אלי בן סימון וצביקה ברקאי | צילום: עמית שעל
עשו 100 מיליון שקל מזבל: סיפורו של הקיבוץ מהדרום שחוגג אקזיט שלישי
הצבעה חשאית בקלפי בחדר האוכל בקיבוץ חצרים נתנה את האות לעסקה למכירת נגב אקולוגיה, אבל החברים בקיבוץ השיתופי עוד לא החליטו מה יעשו עם הכסף. אל דאגה, שני האקזיטים הקודמים בנטפים ריפדו אותם במאות מיליונים. עכשיו הם מפנטזים על האקזיט הבא מחברת "פיקודיה": "תנגיש בדיקות דם. כמו מהפכת הטפטוף שיצאה מכאן"
קיבוץ חצרים הוא כבר מזמן לא רק "חמש דקות מבאר שבע". שני האקזיטים שעשה בעשור האחרון על חברת הטפטפות שלו נטפים כבר ריפדו את חבריו במאות מיליוני דולרים והפכו אותו לאחד הקיבוצים העשירים בישראל. אבל גם ערימות הכסף הללו לא עוצרות את הקיבוצניקים מהדרום שחגגו בימים האחרונים אקזיט נוסף. אמנם צנוע יותר, "רק" 100 מיליון שקל, אבל כסף זה כסף ותמיד נחמד וטוב שיש הרבה ממנו.
קראו עוד בכלכליסט:
את האקזיט האחרון, שנחשף בכלכליסט, סידרה לקיבוץ חברת נגב אקולוגיה שעוסקת בפסולת ובהפעלה של אתרים להטמנת אשפה ומפעלי מיחזור. בסוף 2016 רכש חצרים שליש מהחברה בהשקעה של 42 מיליון שקל לפי שווי של 100 מיליון שקל. גם הקיבוץ השכן משמר הנגב והיזם מוטי דנן זיהו את הפוטנציאל, ניצלו את ההזדמנות, השקיעו בה בהיקף דומה ויש להם סיבה טובה לחייך ולהיות מרוצים מעצמם.
מאז אותה השקעה גדל השווי של נגב אקולוגיה פי חמישה. חברת ההשקעות אלייד של יצחק סוארי ובנו גארי התעניינה ובסופו של דבר רכשה 60% מהחברה בסכום של 300 מיליון שקל, והשאירה לשני הקיבוצים וליזם דנן 13.3% כל אחד.
"בהתחלה, כשבאנו להשקיע בנגב אקולוגיה היו כאלה שהרימו גבה, שאלו מה לנו ולמיחזור של פסולת. אבל עשינו עבודה יסודית וידענו לאן אנחנו נכנסים", סיפר לכלכליסט מנהל הפיתוח העסקי של חצרים, אלי בן סימון, "הקרבה שלנו לאתר דודאים הייתה שיקול נוסף לקראת ההשקעה הזאת. חשבנו שיהיה נכון יותר להיות מעורבים בענייני הסביבה ולא רק להסתכל על דודאים מהצד ולהתלונן כל הזמן".
"הקרבה לאתר דודאים הייתה שיקול נוסף לקראת ההשקעה הזאת. חשבנו שיהיה נכון יותר להיות מעורבים בענייני הסביבה ולא רק להסתכל על דודאים מהצד ולהתלונן כל הזמן"
הוא סיפר על השקעות מסיביות באתר דודאים, "נגב אקולוגיה קיבלה כתפיים רחבות יותר והגיע הרגע שהבנו שצריך להכניס לעסק שותף אסטרטגי. לקח לנו זמן למצוא אותו, לפני כמה חודשים באו אלייד והתאימו לנו מאוד. יש להם ידע, יכולת ותשתיות טובות שישמרו את הצמיחה של החברה".
550 חברי קיבוץ חצרים עודכנו לפני כמה חודשים בפרטי העסקה המתהווה, התבקשו לנהוג בסודיות המתבקשת. את בן סימון הם מכירים היטב, כשכן וכחבר קיבוץ מזה כ-40 שנה. הוא נולד בדימונה ולחצרים הגיע בגיל 18 דרך גרעין נח"ל של הצופים. במשך השנים השתלב בצמרת חברת הטפטפות נטפים, היה שליח מטעמה למדינות ברחבי העולם, השתפשף, צבר ניסיון ופיתוח מיומנויות עסקיות ובהמשך הוביל את הקיבוץ לאקזיטים שהפכו אותו למה שהוא.
כשהקיבוץ השיתופי פגש את הכסף הגדול
חצרים, המשתייך לתנועה הקיבוצית הוקם ב-1946, במסגרת מבצע 11 הנקודות שבו קידמה הסוכנות היהודית הקמה של 11 יישובים בנגב בלילה שבין 5 ל 6 לאוקטובר באותה השנה. יחד איתו הוקמו גם הקיבוצים משמר הנגב, נבטים, שובל ועוד. באופן די נדיר, נותר חצרים קיבוץ שיתופי, מה שאומר שלחבריו בעלות משותפת בנכסיו היצרניים ובתשתיותיו. הוא נמנע מתגמול דיפרנציאלי לחבריו והתקציבים שניתנים להם שוויוניים, בהתבסס על גודל המשפחה וצרכים מיוחדים של כל אחד מחברי המשק.
הפעם הראשונה שבה החלו חברי הקיבוץ לפגוש את הכסף הגדול הייתה ב-2011, כשבן סימון קידם את מכירת השליטה בנטפים לקרן פרמירה הגרמנית תמורת 50 מיליון דולר. ב-2017 רכשה החברה המקסיקנית מקסיכם, שבינתיים החליפה את שמה ונקראת כיום אורביה, 80% מהשליטה בנטפים בסכום של 1.5 מיליארד דולר. חצרים קיבל עוד 240 מיליון דולר על חלק מאחזקותיו וכיום הוא מחזיק ב-20% מהחברה.
לקראת עסקת אלייד ונדב אקולוגיה, כינסו אלי בן סימון ויו"ר הנהלת קיבוץ חצרים, צביקה ברקאי, את חברי הקיבוץ בחדר האוכל. "הם שמעו ותמכו מאוד במכירה של נגב אקולוגיה. לאגודה יש חופש לקנות מה שהיא רוצה אבל היא לא יכולה למכור כלום בלי קבלת אישורו של אחרון החברים", סיפר בן סימון.
ההצבעה הייתה חשאית, באמצעות קלפי שהוצבה בחדר האוכל. כדי שההצעה למכירת נגב אקולוגיה תעבור, נדרשה תמיכה של שני שלישים מהמצביעים והשתתפות של שני שלישים מבעלי הזכות להצביע. הקיבוצניקים מחצרים קשובים ומעורבים, נהרו אל הקלפי בהמוניהם. ההצעה עברה ברוב קולות וכעת, הם רק צריכים להחליט מה לעשות עם הכסף: "עוד לא החלטנו בעניין", אומר בן סימון: "הדיון שהתקיים עד כה עם החברים לא היה פרטי. אנחנו עושים תמיד הפרדה מוחלטת בין העסקה וכמה כסף היא תביא לקיבוץ לבין השאלה מה נעשה עם הכסף. זה אף פעם לא בא באותו הדיון. השיקולים עסקיים טהורים".
בקיבוץ הדרומי אומרים שלא אצה להם הדרך לדון בייעודו של הכסף החדש שהביאה עסקת נגב אקולוגיה, וגם איש לא חיכה לכסף הזה. את ההתחייבויות מהעבר, את הבתים רחבים והחדשים ואת הפנסיות של החברים כבר סידרו האקזיטים מנטפים.
"כל מה שסוציאלי כבר יש לחברים כאן", אומר בן סימון, "רמת החיים טובה, גבוהה ומספקת. יש הרבה סעד לאוכלוסייה המתבגרת, משקיעים בחינוך, בבריאות ובתרבות, יש כאן חברה איכותית מאוד וערבות הדדית נפלאה. אם אתה כבר שואל, אז הקורונה מעסיקה אותנו הרבה יותר מהשאלה כמה כסף יקבל כל חבר מהעסקה עם נגב אקולוגיה. קיבוץ הוא מקום חברתי וכשאנשים מסתגרים בבתים, מתראים פחות, כבר אי אפשר להגיע באותה חופשיות ונוחות לחדר האוכל ולאירועי תרבות. אבל יהיה בסדר, עוד נחזור לחיי הקהילה שאנחנו אוהבים ורגילים אליהם".
לא משקיעים בנשק ובסייבר התקפי
כשטוב והעסקים פורחים, גם הבלדה לעוזב קיבוץ נשמעת פחות רלוונטית למקום כמו חצרים. בין 15 ל-20 משפחות מתווספות אליו בממוצע מדי שנה, רובן משפחות של ילדי חברים ("בנים חוזרים") שמקבלים מיידית מעמד של חברי קיבוץ. "אנחנו מקבלים אותם ב-100%, משפחות אחרות שמבקשות לבוא צריכות לעבור ועדת קבלה. אנחנו בונים כל הזמן שכונות חדשות, כדי לשכן את הבאים. כל הזמן בונים פה. כל חבר מקבל בית בגודל סטנדרטי של 120 מ"ר, העיצוב החיצוני של הבתים זהה, בתוך הבתים יש חופש עיצובי לדייריו, כל אחד עושה על - פי טעמו ורצונו", סיפר בן סימון.
את ההון מנטפים, משקיע חצרים בחברות ובסטארט-אפים, בהנחיה ובפיקוח של ועדת ההשקעות שלו. המוטו המרכזי של הקיבוץ הוא להשקיע את הכסף רק בחברות ובמיזמים ש"עושים טוב לעולם".
"אנחנו לא רוצים לעשות כאן דברים שלא מביאים טוב לעולם. התחומים שעושים טוב לאנושות הם לא פחות עסקיים מנשק למשל"
המשמעות המעשית של החלטה כזאת היא שלא משקיעים בחברות נשק, בכימיה מזהמת, סייבר התקפי ודומיהן: "זה עניין של עיקרון והחלטה", אומר בן סימון: "אנחנו לא רוצים לעשות כאן דברים שלא מביאים טוב לעולם. התחומים שעושים טוב לאנושות הם לא פחות עסקיים מנשק למשל. נטפים, אקולוגיה, אבחון רפואי, שמן שמופק מצמח החוחובה הם דברים שעושים רק טוב לסביבה ולבני האדם ושם אנחנו נמצאים. אין לי בעיה עם אלה שכן מתעסקים בנושאים שבחרנו לא לגעת בהם. אצלנו, זה פשוט לא עובר".
אגב, ברשימת הפעילויות שלא תעבור את ועדת ההשקעות של חצרים נמצא גם ענף הקנאביס. בקיבוץ מכירים ביכולות ובסגולות המרפא של צמח הקנאביס, גם מבינים שזה ענף עולה ומתפתח בארץ ובעולם ועדיין, מסבירים שזה לא בשבילם: הפעילות בו דורשת אורך נשימה ארוך מדי, מצריכה ידע ייחודי מדי ובכלל, יש הרבה דברים אחרים שאפשר לשים עליהם את הכסף.
חולמים על הדבר הבא
"האקזיט הוא לא מטרה מבחינתנו, אלא חברות שיחיו לנצח", אמר בן סימון השבוע, כשנשאל אם הוא כבר יכול לסמן את האקזיט הבא מבין החברות של חצרים. הוא כולל בין השאר גם תעשיית שמנים שמבוססים על צמח החוחובה, ענף שהתפתח בקיבוץ במהלך העשורים האחרונים ורוב התוצרת מיועד לייצוא.
באופק כבר אפשר לראות את פיקודיה, שהיא השם החם שמדברים עליו בקיבוץ, רק בתנאי שנהמת המנועים של ה-F-15 שממריאים מבסיס חיל האוויר הסמוך לא קוטעת את השיחה.
פיקודיה פיתחה מכשיר שמזמן אבחנה מהירה ומדויקת של מקרי תחלואה בהתבסס על צ'יפ מיקרו-פלואידי ועל דגימה מזערית מדמו של הנבדק. ההליך נעשה באמצעות פאנלים ייעודיים וחד-פעמיים שמאפשרים בדיקות דם מהירות למגוון רחב של אבחונים. פיקודיה הוקמה על ידי יהודה יעבץ-חן, לפני כשנה גייסה 25 מיליון דולר לפי שווי חברה של 125 מיליון דולר, הקיבוץ מחזיק ב-35% ממנה, היזם יעבץ-חן מחזיק ב-25%, קרן SIBF מחזיקה ב-15% ממנה והשאר בידי משקיעים קטנים.
בן סימון משמש בתפקיד היו"ר של פיקודיה וחברו לקיבוץ, ברקאי הוא המנכ"ל שלה. כעת הם מכינים אותה לקראת סבב גיוס נוסף שצפוי ל-2022 בהיקף של כ-100 מיליון דולר ולפי שווי של 600 מיליון דולר.
הוא מדבר על פיקודיה בהתלהבות, רואה בה את החברה שבכוחה לחולל מהפכה בעולם האבחון הרפואי, או כפי שהוא מגדיר "מהפכת הסלולר של העולם הרפואי": "פיקודיה היא הדבר הגדול הבא שתשמעו עליו. זה עסק בלתי רגיל, החברה הזאת נועדה לגדולות וקורה בה משהו מדהים. היא תנגיש בדיקות דם מכל הסוגים לאלה שלא מסוגלים לגשת לבדיקות ותוזיל אותן משמעותית. כמו מהפכת הטפטוף שיצאה מכאן, תצא מפה מהפכה שתאפשר בדיקות להרבה מאוד אנשים שלא נבדקים או לא נשלחים לבדיקות בגלל היעדר נגישות או עלויות גבוהות. יש מקומות בעולם שאנשים נולדו ומתו בלי שנבדקו אפילו פעם אחת בכל ימי חייהם".
כספי הגיוס הקודם שימשו לפיתוח יכולות החברה בתחום המוצרים המתכלים, במרכזן הפאנלים החד - פעמיים שמשמשים לביצוע האבחון. לפי בן סימון, "כעת, אנחנו רוצים לייצר את המוצרים האלה ואנחנו יוצאים לגיוס שיאפשר לנו הקמת מפעל עם חדרים נקיים ומיכון מתקדם. המפעל יוקם בחצרים או בפארק התעשייה עידן הנגב ואנחנו כבר מקיימים מגעים עם משקיעים אפשריים. בכל מקרה, התעשייה של החברה הזאת תהיה בנגב. זה מה שמעסיק אותנו עכשיו. זה יהיה טוב לנגב וטוב לבני האדם".