“אם נעשה שימוש בטכנולוגיה חריגה ספק אם זה חוקי"

"אני לא רואה איך אפשר להכשיר שימוש בכלי סייבר התקפי מתקדם המאפשר לחדור מרחוק לטלפונים חכמים ולשאוב מהם את כל המידע שנמצא בתוכם, בפרשנות סבירה של החקיקה הקיימת בישראל. פעילות שכזו בסמכות וברשות היתה אמורה להיות ידועה לגורמי אכיפת הבכירים בישראל והעובדה שנשמע כאילו גורמים אלו הופתעו מן הפרסום אומרת דרשני”, כך אמר ל”כלכליסט”, ראש הרשות להגנת הפרטיות לשעבר וכיום שותף במשרד מיתר, עו”ד אלון בכר.

בכר כיהן כראש הרשות להגנת הפרטיות בין השנים 2013 ל־2019, שנים שבהן לפי תחקיר “כלכליסט” שפורסם שלשום, החלה משטרת ישראל לעשות שימוש שהלך וגבר ברוגלה של חברת NSO כדי לפרוץ לטלפונים של אזרחים, גם כאלה שחשודים בעבירות פליליות, וגם כאלה שהתעורר חשש אחר לגביהם, וזאת ללא פיקוח ובקרה משפטיים.

לדברי עו”ד בכר, הוא הופתע מאוד מהפרסום ב”כלכליסט”, משום שלדעתו לא יעלה על הדעת לעשות שימוש בכלים דוגמת אלה שפורסמו בתחקיר בחקירות רגילות שהמשטרה עורכת בנוגע לאזרחי המדינה. “מעולם לא נתקלתי בדיווח או אמירה, אפילו לא ברמז, שיש שימוש שכזה בכלים שאותם חשפתם”, אמר. “מדובר בכלים חודרניים, אגרסיביים, שמוטלות על השימוש בהם מגבלות גדולות וריסונים הן בזהות מפעילים והן ביעדים לחקירה. על כן, בלתי סביר בעיניי כי כלים דוגמת אלה יופעלו על אזרחי המדינה בהליכים רגילים בלא הסמכה מפורשת בחוק ולאחר דיון ציבורי מעמיק”.

”השימוש בפגסוס פוגע בצורה אנושה בזכות היסוד לפרטיות”

המשטרה מכחישה קיומה של פרקטיקה כזו. “לא פריצה ולא שאיבת מידע”, כפי שאמר אחד מבכירי אגף החקירות של המשטרה, אך לצד זאת היא הודתה בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים – מבלי לאשר שימוש בפגסוס עצמה – כנגד חשודים בעבירות בלבד, אולם חזרה והדגישה כי הכל נעשה באישור משפטי, על ידי צווי בית משפט שהוציאה ובאופן מפוקח ומבוקר.

הבעיה, כפי שעולה משיחות שערך “כלכליסט” עם גורמים משפטיים המתמחים בתחום, היא כי יש ספק בדבר קיומה של מסגרת משפטית חוקית שמאפשרת בכלל שימוש בתוכנה עם מאפיינים כמו פגסוס ו”הלבנת” השימוש בה באמצעות החוקים הקיימים. מוקדם יותר היתה זו הסנגורית הציבורית הארצית, עו”ד ענת מיסד־כנען, שאמרה באופן נחרץ כי “אם אכן נעשה שימוש ביכולות טכנולוגיות חריגות אלו, ספק אם הדבר עולה בקנה אחד עם הוראות החוק הקיימות כיום, שכן המסגרת החקיקתית הקיימת אינה מאפשרת קבלת צו המתיר את השימוש במכלול היכולות הטכנולוגיות אודותיהן נסבו הפרסומים”.

תוכנת פגסוס היא אמצעי מעקב משוכלל, שלדברי הסנגורית הציבורית, “יכולותיו עולות בהרבה על אמצעים טכנולוגיים אחרים, שבהם המשטרה עושה שימוש”. לדבריה, השימוש בתוכנה זו “פוגע בצורה אנושה בזכות היסוד לפרטיות לא רק של בעל המכשיר הרלבנטי אלא גם של כל מי שבא עמו במגע. קיים פער רחב בין המסגרת החקיקתית הקיימת לבין אתגרי הקידמה הטכנולוגית, המחייב הסדרה נורמטיבית על ידי המחוקק באשר לכלים הטכנולוגיים בהם ראוי לאפשר למשטרה לעשות שימוש”.

לדבריה, עד שהחקיקה תגשר על הפער הזה, האחריות מוטלת לפתחם של בתי המשפט, שלדבריה, עליהם “לאסור על שימוש באמצעים שאינם חוקיים, ואף כאשר מדובר באמצעים חוקיים — לוודא כי המשטרה מבהירה באופן מפורט ומדויק את הכלים בהם בכוונתה לעשות שימוש, ולהגביל את השימוש בכלים אלו, כך שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש”.

“בפגיעה מעבר לנדרש בפרטיות וקשה להאמין שבתי המשפט אישרו זאת”

במשפט הישראלי, הסבירו המומחים ל”כלכליסט”, ישנם שני חוקים רלבנטיים לניתוח הסוגיה. הראשון הוא חוק האזנות הסתר, שמאפשר למשטרה להוציא צווים אצל נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי, במעמד צד אחד, במהלך חקירת עבירות מסוג פשע, להאזנות סתר לשיחות טלפון ותעבורת אינטרנט (צ’טים, מיילים וכדומה) בין אנשים. המשטרה צריכה לנמק את החשדות, את דרכי ההאזנה ואת תחום הזמן. במקרים דחופים, החוק מסמיך את מפכ”ל המשטרה לאשר האזנת סתר למשך 48 שעות בלבד, ללא צו שופט תוך דיווח ליועמ”ש.

לצדו קיימים סעיפים בסדר הדין הפלילי שמסדירים את התפיסה של ראיות במהלך חקירה, ובין השאר טלפונים ומחשבים, שלאחר תפיסתם הפיזית, המשטרה מבקשת מבית משפט שלום צווי חיפוש בהם, וגם הם צריכים להיות מנומקים ומוגבלים. “המשטרה מגיעה לשופט עם מילות חיפוש שהיא רוצה למצוא, והצו מוגבל ותחום בזמן”, אומר עו”ד ד”ר עמרי רחום־טוויג, שותף במשרד עורכי הדין פישר בכר חן, מרצה באוניברסיטת תל אביב וחוקר במרכז הסייבר באוניברסיטה העברית. אולם, לדבריו, זה נוגע כבר למקרים שבהם נעשתה תפיסה בפועל, ואז אין צורך בתוכנה כמו פגסוס. התוכנה הזו נדרשת בשלב שלפני התפיסה, בשלב האזנת הסתר.

לדברי רחום־טוויג, “המשטרה אומרת שהיא תמיד פעלה מכוח צווים לפי חוק האזנות סתר, אבל החוק לא מתאים לשימוש בתוכנה כמו פגסוס. כי אין אפשרות להאזין לשיחות בוואטסאפ וטלגרם, היות וכל המידע מוצפן, וכדי להגיע אליו תוכנה כזו חייבת להיכנס למכשיר מרחוק ולהעתיק את כל המידע שעליו, וזה נעשה באופן מתמשך. 

“הרבה יותר מדוד ומדויק להאזין לשיחה קונקרטית מאשר לקחת את כל המידע שיש על החיים שלך, ולכן הכלי הזה של פגסוס הוא פוגעני מאוד. זו כבר פגיעה מעבר לנדרש בפרטיות, וקשה להאמין שבתי המשפט אישרו דבר כזה קיצוני ופוגעני. אלא אם כן הם לא היו מודעים באמת ולא הבינו את מהות הטכנולוגיה. וייתכן שלא באמת פרשו בפניהם את המידע על הטכנולוגיה הזו, וכאן שורש הבעיה”.

“הטענות לאי־חוקיות האמצעים מופרכות”

גורמים בכירים לשעבר במשטרה, שבקיאים היטב בפרטי מערכות הסייבר ובמנגנוני הוצאת הצווים, אמרו מנגד ל”כלכליסט” כי הטענה כאילו לא קיים חוק שמסדיר את הוצאת הצווים לשימוש בכלי הסייבר ההתקפיים הוא בגדר “קשקוש מקושקש”. לדברי אותם גורמים, הטענות כאילו האמצעים אינם חוקיים מופרכות, וכי כאשר קצין המשטרה מגיע לשופט לבקש צו להאזנת סתר, הוא מחויב להסביר ולפרט בדיוק מה הוא מחפש במכשיר הנייד או במחשב מבחינת הצי”ח (ציון ידיעות חיוניות) המודיעיני, שמנגד השופט שואל שאלות. 

“עשו לנו את המוות”, מספר אחד הגורמים על ההתמודדות מול השופטים. בין היתר, המשטרה נדרשת לפרט באופן ספציפי למי רוצים להאזין, לכמה זמן, לאיזה מכשיר רוצים להתחבר ולדעת מה המיקום שלו. המשטרה, כפי שמסבירים אותם גורמים, לא מפרטת על אודות הטכנולוגיות והאמצעים המיוחדים שבה היא משתמשת. “לשופטים לא חשוב לדעת באיזה כלי אתה משתמש, זה לא מעניין אותם, יש הרי מלא כלים”, אומר גורם בכיר לשעבר במשטרה. “מה שמעניין את השופט זו מה רמת הפגיעה בפרטיות והאם היא מוצדקת. זה שמישהו נותן למשטרה את הזכות ‘לחדור’ לטלפון לא אומר שהוא מאפשר לה לקחת משם הכל. אלא זה מאושר רק לפי הצי”ח שהמשטרה הציגה לו, וזה גם מפוקח ונבדק בהמשך, ולא ניתן להשתמש במערכת בלי זה. הרי כל שימוש במערכת גם משאיר טביעות אצבע דיגיטליות, ואף אחד לא יקח סיכון לעשות שימוש כזה בניגוד לצו או בלי צו כי זו הסתכנות בעבירה פלילית”.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “בהמשך לפרסומים בהם לכאורה משטרת ישראל משתמשת בתוכנת ריגול כפי שפורסם אתמול ב”כלכליסט” ברצוננו להעמיד את הדברים על דיוקם. אין שחר לטענות העולות בכתבה שפורסמה אתמול. כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה על פי דין, על בסיס צווי בית משפט ונהלי עבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לארגון. צר לנו על הניסיון לגרום נזק לפעילות המשטרה ללא בסיס. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לאכיפת החוק במדינת ישראל”.