המאבק ביוקר המחיה תלוי בעד כמה רחוק ליברמן מוכן ללכת

המכתב החריף ששלחו אמש שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי ליבואני המזון לא נפל בחלל ריק. מאז שעבר התקציב לשנים 2021–2022 ליברמן הספיק לחזור כבר כמה פעמים על יעדי המדיניות שלו: יוקר המחיה ושוק הדיור. 

גם ראש הממשלה נפתלי בנט אמר במסיבת עיתונאים לאחר העברת התקציב כי היעדים הבאים לממשלה הם "יוקר המחיה, שוק הדיור והטיפול בפקקים". אלא שיעדים לחוד ומציאות לחוד, והממשלה מוצאת את עצמה מול גל של התייקרויות מחירים. שלוש מיצרניות ויבואניות מזון נושאות את הדגל של העלאות המחירים: אסם מכניסה את המחירונים שלה לתוקף בתחילת פברואר, שסטוביץ גם היא בפברואר ודיפלומט בתחילת מרץ. 

איום מבחוץ ומתוך הקואליציה

העלאות מחירים הן איום על השלטון ועל שביעות הרצון הציבורית. את הציבור לא מעניין אם זה חלק מאינפלציה עולמית, האם עליות המחירים בעולם גבוהות יותר, ובכמה אחוזים מחירי השילוח עלו. מלבד המכתב הזועם, ליברמן הכריז כבר שהוא מתכוון לפעול להפחתת הריכוזיות בענפי המזון, להפעיל את רשות התחרות, ולפרסם סל צעדים נוסף להפחתת יוקר המחיה בתוך שבוע. ליברמן מבין היטב שגם אם הוא חושב – בהתבסס על העובדות – כי עליית המחירים בישראל היא לא כה גבוהה, הוא לא יוכל לשבת מנגד, ולא יכול להיתפס כמי שלא עושה דבר.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר האוצר אביגדור ליברמן | צילום: אבי מועלם, אלעד גרשגורן

העלאות מחירים הן לא רק אתגר ציבורי, אלא גם פוליטי. הסרטון שהוציא יו"ר שס אריה דרעי במוצאי שבת ובו הוא תוקף את מדיניות המיסוי של ליברמן שהביאה לעליית מחירי המשקאות הממותקים והמוצרים החד־פעמיים, הוא רק ההתחלה וסביר להניח שעליות המחירים ינוצלו עד תום על ידי האופוזיציה. 

אך ייתכן כי האיום מהאופוזיציה הוא לא העיקרי, יש גם גורמים בקואליציה שמתכוונים למרר לליברמן את החיים. מחרתיים יתקיים דיון מהיר ביוקר המחיה בוועדת הכלכלה לבקשתה של ח"כ נעמה לזימי (העבודה). לזימי אמרה ל"כלכליסט" כי בעקבות העלאת המחירים היא מצפה מהממשלה לקדם העלאת שכר המינימום ל־40 שקל לשעה, להרחיב את פיקוח המחירים למוצרים נוספים כמו פירות, ירקות ומוצרי תינוקות, ולסבסד שירותים ציבוריים נוספים כמו חשמל ומים, הוצאות דיור וחינוך לגיל הרך. מהלכים כאלו מנוגדים לדנ"א של האוצר ולתפיסתו הכלכלית של ליברמן. 

במשרדי האוצר והכלכלה ממלאים את פיהם מים ומסרבים לומר באילו צעדים חדשים בדיוק מדובר. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי הצעדים החדשים כוללים הפחתת מכסים נוספת, ומלחמה בריכוזיות בענף המזון. 

טונה סטארקיסט. ההכנסה ממכס על טונה בשימורים היא הגבוהה ביותר | צילום: אביגיל עוזי

בנוגע להפחתת מכסים, צריך לזכור כי ישראל נמצאת בתהליך ארוך שנים של הפחתת מכסים על מוצרים שונים. האחרון שהפחית מכסים על שורה של מוצרים (נעליים, טלפונים, ביגוד וטקסטיל, טלוויזיות) היה משה כחלון בהיותו שר האוצר. אך למרות זאת נותרו מוצרים רבים שעליהם יש מכס. כך ברשימת 20 המוצרים מהם ההכנסה ממכס היתה הגבוהה ביותר בשנת 2018 נמצא את דג האמנון שהיה אחראי ל־153 מיליון שקל, את שימורי הטונה, מזגנים, מחזירי אור, דג דניס, רהיטים מעץ, כלי שולחן וכלי מטבח. ליברמן כנראה ינסה לקדם הורדת מכסים על חלק מרשימה זו ועל מוצרים נוספים. 

הבטחות והצהרות עדיין לא מולאו

אלא שבזמן שליברמן מכריז על צעדים חדשים למאבק ביוקר המחיה, הוא עדיין לא מילא את הבטחותיו והצהרותיו הישנות. הכוונה להורדת המכסים על פירות וירקות. המכסים על פירות וירקות הם חלק מרכזי בהכנסות ממכס. ליברמן ושר החקלאות עודד פורר הצהירו על הפחתת המכסים כבר ביולי 2021, לאחר מכן אמרו שהצעד יבוצע לאחר התקציב. לפני כחודש וחצי יצא צו להערות ציבור, ותקופת ההערות לציבור הסתיימה כבר ב־13 בינואר. באוצר אמרו כי לאחר סיום תקופה זו השר יחתום על הצו, אלא שמאז עברו כבר שבועיים ושר האוצר טרם עשה זאת.

במשך כל הזמן הזה מתנהל משא ומתן בין החקלאים למשרדי האוצר והחקלאות. משרדי הממשלה כבר התגמשו בכמה סוגיות כמו שיעור התמיכה שיינתן לדונם, ושהתמיכה תהיה דיפרנציאלית. אך הציפייה של ליברמן ופורר להגיע להסכמה מלאה עם החקלאים דמיונית. יתרה מזו, אם ליברמן נכשל בצעד העיקרי והראשון שלו להורדת יוקר המחיה, הרי שהמסר שהוא ישדר לזירות הבאות הוא מסר חלש ולא אפקטיבי.

הפגנת חקלאים בצומת ביל"ו, בתגובה להורדת המכסים על פירות וירקות | ynet

בסביבת ליברמן אומרים כי החליט להמתין לתוצאות ועדת הבדיקה של משרד הכלכלה, האוצר ורשות התחרות לבדיקת פערי התיווך, שבראשה עומד מנכ”ל משרד הכלכלה ד”ר רון מלכא. הממשלה החליטה ב־1 באוגוסט להקים את הוועדה ולהיעתר לבקשת החקלאים לבדוק בפעם הרביעית האם הקמעונאים אחראים למחירים היקרים של הפירות והירקות בישראל. ליברמן סבור כי ברגע שיהיו בידיו את ממצאי הוועדה הוא יוכל לרכך את התנגדות הח"כים התומכים בלובי החקלאי, ובכל מקרה תהיה לו לגיטימציה גדולה יותר להעברת המהלך.

בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי עליה להגיש את המלצותיה עד ל־30 בינואר שחלף אתמול. במשרד הכלכלה מסבירים כי יש עומס רב על הוועדה וכי זו החלה את עבודתה באיחור של חודשיים. או במילים אחרות: ליברמן עשוי להתעכב עם החתימה על הצו עוד שבועות רבים.

מהלך נוסף שהממשלה תנסה לשווק כהפחתת מכסים והוא קידום הסכמי סחר עם סין והודו. במשרד החוץ מאשרים כי מתקיימים מגעים להגעה להסכמי סחר עם המדינות הללו. ברגע שיש הסכם סחר כמעט ואין תשלומי מכס בין המדינות. 

בגזרת המאבק בריכוזיות, ליברמן וברביבאי נבחו אמש את הנביחה הראשונה. אך לא ברור האם יש להם שיניים, והאם הם מתכוונים לנשוך. הם סימנו את היבואנים והיצרנים כאחראים ליוקר המחייה, אך על פניו אין להם הרבה מה לעשות.  אך למעשה מדובר בהסתכלות שטחית, אם השרים ימשיכו בהשמעת הקול הנחרצת נגד הכוחות הריכוזיים במשק, אין ספק שהדבר ישפיע על רשות התחרות ועל מידת הלוחמנות שלה, על אף שמדובר ברשות עצמאית.  בנוסף, אף גורם עסקי לא רוצה להיות מסומן על ידי הממשלה, לממשלה יש יכולות רבות ומגוונות ביניהם קידום חקיקה לוחמנית והטלת פיקוח מחירים. ולסיום, למכתבם של ליברמן וברביבאי יש משמעות חשובה על הלך הרוח הציבורי, אם החברות הגדולות יצרו בחודשים האחרונים את האוירה הציבורית  ש'אין ברירה, חייבים להעלות מחירים', באו השרים וציננו את ההתלהבות".