"שיבא־טרגט"? ההמצאה שמגלגלת מיליונים בלי פיקוח

ממשלת ישראל כבר תקצבה 6 מיליארד שקל לטובת בדיקות PCR ועד חצי מיליארד שקל לבדיקות אנטיגן - סכומי עתק לכל הדעות, ואחת הנהנות הגדולות של הכסף הציבורי הזה היא "שיבא־טרגט", שפועלת תחת החסות של המרכז הרפואי שיבא, שהוא בית החולים הגדול והעשיר במערכת הבריאות הישראלית. עם זאת, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי כלל לא ברור מהו הגוף שיבא־טרגט שמגלגל מיליונים רבים - אין ישות משפטית בשם זה וגם לא חברה בע"מ בעלת ח.פ. 

בשיבא, שמנוהלת על ידי יצחק קרייס, לשעבר קצין רפואה ראשי, מסבירים שאכן אין חברה כזו וכי מדובר ב"פלטפורמה", שמופעלת על ידי בית החולים ביחד עם חברת טרגט – שהיא חברה הפקות פרטית בבעלות של ניר נובק ומירי סיני, שגם מכהנת כמנכ"לית החברה. 

בדיקה סרולוגית בבית החולים שיבא | צילום: אביגיל עוזי

טרגט אינה קשורה לעולם הבריאות, אבל היא זאת שמספקת את רוב העבודה - סדרנים, סוקרים, שולחים למעבדה, מכניסים למחשב ועוד. בנוסף, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי זה לא בית החולים שיבא שמפעיל את הפלטפורמה, אלא "קרן המחקרים" שלו - שידועה גם בשם התאגיד של שיבא, שהיתרון שלו טמון בכך שהוא מתנהל הרחק מעיני הרגולטורים של המדינה. 

בכירים באוצר הופתעו לשמוע את ממצאי הבדיקה ומסרו ל"כלכליסט" כי חייבים לבחון לעומק את הקשר בין בתי החולים הממשלתיים לתאגידים שלצדם, לרבות הרכש. גורם נוסף במערכת הבריאות שנחשף לממצאי הבדיקה, סיכם את הדברים בפשטות: "יש פה דלת קסמים: שיבא ניגש למכרז של המדינה - חברה פרטית מבצעת ללא מכרז את העבודה (כל הדוגמים הם עובדי טרגט ולא שיבא — א"פ) במקום שיבא ובניגוד לתנאי המכרז  - עשרות או מאות מיליוני שקלים מכסף ציבורי מוצאים את דרכם לכיס פרטי בניגוד לכללי מינהל תקין".

 תאגיד עוקף רגולציה

תאגידי הבריאות הם מעין "מלכ"רים" שפועלים ליד בתי החולים ונמצאים בבעלותם, והם קיימים בכל בתי החולים הממשלתיים. המטרה שלהם היא לנצל את משאבי בתי החולים גם בשעות אחר הצהריים, כאשר בתי החולים מפסיקים את הפעילות, והיתרון שלהם טמון בעצמאות הניהולית המוחלטת שהם מקבלים. הם אינם מפוקחים על ידי הממונה על השכר באוצר (קביעת שכר ותנאי העסקה), לא על ידי אגף התקציבים (הקצאת תקציב), לא על ידי החשב הכללי באוצר (בקרה תקציבית) ולא על ידי נציב שירות המדינה (כללי התנהגות ומשמעת).

התאגידים הם המצאה ייחודית של מערכת הבריאות בישראל על רקע המחסור הקבוע בתקציב. הם זכו לפופולריות רבה במערכת הבריאות ובציבור מאחר שהם משמשים לגיוס תרומות, ביצוע מחקרים, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם אחר וכן "כוכבים" - הדורשים משכורות שהרגולטורים לא היו מסכימים לשלם. בנוסף, הם רוכשים ציוד ומכשירים חדשים ועוד. 

עם השנים זכו התאגידים לכינוי הלא מחמיא "החצר האחורית של מערך האשפוז" ובמשרד האוצר מנהלים מלחמה נגדם, במטרה להגביר את הפיקוח. הטענה הנגדית היא כי בניגוד לבית החולים, התאגידים אינם מקבלים תמיכה או סיוע כלשהו מהמדינה ומחזיקים את עצמם "לבד". כמו כן רוב הכסף מגיע מפעילות שנעשית עבור בתי החולים, לרבות ניתוחים ופרוצדורות: התאגיד נשאר עם כ־60% מהסכום ואת ה־40% הנותרים מעביר לבית חולים בגין תשלום על השימוש במתקנים, בציוד ובעובדי בית החולים.

אלא שבשנים האחרונות הפעילות בתאגידים קצת איבדה פרופורציות: היום הם מהווים כשליש מפעילות בתי החולים ומנהלים יחד 3-2.5 מיליארד שקל בשנה. בשיבא הדבר בולט במיוחד: התאגיד שלו מעסיק כבר כ־45% מכלל העובדים בכל המרכז (3,500). יתרה מזו, הטענה שלפיה התאגידים מחזיקים את עצמם קרסה ב־2020, על רקע הצניחה בפעילות ה"אלקטיבית" בעקבות הקורונה. הממשלה נאלצה לתמוך בהם, במטרה למנוע פיטורים המוניים בבתי החולים הממשלתיים באמצע מגפה.

מנכ"ל שיבא יצחק קרייס | צילום: שרון צור

דו"ח הממונה על השכר האחרון מעלה כי שכר הממוצע של רופא בבתי החולים עומד על כ־35 אלף שקל לחודש, אך בתאגידים הממוצע גבוה ב־34% ועומד על יותר מ־47 אלף שקל.  שכר המהנדסים עומד במערך האשפוז הממשלתי על 26 אלף שקל בממוצע אך בתאגידי הבריאות אותם מהנדסים מרוויחים 43.5 אלף שקל - כ־67% יותר. וכאמור, הכל ללא פיקוח.

אז מי מנהל את הבדיקות?

מבדיקת "כלכליסט" עולה, כי התאגיד של שיבא הוא שמנהל את כל הפעילות של שיבא־טרגט, ויש לכך סיבות טובות. מהבדיקה עולה כי מכרז הדיגום שבו זכה תאגיד שיבא אינו מאפשר העסקת קבלני משנה. סעיף 8.2 במכרז קובע: "הספק מתחייב לספק את כל השירותים בעצמו ולא להסב את מחויבויותיו בהתאם להסכם זה לאחר. השירותים יבוצעו על ידי הספק בעצמו ובאחריותו המקצועית".

ואכן בשיבא מסבירים כי "קרן המחקרים של שיבא היא זו המפעילה את המערך ונושאת באחריות מלאה על מתן כלל השירותים. שיבא מפעילה באופן מלא את המכרז ולא הסבה מחויבות. האחריות המלאה היא של קרן מחקרים (תאגיד)". 

ובכל זאת נשאלת השאלה הבאה: מאחר ששיבא מקבלת עשרות מיליוני שקלים לצורך בדיקות ודיגומים, לא היה נכון לפי כללי המינהל התקין וטוהר המידות לבצע מכרז לבחירת ספק ולא ללכת לחברה פרטית? בשיבא אומרים כי "הקשר בין טרגט ושיבא בתחום הקורונה החל עוד קודם למכרז הדיגום ונבנתה פלטפורמה לביצוע בדיקות קורונה. כשיצא המכרז, נעשה שימוש בפלטפורמה זו לטובת המכרז". לא בטוח שהתשובה הזאת עונה לשאלה.

גורמים בשיבא הסבירו, ולא נראה כי הסוגיה מפריעה להם, שלא קיימת חובה אמיתית למכרז שכן מי שמפעיל את המערך אינו בית החולים הממשלתי - הכפוף לכל הכללים, אלא התאגיד שפועל ללא פיקוח. ברור כי לא לשם כך נוצרו התאגידים ויהיה מעניין לראות מה החשב הכללי והממונה על התקציבים באוצר חושבים על התשובות שנתנו בשיבא.

יש לזכור כי מדובר בכסף ציבורי שממשלת ישראל הקצתה מכספי משלם המסים. בנוסף, ישנן עלויות שיוצאות מכיסו של האזרח. לפי רשימת המחירים המפורסמת באתר שיבא, אף על פי שבדיקת PCR עולה בממוצע כ־50 שקל, מי שרוצה לעשות בדיקה ולקבל את התשובה באנגלית יצטרך להיפרד מ־150 שקל.

אם הצרכן ממש לחוץ ורוצה את התשובה בתוך שש שעות, אז המחיר הוא 450 שקל. ויש מסלול עד הבית אשר מחירו מטפס ל־800 שקל. בשיבא גם התגאו מאוד מהשירות "המקצועי, האיכותי וההוגן למען בריאות הציבור" - ראינו את המחירים. ואם כך הדבר: מדוע לא להוציא את המערך למכרז? הרי אם הדברים נכונים, בטוח שטרגט היתה זוכה.   

מפיקוד העורף היישר לטרגט

עוד עולה מהבדיקה כי אל"מ (מיל') גל ביסטריצר, שהיה נושא משרה בכיר במפקדת אלון של פיקוד העורף, שהוקמה במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה, החל לעבוד מיד עם סיום תפקידו במפקדה - וללא צינון - בחברת טרגט, כאשר שיבא־טרגט הוא המפעיל המרכזי במתחמי הדיגום של פיקוד העורף. יצוין שביסטריצר היה מפקד מרכז הדיגום של אלון.

בשיבא מסבירים כי "ביסטריצר שירת בפיקוד העורף במסגרת מילואים בתקופה של טרום פעילות שיבא כחברת הדיגום (בהפעלה של מד"א), ולא היה לשיבא או לטרגט שום קשר או היכרות קודמת איתו. לאחר הזכייה במכרז, במסגרת גיוס בעלי תפקידים בכירים למערך באמצעות חברות השמה, הועברו גם קורות החיים של ביסטריצר, שבזמן זה כבר סיים את שירות המילואים שלו. שיבא־טרגט נהגה זהירות יתר, וטרום ריאיון עם ביסטריצר, ביקשה לקבל דרך חברת ההשמה אישורים כי הוא אינו מנוע מהתקשרות עמה". ואכן, הגיע מסמך ממפקד מפקדת אלון דאז, תא"ל ניסן דוידי, שאישר כי לביסטריצר לא היה קשר בכל הנוגע לניהול משא ומתן עם שיבא – והיה זה דוידי שקבע כי "אינו מצוי בניגוד עניינים". בשיבא עוד מסבירים כי הם פנו גם לסגן ראש מנה"ר והיא אישרה כי לא היה לביסטריצר שום קשר או השפעה בנושא. 

משיבא נמסר: "מערך הדיגום של שיבא־טרגט פועל זה שנה ושלושה חודשים לאחר זכייה במרכז של משרדי הבריאות והביטחון. המערך פרוס במאות נקודות, עם למעלה מ־1,500 עובדים שמבצעים עשרות אלפי בדיקות ביום. קרן מחקרים של שיבא מפעילה את המערך ונושאת באחריות על השירותים".