רפורמת הייבוא של ירקות ופירות אינה הגיונית

לעיתים אנחנו שוכחים באיזה גן עדן חקלאי אנחנו חיים. אולי זה נראה טריוויאלי לאנשים בישראל שהם מגיעים לסופר ורואים על המדפים מגוון כל כך גדול, איכותי ועשיר של ירקות ופירות. 

כל זה הושג למרות שבישראל שורר אקלים סוב טרופי ובזכות כך שהחקלאות הישראלית בעזרת ידע וטכנולוגיות פורצות דרך הצליחה לייבא, לאקלם ולפתח זנים טרופיים ואחרים רבים למרות שזה לא מקום הגידול הטבעי שלהם.

במסגרת התוכנית לייבא ירקות ופירות, אומרים שר האוצר והחקלאות שיתמכו בחקלאות, אבל קודם כל הם מבקשים תמיכה בהחלטה לאשר את הייבוא. וזאת בנימוק של חיסכון מאות שקלים למשפחה בשנה. אולם דרישתם לא סבירה ולא הגיונית. 

הפגנת חקלאים בצומת ביל"ו | ynet

והנה רק חלק מהסיבות לכך: 

1. השקעות בחקלאות לא יכולות לסבול חוסר ודאות. גם כך בניגוד לתעשייה מדובר בענף שיש בו הרבה משתנים, ומצריך יציבות לאורך שנים. נטיעת מטע היא השקעה למספר שנים קדימה, עד שמתחילים לראות איזה שהיא הכנסה והחזר ההשקעה יכול לקחת עוד מספר שנים נוספות זהות. השקעה בירקות אם מדובר בחממות או אפילו בשטחים פתוחים היא השקעה גדולה מאוד והתמורה תמיד בסימן שאלה. להשקעות מהסוג הזה החקלאי חייב לדעת שלפחות יש לו את השוק המקומי.  

2. הקורונה לימדה אותנו את חשיבות השמירה על יצור מקומי של מזון  – בשנתיים האחרונות העולם למד שנגיף אחד קטן מסוגל לסגור מדינות ולהשבית אוניות ונמלים. וגם שחייבים להבטיח מוצרים חיוניים על ידי יצור מקומי. ארה"ב החליטה להקים מפעלי שבבים כי היא הבינה שזאת הדרך היחידה להבטיח המשך יצור מטוסים, מכוניות, מחשבים ועוד בלי סוף תעשיות שבימים האלה כמעט מושבתות. ראינו גם שבאיזה שלב כל מדינה חושבת רק על עצמה. לכן מזון נחשב למרכיב חיוני וככזה הוא חייב להיות מגודל בגבולות המדינה.  

3. בריאות הציבור וסכנה להכנסת מזיקים שאינם קיימים -  מדינת ישראל מוגבלת ביכולת להכתיב ולוודא איך בטורקיה מטפלים ואם איזה חומרי ריסוס לדוגמא הם משתמשים. ידוע לנו שבהרבה מדינות משתמשים בחומרים מסוכנים ואסורים בניגוד לסטנדרטים הבינלאומיים. בריאות הציבור צרכה לעמוד לנגד מקבלי ההחלטות. הכנסת חומר צמחי ממדינות שונות עשויה לגרום להכנסת מזיקים שיכולים לפגוע בחקלאות.

4. פגיעה משמעותית בייצוא הישראלי – ישראל לא תוכל להמשיך לעשות יצוא משמעותי ללא חקלאות מצליחה ומבוססת. כשמדובר בייצוא חקלאי הכוונה לפירות, ירקות בעיקר אבל גם בעיקר בתעשייה ענפה של הרבה מפעלים תעשייתים שמייצרים מערכות השקיה, פיקוד, חממות, רשתות ועוד אלפי מוצרים ופריטים שפותחו בזכות הידע, הניסיון והחזון של החקלאות העצמאית בישראל. הפיתוחים מבוססים על הפלטפורמה של החקלאות המקומית ונמכרים בארץ ובעולם. 

5. חיסכון של מאות שקלים למשפחה בשנה - אין לתוכנית האוצר שום ביסוס להצהרה לפיה המהלך יאפשר לחסוך כמה מאות שקלים בשנה למשפחה. זאת בגלל שעלויות השינוע מהשטחים לנמלים ומשם למדינת ישראל יהיו לאין שיעור גבוהות מאשר להביא אותם ממשאית מהערבה או מהבקעה. 

לסיכום - הרפורמה המתוכננת תגרום לפגיעה בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, ולתלות בעייתית של ישראל במזון המגיע ממדינות אחרות (לא בדיוק יציבות), כפי שהוכח מאז פרוץ נגיף הקורונה, ועל רקע משבר האקלים שמחייב כל מדינה לדאוג לאזרחיה ולהבטיח אספקת מזון סדירה גם בימי משבר של סגירת נמלים. הרחבת הייבוא תחסל גידולים מקומיים רבים ותגרום לתלות של מדינת ישראל בייבוא חקלאי. השנתיים האחרונות שהעולם והמטוסים היו מקורקעים ואוניות וקונטיינרים היו תקועים בפתחי הנמלים מדגישות לנו את המשמעות של החשיבות להבטיח קודם כל  את הביטחון התזונתי.  

ועוד דבר חשוב להבין - ישראל שהיא מדינת אי מוקפת אויבים בשבילה יצור מזון מקומי זה הכרח קיומי!  

אדמה - חקלאות - משילות = קיימות, זאת הנוסחה והבסיס למדינה יציבה.  

אמנון רונן הוא בן קיבוץ גינוסר לשעבר, בן לאבא חקלאי וחקלאי בפני עצמו עם ניסיון חקלאי ושיווקי רב שנים בארץ ובעולם. בעלים של חברת ביוטכנולוגיה שמרכזה בהונדורס שבמרכז אמריקה