחרי מתנגדי מצעד הגאווה. וזאת, בלי צו בית משפט.

בעקבות החשיפה, שלחו הארגונים והמומחים מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט. "מעשי המשטרה בשימוש בתוכנה לחדירה למכשירי טלפון (או מכשירים אחרים) ללא צו שיפוטי, ואישור של היועץ המשפטי לפעולות אלו, מהוות לכאורה פגיעה חמורה וקשה בזכות החוקתית לפרטיות של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל", נכתב במכתב, שעליו חתומים עו"ד נעמה מטרסו-קרפל מפרטיות ישראל, עו"ד רחלי אדרי-חולתא מהתנועה לחופש המידע, ד"ר אסף וינר מאיגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר דלית קן-דרור פלדמן מהקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, עינת עובדיה ממכון זולת לשוויון וזכויות אדם, עו"ד שחר בן-מאיר ופרופ׳ קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן.

לדבריהם, השימוש של משטרת ישראל בפגסוס מהווה, בין השאר, פגיעה בזכות לפרטיות. "המידע שאוספת תוכנת הריגול הוא מידע אישי, רגיש מאוד, ואינטימי, אשר לא ניתן לאסוף אותו ללא צו שיפוטי, אפילו במקרים של חשד לעבירה, קל וחומר במקרים של איסוף המידע מאזרח שאין כנגדו חשד", נכתב. "מהמידע שמצוי בטלפון החכם ניתן להיחשף לחייו של אדם באופן האינטימי ביותר: מקומות שבהם ביקר, מצבו הרפואי, קשריו האישיים, יחסי העבודה שהוא מקיים, תחומי העניין שלו, הרגליו האישיים, אמונתו, מחשבותיו, דעותיו, העדפות מיניות, תוכן שיחותיו שבכתב באמצעות יישומונים לתקשורת כדוגמת וואטסאפ, ועוד. הפגיעה איננה רק במחזיק המכשיר, אלא גם בבני שיחו - ששלחו לו הודעות, תמונות, תקשורת מסוגים שונים".

כן הם מציינים שהאחריות במקרה זה לא נופלת על כתפי המשטרה בלבד: "מי שביטל במחי יד את הזכות החוקתית לפרטיות של כל אזרחי המדינה אינה רק משטרת ישראל, אלא גורמים בייעוץ המשפטי שבמשרד המשפטים, עליהם החובה להורות על הפסקה מידית של כל שימוש בתוכנת הריגול האמורה. הנכם מתבקשים בזאת להורות על הפסקה מיידית של השימוש של משטרת ישראל בתוכנת הריגול בכל דרך שהיא, ללא קבלת צו שיפוטי. כמו כן, הנכם נדרשים לפרסם באופן מיידי דיווח על השימוש שנעשה עד היום בכלי ריגול או סייבר התקפי על ידי משטרת ישראל. ככל שלא נקבל תשובה לפניה זו בתוך 7 ימים, נוכח החומרה הרבה של המעשים הבלתי חוקיים והבלתי חוקתיים, או ככל שנקבל תתקבל תשובה לפניה זו שהמעשים יימשכו, תוגש כנגד הגורמים הרלוונטיים עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק".

"סימן רע לדמוקרטיה הישראלית"

ד"ר ביל מרזק ממכון סיטיזן לאב באוניברסיטת טורנטו ומי שאחראי למרב התחקירים על פעילות NSO בחצי העשור האחרון אמר מוקדם יותר היום ל"כלכליסט" , כי החשיפה על השימוש שעושה המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית היא "סימן רע לדמוקרטיה הישראלית".

 "אני מקווה שהרשויות בישראל יחקרו את הדיווחים על מעקב בלתי חוקי בעניין רב, כי כשממשלה מרגלת אחרי יריבים מסיבות פוליטיות זה פוגע בחופש של האזרחים לבחור את מנהיגיהם", הוסיף.

החשיפה עוררה הדים רבים בקרב מומחים וחוקרים שהתריעו כי מדובר בפרקטיקות שמאפיינות משטרים אפלים. "כשמשתמשים בטכנולוגיית איסוף פוגענית במדינות עולם שלישי או סמי-דמוקרטיות ונגד ערבים בשטחים זה עניין של זמן עד שישתמשו בה נגד אזרחי ישראל", אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "כשמשתמשים באופן לא חוקי בטכנולוגיה כדי 'להילחם בפשיעה חמורה', בסוף משתמשים בה נגד מפגינים ויריבים פוליטיים ולמטרות 'דיג' ולא כדי לחקור פשעים שכבר התבצעו. מדובר בפעולה לא חוקית. החשיפה ב'כלכליסט' צריכה לייצר רעידת אדמה במשטרה ובמשרד המשפטים. כשמפכ"ל המשטרה מאשר להשתמש בטכנולוגיה באופן שברור כשמש שהוא בלתי חוקי ומנוגד לחוק האזנות סתר ולחוק התקשורת, ובכל שרשרת הפיקוד הפנימית במשטרה אין קול אחד שמערער על כך מדובר במחדל עצום. כשהוא מאשר לעשות זאת נגד מפגינים או מי שבכלל לא מתנהלת נגדו חקירה זה הופך את המשטרה, בפשטות, לשטאזי".

ראשי מחאת הדגלים השחורים הגיבו: "תפקידה של משטרה בדמוקרטיה הוא להגן על האזרחים ולשמור על הדמוקרטיה. אם הפרסום יתברר כנכון הרי שמשטרת ישראל בתקופת אוחנה-נתניהו הפכה לגוף שרודף אזרחים שמביעים מחאה דמוקרטית. אנו קוראים לשר בר-לב להורות למשטרה לפרסם מיידית את שמותיהם של האזרחים והאזרחיות שאחריהם ריגלו. אנו מצפים מחברי הכנסת לפעול לגילוי האמת".

מחאת הדגלים השחורים. "מצפים מחברי הכנסת לפעול לגילוי האמת" | צילום: עמית שאבי

ד"ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב ציין כי עתה ברור שמערכת פוליטית או משפטית לא מסוגלת להגן על אזרחים מפני שימוש לרעה ברוגלות דוגמת פגסוס. "אנחנו צריכים תמיכה של ממשלות בכל רחבי העולם באבטחת מידע ברמה הגבוהה במכשירים הסלולריים", אמר. "רמת האבטחה של מכשירים רבים היום היא נמוכה ביותר, גם בגלל התנגדות של ממשלות. לא יכול להיות שממשלות וחברות כמו NSO ינצלו פרצות ולא ינהלו תהליך מסודר שבו מודיעים ומכריחים יצרניות של טלפונים ושל מערכות הפעלה לטלפונים ניידים לסגור את הפרצה. כמו כן, הרגולציה על חברות של סייבר התקפי לא קיימת היום - והתוצאות בהתאם. ממשלת ישראל יכולה להחליט מהו 'נשק לא קונווציונלי' בתחום הסייבר ולאסור על פיתוח ומכירה של נשק כזה".

ד"ר ערן טוך. "לאסור על פיתוח למכירה של נשק סייבר" | צילום: אוניברסיטת תל אביב

עו"ד חיים רביה אמר כי החשיפה האחרונה מצטרפת לגילויים אחרים שמצביעים על כך ש"ישראל פועלת כאחרון המשטרים האפלים". "השב"כ עוקב אחר כל אזרחי המדינה כל העת ומשטרת ישראל מרגלת אחרי אזרחים חפים מפשע בדרכים שהן חמורות מהאזנת סתר, בלי פיקוח שיפוטי ובלי סמכות מוגדרת בחוק", הוסיף. "הדברים הללו מצטרפים לשימוש שעושה המשטרה במערכת המצלמות 'עין הנץ' העוקבת אחר תנועת כל אזרחי המדינה בדרכים בינעירוניות ועירוניות בלי סמכות בחוק. נראה בעליל שהגוף האמון על שמירת החוק במדינה התמכר להפרתו בשם המאבק כביכול בפשיעה, ופרטיות אזרחי המדינה אינה מחסום עבורו. זה אותו גוף ממש שדחף לחוקק את המאגר הביומטרי שאוסף את טביעות האצבע ותמונות הפנים של כל אזרחי ישראל. אמות המידה של משטרת ישראל במאבק בפשיעה הן מעוותות ושגויות. טענת המשטרה כי היא פועלת כך בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה מדאיגה אף יותר. נראה שאין מנוס מוועדת חקירה ציבורית כדי להוציא את הדברים לאור ולשנותם מיסודם".

 עו"ד יהונתן קליגנר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר: "בעד שבחברות הסייבר האקטיבי תמיד דואגים לומר שהם שומרים עלינו מטרוריסטים ופדופילים, הרי ששחיתות שלטונית, עבירות של הפגנות ומחאה ואפילו חקירה של עבירות רצח (להבדיל ממניעתן), אינה מצדיקה שימוש בכלים כאלה ושוברת את התזה שבונות החברות. ביחד עם 'עין הנץ' ומערכות אחרות שאוספות מודיעין ממקורות גלויים שהמשטרה מפעילה אנו מגלים שבפועל משטרת ישראל מייצרת אוסף של מאגרים לא חוקיים ללא פיקוח. כל זאת, ביחד עם פסק הדין בנושא יונתן אוריך מהשבוע שעבר, שבפועל הכשיר את פרקטיקות החקירה הפסולות של המשטרה ונתן אור ירוק לשימוש בראיות שהושגו בדרכים פסולים, מעידות על דרדור משמעותי. התפקיד של המשטרה הוא לשמור עלינו מפושעים, לא להיות הפושע שאנו צריכים להתגונן מפניו".

יהונתן קלינגר עורך דין | צילום: גלעד אילוז

בארגון אמנסטי, שהוביל לצד פורבידן סטוריז את פרויקט פגסוס, אמרו שהחשיפה צריכה "להרעיד את אמות הסיפים בישראל ובעולם". "אף אחד אינו בטוח", מסר דובר הארגון בישראל, גיל נוה. "עיתונאים, פוליטיקאים, עורכי דין, פעילים חברתיים, מגיני זכויות אדם ואפילו הילדות והילדים של כולנו - אף אחד ואף אחת אינם מוגנים ממעקב. אסור להאמין למי שמשקרים במצח נחושה כבר שנים שהשימוש בפגסוס נעשה רק כלפי 'מטרות לגיטימיות', רק מחוץ לישראל ושאין אפשרות למנוע שימוש לרעה בנשק המקוון הזה. כל תעשיית המעקבים המקוונים והסייבר ההתקפי חייבת להיות תחת פיקוח הדוק יותר, כמו גם כל התוצרת הביטחונית הישראלית".

ביל מרזק. "סימן רע לדמוקרטיה הישראלית" | צילום: אוראל כהן

מנכ״ל איגוד האינטרנט הישראלי יורם הכהן, שהקים את הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים אמר: "זו רעידת אדמה. השב״כיזציה של פעילות המשטרה צריכה להדאיג כל אזרח במדינת ישראל. אנו עדים בתקופה האחרונה להכנסת טכנולוגיות פולשניות לשימוש המשטרה מבלי שנעשתה לכך הסדרה בחוק. לא בכדי רק בימים האחרונים בית המשפט העליון דרש מהמדינה הסדרה חוקית של פעילות מערכת אחרת שהמשטרה עושה בה שימוש, מערכת 'עין הנץ', לתיעוד וצילום לוחיות רישוי של כלי רכב. כאן לכאורה מדובר במקרה חמור בהרבה - חדירה והפרה משמעותית יותר. בית משפט כבר קבע בעבר שטלפון של אדם מייצג את כל עולמו. שימוש בחוק האזנת סתר לטכנולוגיות מהסוג הזה מחייב דיון ציבורי פתוח ומעמיק".