בעונת הדו"חות הזו המשקיעים יחפשו גמלים ולא יוניקורנים

גמל מסוגל להתקיים כמעט שבוע ללא מזון או שתייה. הוא אמנם יאבד בזמן הזה 25% ממסת גופו, אך תפקודיו הבסיסיים לא ייפגעו. סוס לעומת זאת מורכב מ־60% מים ולכן אינו מסוגל להתקיים ללא שתייה יותר מיום־יומיים כשביום קר סוס במשקל של חצי טון יזדקק ל־25 ליטר מים וביום חם אפילו ל־75 ליטר. 

איך קשורים סוסים וגמלים לשוק ההון? תתרגמו את הליטרים של מים לדולרים ואת משקל הסוס והגמל למספר העובדים ועלויות השכירות של חברה, והנה צפים להם היוניקורנים הזקוקים להזרמה בלתי פוסקת של כסף, לעומת הגמלים, שמסוגלים להתקיים ללא הזרמת משאבים חיצוניים בלתי פוסקת. בעונת הדו"חות שכבר החלה בוול סטריט, ותגיע השבוע אל החברות הישראליות שנסחרות בניו יורק, המשקיעים יחפשו דווקא את הגמלים ופחות את היוניקורנים. 

הראשונות לפרסם את התוצאות שלהן יהיו "הגמלים" הישראליים הוותיקים: אמדוקס ואודיוקודס שידווחו ביום שלישי, וצ'ק פוינט שתדווח ביום חמישי. החברות החדשות יותר יצטרפו שבוע לאחר מכן, כאשר ג'יי פרוג וטאבולה, יפרסמו את הדו"חות ב־10 בפברואר. לאחר הנפילה החדה בנאסד"ק בחודשיים האחרונים, שכבר הכניסה אותו להגדרה של "תיקון" בואכה "שוק דובי", קצב הצמיחה הוא עדיין כמובן פרמטר חשוב, אך כעת המשקיעים ירצו להתעמק קצת יותר במבנה ההוצאות של החברות ובקצב שריפת המזומנים; או במלים אחרות לראות אם יש בהן גם מן הגמל ולא רק מן היוניקורן הצמא למזומנים כדי לצמוח. 

צילום: רויטרס

חודש תנודתי שדרש עצבי ברזל

יותר מאי פעם יהיה משקל עצום לתחזיות ל־2022 שנפתחה עם אתגר מחודש של גל קורונה, שיבוש נוסף בשרשראות האספקה ואינפלציה גבוהה שמרחפת מעל הכל. בבנק ההשקעות אופנהיימר ציינו אתמול כי בניגוד לעונות הדו"חות הרגילות, חברות טכנולוגיה ישראליות רבות טרם הודיעו על מועדי פרסום התוצאות הכספיות וזאת על רקע עלייה בסיכונים חיצוניים שמעלים את רמת חוסר הוודאות. באופנהיימר מציינים גם כי לדו"חות הכספיים של הרבעון הרביעי והתחזיות ל־2022 יהיה הפעם משקל גבוה במיוחד בקביעת כיוון המסחר של המדדים בוול סטריט, שסיימו ביום שישי עוד שבוע סוער ותנודתי שסיפק אקורד סיום לחודש שלם שדרש עצבי ברזל מהמשקיעים. מרבית חברות ההייטק הישראליות צפויות להציג צמיחה ברבעון הרביעי, אך קצב מהיר כמו שדרש השוק ב־2021, של 100% ויותר, צפוי רק בהכנסות סנטינטל וואן ולמונייד, וזאת כמובן במחיר של הפסד עמוק.

את המושג "גמל" טבע לראשונה אלכס לאזארוב, איש הון סיכון ואקדמיה, שעבד בעבר לצידה של איילין לי, שותפה בקרן הון סיכון שהמציאה את המושג "יוניקורן" ב־2013. את המאמר שבו הגה את המושג פירסם לאזארוב במרץ 2020, תחילה כביקורת לא מוסווית על עמק הסיליקון שמאביס את הסטארט אפים שלו במימון נגיש ולא מאתגר אותם כפי שקורה לסטארט אפים באיזורים אחרים בעולם, שהנגישות שלהם למימון מוגבלת יותר. לאזארוב גם טען, בספר בנושא שפירסם בהמשך, כי בגלל זמינות המימון בעמק הסיליקון, היזמים מפתחים מוצרים שקרנות הון סיכון מחפשות בחברות באותה עת, ולא בהכרח כדי לפתור בעיה אקוטית. הם גם אומרים מראש לאותן הקרנות: בעשור הקרוב לא יהיו לנו הכנסות ונצטרך לבצע סבבי גיוס רבים. אלא שבגלל התזמון שנחת בדיוק עם הקורונה על תעשיית ההייטק, קיבל המאמר פרשנות אחרת וזכה לשבחים רבים. "מתודולוגיית 'צמיחה בכל מחיר', שהשחקנים בסיליקון ואלי מצטיינים בה במיוחד, עובדת רק בשווקים השוריים החזקים ובתנאים האופטימליים ביותר", כתב לאזארוב ב־2020. אגב, גמל הוא לא כינוי מעליב ועם "גמלים" נמנות ענקיות של היום, החל מאמזון ועד זום. 

גמלים. החדי קרן הבאים? | צילום: שאטרסטוק

"המשקיעים עדיין מחפשים את השורה העליונה, אבל העוצמות מתחילות להשתנות לטובת חברות שיוכלו לחיות יותר זמן על הכסף שגוייס", אומר ל"כלכליסט" אביחי מיכאלי, יועץ אסטרטגי לחברות הייטק שמשמש כמשקיף מטעם משקיעים בכמה דירקטוריונים של סטארט־אפים. "הבורדים מבקשים לראות תוכניות חדשות שמוכנות לכך שמפת הדרכים שסומנה תתפרס לא על שנה וחצי או שנתיים, אלא על שלוש ואפילו ארבע שנים, אבל כך שהכסף יספיק עד אז. יש נכונות לצמיחה איטית יותר, ללא פיתוח של מוצרים חדשים, אלא התמקדות במכירת המוצר שכבר קיים והגדלת ההכנסות ממנו. לא מדברים על פיטורים, מכיוון שדווקא יש צורך באנשי השיווק והמכירות שידחפו את המוצרים שכבר פותחו, ואת אנשי הפיתוח אף אחד לא רוצה לפטר כי קשה מאוד לגייס אותם. 

מתחיל תהליך של העברתם לפיתוח פיצ'רים נוספים ועיבוי המוצרים הקיימים על חשבון פיתוח של מוצרים חדשים לגמרי", מסמן מיכאלי את הכיוון. "כרגע הכל עוד בתוכניות מגירה ואפשר להקביל את המצב לגייסות שעומדים על הקצה, אבל עוד אין פקודה לצאת לקרב". דברים אלה מהדהדים את האמירות האחרונות של בכירי האקוסיסטם המקומי, החל מבכירי ענף הסייבר שלמה קרמר וניר צוק, שהעריכו כי 2022 תהיה שונה מאוד בשווקים וכתוצאה מכך ביכולות גיוסי הון בשוק הציבורי ובפרטי מ־2021, ועד אבי אייל, שותף מייסד בקרן הון סיכון אנטרי קפיטל שבציוץ בטוויטר הציע לחברות לחתוך בהוצאות כדי שהכסף בקופה יספיק עד 2024.

הנפילה ברמות המכפילים שעברו בחודש האחרון חברות הטכנולוגיה בבורסות, ואימוץ מחודש של חברות ערך ולא רק חברות הצמיחה על ידי המשקיעים, דווקא לא רעים עבור החברות הישראליות. אלה, בדיוק כפי שכתב לאזארוב במסה המקורית שלו אודות הגמלים, נולדו למציאות קשה ותובענית יותר בהשוואה לסטארט־אפים אמריקאים או ליוניקורנים הישראליים שנולדו ב־2021. בציר היוניקורנים הישראליים שהונפק בשנה שעברה הוא ותיק יותר וזה משחק לטובתו משתי סיבות. הראשונה היא שכל חברות הטכנולוגיה הישראליות - פרט ליוצאי הדופן בהן למונייד, היפו או WIX - פועלות בשוק ה־B2B ולא B2C. כלומר, לא מוכרות לצרכנים הסופיים, אלא לארגונים. המודלים העסקיים של חברות B2B נוטים להיות יציבים יותר ועמידים יותר לתקופות משבר. 

עניין זה מזכיר במידת מה את שאלת הביצה והתרנוגולת, משום שקרנות הון הסיכון הישראליות לרוב מעדיפות להשקיע בחברות שמוכרות לעסקים ולא לצרכן הסופי, שמועדפות יותר על ידי הקרנות האמריקאיות. וכאן מגיעה הסיבה השניה: בדור היוניקורנים שכבר נסחר היום בוול סטריט, החל מריסקיפייד ומאנדיי ועד טאבולה ואאוטבריין, יש נוכחות משמעותית יותר של קרנות הון סיכון ישראליות. זאת, בהשוואה לבציר היוניוקורנים של שנת 2021 שהפכו לכאלה בעיקר בזכות סבבי השקעה ענקיים מקרנות אמריקאיות כגון טייגר גלובל, אינסייט פרטנרס או ג'נרל אטלנטיק.

התובענות של קרנות ההון סיכון בישראל

"כשרק התחיל טרנד היוניקורנים המקומי, קרנות בחו"ל התחילו לשאול אותי יותר ויותר כיצד ייתכן שבישראל יש כל כך הרבה מהם, וההסבר טמון בתובענות של קרנות הון הסיכון הישראליות שדרשו לראות בשלבים מוקדמים יותר מודל עסקי שעובד והכנסות משמעותיות", מסביר מיכאלי. "חברות שיודעות לממן את הצמיחה מהתזרים שלהן, ולא רק ממקורות חיצוניים כשהן מוכרות דולר תמורת 80 סנט — אלה הגמלים שיש להם את היכולת לצלוח בהצלחה תקופות קשות יותר בשוק".