אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לראשונה פיפ"א תגביל את מספר השאלות השחקנים. מה זה יעשה? צילום: איי אף פי

לראשונה פיפ"א תגביל את מספר השאלות השחקנים. מה זה יעשה?

השאלת שחקן היא העברת שחקן לקבוצה אחרת אבל לתקופה מוגבלת וללא העברת הזכויות הכלכליות המלאות שלו. פיפ"א החליטה שביולי הקרוב מספר ההשאלות הבינלאומיות יוגבל לשישה למועדון. עד כמה המהלך ישנה את שוק העברות השחקנים?

25.01.2022, 12:22 | אוריאל דסקל

בשבוע שעבר פיפ"א הודיעה שבפעם הראשונה היא תגביל את מספר השאלות השחקנים.

השאלת שחקן היא העברת שחקן לקבוצה אחרת אבל לתקופה מוגבלת וללא העברת הזכויות הכלכליות המלאות שלו. 

הקבוצות שזוכה לשחקן בהשאלה בדרך כלל משלמת את כל שכרו, או חלק ניכר משכרו, לאותה תקופה המוגבלת.


קראו עוד בכלכליסט:


יפ"א החליטה שביולי הקרוב מספר ההשאלות הבינלאומיות יוגבל לשישה למועדון. עם זאת, השאלת שחקנים עד גיל 21 לא יחשבו וכך גם השאלות של שחקנים שגדלו במועדון ונחשבים Homegrown (בילו במועדון שלוש שנים לפחות בין הגילאים 15 ל-21). החוקים גם לא מכסים השאלות מקומיות. כלומר, קבוצה יכולה להשאיל שחקנים רבים לקבוצות מקומיות - אבל, פיפ"א הודיעה לכל התאחדויות הכדורגל שבעוד שלוש שנים, צריך לאמץ את חוקי ההשאלות הבינלאומיות או לייצר חוק מגביל השאלות מקומי.


החוק יכנס בהדרגה. בין 2022 ל-2023 מספר ההשאלות הבינלאומיות יוגבל לשמונה (קבוצה לא תוכל להשאיל יותר מ-8 שחקנים; קבוצה לא תוכל לשלוח בהשאלה יותר מ-8 שחקנים); המספר הזה יקטן ל-7 בשנה שאחרי ומ-2024/25 המספר יעמוד על 6. כמו כן, אסור יהיה להשאיל שחקן ליותר משנה. הזמן המינימלי להשאלה יהיה התקופה בין חלונות העברות.


המטרה של החוק הוא לעזור לשחקנים צעירים להתפתח אבל גם לשפר את האיזון התחרותי ולמנוע "אגירת" שחקנים. 


קווין דה בריינה, צילום: אי פי איי קווין דה בריינה | צילום: אי פי איי קווין דה בריינה, צילום: אי פי איי


החוקים היו אמורים להיכנס לתוקף ביולי 2020 אבל בגלל ענייני הקורונה, זה לא קרה. באופן כללי, מאז 2017 בפיפ"א מבינים שיש בעיה בשוק העברות השחקנים - שהוא מגדיל את הפערים בין הקבוצות ולעיתים לא נדירות פוגע בשחקנים עצמם. ולכן הוצעו רפורמות רבות לרגולציה על שוק העברות.

השאלות הפכו בעשור האחרון לבעייתיות במיוחד מאחר שקבוצות ניצלו את החוק כדי לרכוש שחקנים צעירים ואז לשלוח אותם בהשאלה ל"פיתוח" בקבוצות אחרות. 

לרוב זה הוביל לכך שהשחקנים הצעירים - ללא יציבות במועדון אחד - פשוט לא הצליחו בכדורגל בוגרים. לעיתים נדירות השיטה הובילה למכירה מוצלחת של השחקן המושאל. צ'לסי, למשל, השאילה יותר מ-20 שחקנים בעונה. חלק קטן מהשחקנים, כמו מוחמד סלאח או קווין דה בריינה, הצליחו כל כך מחוץ למועדון שהם נמכרו בלא מעט כסף שנכנס לקופת המועדון. ההשקעה הראשונית בהם השתלמה מאוד. 

גם קבוצות כגון יובנטוס, אינטר מילאן, אטאלנטה, מילאן, אתלטיקו מדריד השאילו, לעיתים, יותר מ-15 שחקנים בעונה. על פניו, אין שום בעיה להשאיל שחקן שאינו מוכן לשחק בקבוצה הבוגרת שלך לליגה נמוכה יותר או קבוצה אחרת באותה הליגה - כדי שימשיך את ההתפתחות שלו ויקבל דקות משחק חשובות מאוד להתפתחות (יש קורולציה ברורה בין מספר דקות משחק עם בוגרים בין הגילאים 18 ל-21 לסיכויים להיות כדורגלן מקצוען אחרי החוזה הראשון) - אבל ברגע שזה שיטה להנבת רווחים משוק העברות זה בעייתי.


מוחמד סלאח, צילום: AP מוחמד סלאח | צילום: AP מוחמד סלאח, צילום: AP


בן שהר, למשל, סבל מזה מאוד. כשחקן צ'לסי הושאל לק.פ.ר, שפילד יונייטד, פורטסמות',  דה חראפסחאפ ולבסוף נמכר לאספניול, שגם השאילה אותו למספר קבוצות לפני ששוחרר. כשהושאל הגיע למועדונים שהפיתוח שלו כשחקן לא היה אינטרס שלהם. הם רצו שבגיל 19-20 הוא יביא איתו איכות ויפיק עבורם מספרים. זה פשוט לא עובד בדרך כלל. בן שהר הוא ממש לא השחקן היחיד שסבל מהסיטואציה הזו. לוקאס פיאזון, למשל, הגיע לצ'לסי כ"קאקה החדש" אבל הוא הושאל ל-7 קבוצות שונות וכיום, בגיל 28, נחשב לכישרון מבוזבז.

למה שקבוצות גדולות יעשו את זה? כי זה "כסף קל". אפשר להשקיע סכום קטן יחסית בשחקן צעיר ומוכשר, להחתים אותו לחוזה ארוך טווח, לשלוח אותו ל"חלונות ראווה" ואז למכור אותו מבלי, בעצם, להשקיע בפיתוח ובטיפוח שלו.

השאלה היא עד כמה ההגבלה של פיפ"א תשנה את הדינמיקה הזו? העובדות שמספר השאלות מקומיות לא מוגבל ועדיין אין הגבלה על השאלת שחקנים עד גיל 21, אומרות שמועדונים עדיין ינסו לנצל את חוקי העברות כדי לאגור כישרונית צעירים. 

אז אולי צריך לחשוב על חוקים חדשים שיעזרו לשימור התחרותיות בכדורגל.


פרננדו רואג פרננדו רואג', מנכ"ל ויאריאל | צילום: לה ליגה פרננדו רואג


"צריך להגביל את מספר השחקנים השייכים למועדונים", אומר פרננדו רואג', הבעלים והמנכ"ל של ויאריאל. "המועדונים הגדולים קונים ארגנטינאים או ברזילאים מוכשרים בני 19 בהרבה כסף - שממש לא איכפת להם ממנו כי הוא כסף קטן עבורם. ואז שולחים אותם בהשאלה. שמים אותם בהשאלה או במועדונים שהם רכשו בעצמם כדי שהצעירים שהם רוכשים ישארו בידיהם. זה מקשה מאוד את השוק למועדונים בסדר גודל של ויאריאל. הגבלת מספר השחקנים תעזור יותר מתקרת שכר או משהו כזה. כן, יש הרבה שחקנים כישרוניים בעולם, אבל אם כולם בבעלות 10-15 קבוצות, אז הם לא יהיו במועדונים אחרים. ריאל מדריד, למשל, צריכה 25 שחקנים. זהו. אי אפשר לקחת את כל השחקנים ולמנוע תחרות".

זה נשמע כל כך הגיוני ולכן זה לא מפתיע שבאופ"א ופיפ"א לא הציעו את החוק הזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות