הפרקליטות למשטרה: לא חוקי לשאוב נתוני עבר עם פגסוס; השר בר-לב: "נגבש הצעת חוק"

בדיון סוער בוועדה לביטחון הפנים של הכנסת בעקבות תחקיר "כלכליסט" על מעקבי המשטרה באמצעות NSO נחשפה עובדה חמורה אחת: "אם היתה חדירה מרחוק לצורך שאיבת הנתונים אחורה בחיפוש סמוי היא לא חוקית" - כך קבע ראש יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי. עם זאת, הבהיר כי ניתן להאזין באמצעותה בכפוף לצו. זמן קצר אחר כך הודיע השר לביטחון הפנים עמר בר-לב כי הנחה את צוות משרדו לבחון את עדכון חוקי האזנות הסתר וחוק החיפוש: "יש הצדקה לבחינת תיקון והתאמתה של החקיקה למאה ה-21. במידת הצורך משרדי יגבש הצעת חוק ממשלתית, בתיאום עם משרד המשפטים". חברי כנסת מכל הסיעות הביעו הערכה לתחקירי "כלכליסט" וחוסר אמון בהכחשות של המשטרה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון כי "מדובר בנושא חשוב ביותר. הרבה זמן שלא ראיתי אירוע כזה ועם כזו התעסקות וכנראה שלא בכדי. הציבור חושש, מוטרד ושואל שאלות אם התעסקו לו בטלפון". 

ח"כ עמר בר-לב | צילום: טל שחר

"חשוב לי להדגיש", אמרה בן ארי, "אין לנו משטרה אחרת, והוועדה לא תהפוך את המשטרה לשק חבטות, היא צריכה כוח שיטור חזק וכלים דיגיטליים. אבל אני רוצה לדעת שהמשטרה בעצמה שומרת על החוק, ולכן הדיון הזה כל כך חשוב".

ח"כ אמיר אוחנה, לשעבר השר לביטחון פנים ושר המשפטים, אמר בדיון בוועדה כי בשני תפקידיו בעבר לא עודכן ולא ידע על שימוש בכלי הסייבר ההתקפיים: "יש מידור של השרים כמעט מכל עולם החקירות". לדבריו, "אם מה שנאמר בכתבה נכון, זה אירוע חמור מאוד. הכלי הזה הוא כמו נשק יום הדין".

ד"ר חיים ויסמונסקי, העומד בראש יחידת הסייבר בפרקליטות, אמר: "לפי הפרסומים הכלי של פגסוס יודע לעשות שני דברים בהמשגה חוקית. הוא יודע מצד אחד לנטר מכאן ולהבא את התעבורה של תקשורת בין מחשבים - ולזה יש מסגרת חוקית של האזנת סתר לשיחה, אחרי שב-1995 נוספה האפשרות להאזין לתקשורת בין מחשבים. ככל שזו הפונקציה שמתבצעת, יש לזה מסגרת חוקית, וגם כדי להתקין אמצעי להאזנת סתר ניתן לבצע חדירה סמויה, לפי חוק האזנת סתר. כלומר הפונקציה הזו של פגסוס מכוסה משפטית. אבל מה שלא מכוסה משפטית - ואין על זה חולק מצד משרד המשפטים, ואני מאמין גם שמצד המשטרה והמשרד לביטחון פנים – שאין סמכות לחדור למכשיר טלפון ולשאוב את הנתונים האגורים בו". 

ויסמונסקי הסביר: "צו חדירה למחשב הוא של בית משפט השלום, אבל זה במקרה של חדירה פרונטלית ובידיעה. פגסוס יודעת, לפי הפרסומים, לעשות שתי פעולות סתר: אחת היא האזנת סתר והשנייה היא חיפוש סמוי. להאזנת סתר - יש כיסוי, לחיפוש סמוי - אין כיסוי. לכן אסור למשטרה לעשות את זה, ואין על זה חולק. לכן היא לא עושה את זה, וזה חלק מהבדיקה שצריכה להיות, האם במקרים פרטניים זה קרה. ואם יתגלה שכך, אז יתגלה". 

חיים ויסמונסקי, בדיון היום | צילום: צילום מסך ערוץ הכנסת

עוד אמר ויסמונסקי: "לגבי נושא של חיפוש סמוי - זה פרק מהצעת חוק החיפוש הממשלתית משנת 2014 שהוגשה בכנסת ה-19 ולא קודמה לטובת הפונקציה הזו ולעוד דברים חשובים בדיני חיפוש ובשיח הסמכויות והסמכויות המאזנות. בפקודת סדר דין פלילי אין שיח זכויות מפותח כמו השיח שלנו היום בפסיקה ובמרחב הציבורי, ולכן חוק החיפוש אמור להוסיף סמכויות וגם להעשיר, להרחיב ולהוסיף ממדים לשיח של הזכויות שקשורות למכשיר הטלפון והמחשב".

ויסמונסקי אמר בסיכום דבריו כי "במצב המשפטי הקיים, כמו שאנו מבינים אותו, מותר להפעיל כלים של תקיפת מכשיר קצה בעבירות פשע לצורך ניטור של תקשורת בין מחשבים – מכאן להבא. כל דבר שהוא צופה פני עבר - אסור לעשות במצב המשפטי הקיים. זו המסגרת. ככל שיש דבר כזה שיתגלה - אז הוא יתגלה". 

כאשר התבקש על ידי ח"כ אוחנה לחדד את דבריו, אמר ויסמונסקי: "אם היתה חדירה מרחוק לצורך שאיבת הנתונים אחורה בחיפוש סמוי היא לא חוקית". 

כמעט במקביל שיגר השר לביטחון פנים עמר בר-לב הודעה לפיה הוא הנחה את צוות משרדו "לבחון את עדכון חוקי האזנות הסתר וחוק החיפוש". 

בר לב מסר כי "ההסדרים המשפטיים הקיימים בכל הנוגע להאזנות סתר וביצוע פעולות חיפוש במסגרת פעולות אכיפה של המשטרה הם ישנים. יש הצדקה לבחינת עדכון ההסדרים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות להן אנו עדים בשנים האחרונות והתאמתה של החקיקה למאה ה-21".

בר לב הוסיף: "לכן הנחיתי את הגורמים המשפטיים במשרד לביטחון הפנים ואת צוות לשכתי לערוך בחינה של ההסדרים הקיימים, בתוכם חוק האזנות הסתר וחוק החיפוש. זה כדי לבחון צורך בביצוע התאמות, במטרה לדייק ולהבהיר את גבולות המותר והאסור בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים למטרות אכיפה. במידת הצורך משרדי יגבש הצעת חוק ממשלתית, בתיאום עם משרד המשפטים".

"שיימינג לתומר גנון מ'כלכליסט'"

קודם לכן אמר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) בדיון בוועדה: "המשטרה עסקה מהרגע הראשון רק בלעשות שיימינג לתומר גנון מ'כלכליסט' בשל הפרסומים. די עם זה! אני לא אתפלא אם כבר שמו עליו את התוכנה".

ח"כ מוסי רז ממרץ דרש ועדת חקירה "לפחות פרלמנטרית". רז אמר: "גם המשטרה תצא נשכרת אם תוקם לפחות ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את ממצאי התחקירים". ח"כ משה ארבל מש"ס הצטרף לדרישה של רז ואמר: "דרושה ועדת חקירה ממלכתית. יש לי חשש שהייתי יעד מפני שאני מקורב לאריה דרעי". 

ח"כ מיכל רוזין ממרצ: "היכולת של שופט להבין באיזו טכנולוגיה המשטרה משתמשת לצורך האזנת סתר מוגבלת. לכן להיתלות בצווי השופטים זה לעשות לעצמנו הנחה. חייבים לבצע בדיקה חיצונית".

ח”כ משה ארבל (ש”ס) אמר: "מדובר באסון לאומי. ההתנהלות שפורסמה מזכירה משטרים אפלים ונוראים של מאפיה וארגון פשיעה".

לדברי ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "בשבילי, עם כל הצער, זה יום חג. יום חג כי אנחנו מבינים שזכויות זה לא עניין של ימין ושמאל, בטח כשמדובר בזכות לפרטיות. הפגיעה בפרטיות היא בשל רחרוח בטלפונים של יועצי ראש הממשלה והיא בשל מעקב אחר טלפונים של מפגיני הדגלים השחורים. אני רוצה לדבר על האחריות שלכם, חברי הכנסת. ראשית כל, על האוריינות הדיגיטלית שלכם. איך אתם יכולים לחוקק ולפקח כשאתם אפילו לא יודעים להגדיר מה המשמעות של כלי כמו פגסוס, איך הוא עובד, מה היכולות שלו? אף אחד לא הצליח להגדיר כאן מה זו בדיוק 'תוכנת פגסוס'. אפשר להשתמש בדימוי: אם האזנת סתר היא לקחת לחם מהסופרמרקט, אזי פגסוס היא לקחת את כל המוצרים מהמדפים, וגם את המדפים, העובדים והקופות הרושמות. אבל האם פגסוס היא סייבר התקפי? סייבר איסופי? סייבר מודיעיני?  אנחנו, במכון הישראלי לדמוקרטיה, מנסים לייצר עבורכם מסמכים שאתם יכולים לקרוא וללמוד דרכם על מה אנחנו בכלל מדברים". 

מירב בן ארי ומשה ארבל בדיון | צילום: כנסת

עוד אמרה: "קחו את הזמן, בשבת אחר הצהריים, וקראו את המסמכים. צריך להבין שגם אם נחוקק עכשיו חוקים עדכניים, לעולם יהיה פער בין ההתקדמות הטכנולוגית ובין החקיקה. אבל לגבי הפער הזה, צריך להפנים: כשאין הסמכה בחוק, אסור להשתמש בטכנולוגיה. אין חקיקה? רצים לכנסת. אסור שהיועץ המשפטי לממשלה יהפוך ל'מיני-כנסת', וכשאין הסמכה בחוק הוא מי שמסמיך. צריך להבטיח שכל עוד אין הסמכה בחוק של המשטרה להשתמש בכלים כאלה, אסור לה לעשות זאת, ואסור ליועץ המשפטי להתיר לה לעשות זאת. זה מה שיגרום למשטרה להפעיל לחץ על הכנסת לחוקק ולהסדיר שימוש בכלים דוגמת פגסוס. הדיווח המיוחד של האו"ם לענייני פרטיות קבע כבר לפני שנה שראוי לאסור לגמרי שימוש בכלים כמו פגסוס, עד שלא תיקבע מסגרת מהודקת להפעלה ולפיקוח עליהם. הוא קרא למורטוריום על השימוש בהם. דווקא אני, כמי שמבינה בטכנולוגיה, אומרת בקול רם: לבקש לא להשתמש בטכנולוגיה מסוימת עד שאין מסגרת יציבה להפעיל אותה - לא יחזיר אותנו למערות. זה רק יהפוך אותנו ליותר נאורים, ואת הילדים שלנו ליותר בטוחים בעצמם". 

עו”ד אבנר פינצ’וק מהאגודה לזכויות האזרח: "אחרי 20 שנה של פעילות בנושאי פרטיות ומעקב, התחושה שלי היא שאנחנו מתקדים צעד אחד קדימה ושניים אחורה. הזמן מקהה לפעמים את הרגישות, אבל בפרטיות אני מרגיש היום מבוהל וגם מבקש מכם: תיבהלו. הפגיעה בפרטיות שנגרמת בעת השימוש בפגסוס היא חסרת תקדים, ואפילו צווים לפי שלושה חוקים שונים לא מספיקים כדי לכסות אותה. בדקתי בפרוטוקולים מלפני 25 שנים וקראתי איך מדברים בוועדות על הצורך להתאים את חוק האזנת סתר לחידושי הטכנולוגיה. גם עכשיו נדרשת בדיקה עצמאית ומעמיקה כדי שהכנסת תוכל לדעת מה וכיצד לחוקק. אבל כל עוד אין חקיקה - אין למשטרה סמכות".

הוועדה לביטחון פנים סיימה את הדיון הסוער עקב ממצאי "כלכליסט" על שימוש המשטרה בתוכנת פגסוס ובאמצעים טכנולוגיים נוספים - בלא החלטה קונקרטית ומעשית. 

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), קיבלה את עמדתו של חבר מפלגתה, סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ, ואמרה כי "כל עוד מתנהלת בדיקת עובדות אמיתית (על ידי צוות היועמ"ש, בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי - צ"ז) - אנו כוועדה נעקוב אחר תוצאת העבודה. הבדיקה תהיה שקופה".

בן ארי גם הכריזה שחלק מהמעקב יתנהל בישיבותיה של ועדת משנה חסויה, שתקיים דיון בו המשטרה תציג את התהליך שקורה בתוכה. אלא מה, בשל החרם של האופוזיציה אין לה נציגים בוועדה החסויה. יוצא אפוא שרק חברי קואליציה יעקבו בדיונים החסויים.