אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חודש לתוך 2022 - מהפך ברשימת החברות הישראליות בנאסד"ק בורסת נאסד"ק וול סטריט | גטי

חודש לתוך 2022 - מהפך ברשימת החברות הישראליות בנאסד"ק

היוניקורנים הכוכבים של השנה החולפת מפנים את מקומם לסוסים הוותיקים: חברות לא זוהרות שנסחרות ברמות שווי של 4 מיליארד דולר, לא רק עם מכפיל הכנסות שפוי, אלא גם מכפיל רווח

26.01.2022, 06:20 | סופי שולמן

מה עדיף: להיות יוניקורן צעיר או סוס בוגר? לכאורה התשובה מובנת מאליה, אבל אולי לא בהכרח ב־2022. בעוד הזרקור מופנה לקריסות האלימות במניות של המונפקות הטריות בנאסד"ק, שחלקן לא רק צללו מתחת למחיר ההנפקה, אלא גם מתחת לרף הנכסף של מיליארד דולר, מעניין לבחון מה קרה למניות החברות הוותיקות יותר. 

וכאן מגיעה ההפתעה: בתוך חודש בלבד חל מהפך ברשימת החברות הישראליות הגדולות, והיוניקורנים הכוכבים של 2021 מפנים את מקומם לסוסים הוותיקים. 

קראו עוד בכלכליסט:


אין מדובר רק בצ'ק פוינט, ששוב שווה יותר מסנטינל וואן, בסולאראדג' ששווה יותר מאיירונסורס, או בנייס שגדולה יותר ממאנדיי - אלה היו ונותרו חברות הענק הישראליות עם ההכנסות הגבוהות ביותר, גם אם הן לא צומחות בקצב של עשרות אחוזים בשנה. לא מדובר גם בשלישיית הכלכלה המסורתית שפורחת בוול סטריט בתקופה האחרונה ונכנסת לפתע לעשירייה הראשונה של הישראליות — ICL (כיל), צים ואלביט מערכות. שלוש החברות האלה נהנות מהיותן דפנסיביות בעידן הזה של מחסור בחומרי גלם, פגיעה בשרשראות האספקה וחשדנות בין המדינות, שהתרגלו לשנתיים של גבולות סגורים.

הסיפור המעניין ביותר מסתתר כרגיל בשורה השנייה. שם ניתן למצוא קבוצה של חברות ישראליות, לא זוהרות אמנם, אבל כאלה שנסחרות ברמות שווי של 4-3 מיליארד דולר, שווי גבוה דיו למשוך אליהן משקיעים גדולים ורציניים. החברות האלה מציגות לא רק מכפיל הכנסות שפוי, שלא לומר נמוך בהשוואה ליוניקורנים, אלא גם רחמנא ליצלן אוחזות במכפיל רווח. עם החברות הישראליות האלה נמנות נובה, טאואר, אינמוד, קורנית ובמידה מסוימת גם פורמולה. פרט לאינמוד, כולן חברות ותיקות למדי, שידעו עליות ומורדות. בשנים האחרונות, בתוך חגיגת הענן וה־SAAS, הן נדחקו לשוליים מפאת חוסר עניין ובעיקר חוסר התלהבות של הציבור. טאואר ונובה פועלות בשוק השבבים, קורנית עוסקת בהדפסה דיגיטלית על טקסטיל, אינמוד פיתחה מכשור לטיפולים אסתטיים ופורמולה היא קבוצת תוכנה ותיקה. 

אין כאן מילות באזז, אין נתונים על כלכלת יחידה או קהילות מילניאלס שמאמצות את המוצר, אין עדויות נלהבות של הלקוחות בדו"חות של החברות ואין קמפיינים נוצצים לגיוס עובדים או לקוחות. אלא שכשהענף הלוהט סופג מכה, החברות האלה מתחילות לבלוט יותר, ולטובה. הן, אגב, מציגות נוסחה שלפי יוניקורנים כמעט ואינה אפשרית: הן גם רווחיות וגם צומחות. נכון שלא מדובר בקצבים חלומיים של הכפלה שנתית, שהציגו חלק גדול מהיוניקורנים בשנה שקדמה להנפקתם, אך כל החברות המוזכרות צמחו בשנים האחרונות בקצב דו־ספרתי, וההכנסות של כל אחת מהן גבוהות משמעותית מ־100 מיליון הדולרים הקבועים של המונפקות הטריות.  

טאואר ופורמולה כבר עברו את מיליארד הדולרים בהכנסות, ואילו קורנית, נובה ואינמוד אמורות למכור בקצב של כ־400 מיליון דולר בסיכום 2021, עם התקדמות לכיוון של חצי מיליארד דולר בשנים הקרובות. נוכח מספרים אלה, פרט לקורנית שמנייתה דרכה במקום, כל היתר הניבו ב־2021 תשואה דומה לזו של נאסד"ק. רמות מכפילי הרווח שלהן נחשבות לבריאות היסטורית ותואמות חברות צומחות ורווחיות. הן אולי לא חברות חלום, ככל הנראה אף אחת מהן כבר לא תהפוך לאמזון או לאובר של תחום פעילותה, אבל אלה הם הסוסים הבוגרים, שמרכיבים לא מעט תיקי השקעות.

דווקא היותן חברות לא צעירות, שנסחרות כבר עשור ויותר בוול סטריט, פרט לאינמוד שהונפקה ב־2019, נותן להן עוד פקטור שחסר למצטרפות הטריות לבורסה מלבד רווחיות - משקיעים שעברו איתן כברת דרך ומכירים אותן היטב. אחד האתגרים המרכזיים של החברות הצעירות בוול סטריט הוא חוסר היכרות בין ההנהלות שלהן לבין המשקיעים. אלה האחרונים עוד לא יודעים אילו שאלות לשאול ועד כמה ניתן לסמוך על התשובות. 

אם מחברים לכך את העובדה שההנפקות של 2021 נעשו בשיא ההייפ, וברמות שווי שברוב המקרים מיקסמו את הפוטנציאל, מקבלים את הסיבה לבריחה המהירה בחודשים האחרונים. ניהול מערכת יחסים עם המשקיעים, בדגש על ניהול הציפיות שלהם, הוא אחד הגורמים החשובים בקביעת שווי החברות בוול סטריט. לרוע מזלם של היוניקורנים, הם לא הספיקו ללמוד את האמנות הזו, ובעיקר היו בטוחים מדי בעצמם כמי שהגיעו להנפקה בשנה חריגה כמו 2021, נישאים על סבבי גיוס נדיבים של קרנות ההשקעה הפרטיות. 

כאן טמון הפער המרכזי בין חברות שכבר "דוברות" את השפה של וול סטריט לחברות שמגיעות מהסיליקון וואלי - למשקיעים בחוף המזרחי פחות אכפת כמה מלהיבה הטכנולוגיה ומה אומרים המשתמשים הצעירים על הממשק. הם רוצים לראות את המספרים מתחברים, ולא רק לפני ההנפקה, כשחוק המספרים הקטנים עדיין עובד, אלא לראות את החלום מתגשם גם אחריה. בהחלט ייתכן שעם הזמן, המחזור של 2021 יתאושש וחלק מהנפילות של התקופה האחרונה יהפכו למעין עקומת למידה במפגש עם שוק ההון. אבל הלקח שאפשר ללמוד בינתיים הוא שבתהליך בניית חברות גדולות לאורך זמן, יש יתרונות גם להדרגתיות ואיטיות, ולא רק לדהירה מהירה על כספי המשקיעים.  

מימין: מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, מנכ"ל קורנית רונן סמואל ומנכ"ל נובה איתן אופנהיים. נדחקו נוכח חגיגת הענן
, צילומים: שאול גולן, אוראל כהן, עמית שעל מימין: מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, מנכ"ל קורנית רונן סמואל ומנכ"ל נובה איתן אופנהיים. נדחקו נוכח חגיגת הענן | צילומים: שאול גולן, אוראל כהן, עמית שעל מימין: מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, מנכ"ל קורנית רונן סמואל ומנכ"ל נובה איתן אופנהיים. נדחקו נוכח חגיגת הענן
, צילומים: שאול גולן, אוראל כהן, עמית שעל


תגיות