לקפוץ ממצוק של עשרות מטרים - ולספר לחבר'ה בטיקטוק

זה היה יום ראשון של חודש יולי על החוף של ביירות, בירת לבנון. את הטיילת החלו לגדוש כמויות יוצאות דופן של אנשים. הם נעמדו או התיישבו במאות המושבים שהוכנו במבעוד מועד ובהו מהופנטים בזוג סלעים עצומים שנטוע בתוך המים — מצוקי היונים המפורסמים. מה שמשך את הקהל אלה 24 המשוגעים שנבחרו לקפוץ מראשם אל תוך ים גלי ובלתי צפוי, במסגרת תחרות "קפיצת מצוקים" שערכה חברת רד בול. 

בשלב כלשהו באותו הבוקר הגיע תורה של ריאנן איפלנד האוסטרלית לקפוץ למים. תחילה היא נעמדה על המקפצה המאולתרת, שהותקנה 21 מטר מעל המים, ובהתה שניות ארוכות בגלים הגבוהים שהתנפצו תחתיה. לאחר מכן היא לקחה כמה נשימות עמוקות וחבטה קלות ברגליה בעוד היא מכינה אותן למה שהיא מתארת שמעניק לעתים תחושה של "רכב שמתרסק — במידה שנוחתים לא טוב". בסוף הריטואל איפלנד, בת ה־29, נעמדה מתוחה על שפת הקרש כשגבה פונה למים. בתום זינוק עוצמתי, בעודה עפה למטה במהירות של 85 קמ"ש, ביצעה בשלוש שניות מספר לא מבוטל של היפוכים מדויקים שהנחיתו אותה עם רגליה למים, כפי שדורשים חוקי תחרויות הקפיצה ממצוקים. הניצחון היה שלה. 

אם השם של איפלנד מוכר למישהו, זה יכול להיות מכמה סיבות. הראשונה: איפלנד ניצחה חמש פעמים ברציפות את סבב קפיצת המצוקים האקסטרימי והמיוחצן של רד בול; הסיבה השנייה יכולה להיות שגם אתם נתקלתם באינסטגרם או בטיקטוק באחד מסרטוני הקפיצה הוויראליים ושומטי הלסת שהיא או חברותיה לענף הפיצו; הסיבה השלישית, וכנראה הפחות סבירה, היא שאתם עוקבים באדיקות אחר התחום האולימפי של קפיצות למים — ענף שבו איפלנד הוכתרה פעמיים כאלופת העולם — שממנו מגיעות מרבית קופצות המצוקים הווירטואוזיות.  

אלי סמארט מייצגת היטב את התופעה הספורטיבית שנהפכה למגפה ברשת. בגיל 23, האמריקאית מקנזס סיטי כבר יכולה לומר בסיפוק כי ראתה עולם: היא קפצה ממצוק באל נידו שבפיליפינים, מגשר גבוה להחריד בכפר בוסני נידח ומעוד עשרות ואולי מאות מפלים וגשרים. את הקריירה שלה היא החלה בתחום האולימפי של קפיצות המים כשהיתה בת 5. "אחרי הקולג' פרשתי עם פציעות ובתחושת מיאוס מהתחום", סיפרה, "לא חשבתי שאי פעם אקפוץ יותר". לאחר שגילתה את האדרנלין והאקשן שמציעות קפיצות המצוקים, את עיקר זמנה היא ובן זוגה מבלים בשוטטות בעולם, במרדף אחר הלוקיישן המושלם לצילום סרטוני קפיצות. העבר התחרותי שלה בתחום אפשר לה להשתלב בקלות בסבב קפיצות המצוקים של רד בול ולפרוץ לתודעתם של חובבי האקסטרים ברשתות. 

ריאנן איפלנד מזנקת מגשר במוסטאר שבבוסניה הרצגובינה, בתחרות קפיצת מצוקים. "ליפול לא נכון זה קצת כמו להתרסק ברכב" | צילום: אי אף פי

לאורה מרינו היא דוגמה מצוינת נוספת לכוכבת בענף אולימפי שנשאבה לחיי הנוודות ותהילת הרשת. בגיל 28, קופצת המצוקים הצרפתייה יכולה כבר להתהדר בכך שהיתה אלופת אירופה ואלופת העולם בקפיצות למים. בשיאה אף ייצגה את צרפת במשחקים האולימפיים של ריו. כיום, עם עשרות אלפים שעוקבים ברשת אחרי הסרטונים המאלפים שהיא מעלה מהפינות היפות בתבל, היא מספרת ש"אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתחום הקפיצות החדש הזה, הוא שאני יכולה (ואפילו מותר לי) פשוט להישאר שם למעלה עם החברים שלי". 

החופש האבסולוטי שמציע ענף קפיצות המצוקים האקסטרימי קוסם לספורטאיות הצעירות שבילו את מרבית חייהן במסגרות ספורטיביות מיושנות, נוקשות ולעתים חסרות תהילה. "בשלב כלשהו זה פשוט נהיה מונוטוני", טוענת איפלנד, שהחלה לקפוץ למים כבר בגיל 10. "הייתי חייבת למצוא משהו שידליק אותי מחדש". תשומת הלב האדירה ממעריציהן ברשת, שגדולה פי עשרת מונים מזו שזוכים לה מרבית העוסקים בענפים האולימפיים המסורתיים, עושה גם היא את שלה.  

אבל המעבר בין סגנונות הקפיצה אינו קל כפי שנדמה. קופצי האקסטרים שהגיעו מתחום הקפיצות האולימפי, בעצם נדרשים לאחר שנים שבהם הורגלו לקפוץ לרוב מגובה של 3 ו־10 מטר, לביצוע מדויק לא פחות — רק מגובה כפול או משולש. "בהתחלה הגובה ממש מרתיע", מספרת איפלנד, "בכל פעם שאת ניגשת לקפוץ מהגבהים הללו יש אי־ודאות ופחד. המיומנות שונה לגמרי ונדרשים הרבה יותר ביטחון עצמי וחוסן מנטלי בכל קפיצה". 

קופצת המצוקים ריאנן איפלנד: "בכל קפיצה מגובה כזה יש אי־ודאות ופחד, אבל בבריכה זה נהיה מונוטוני. הייתי חייבת למצוא משהו שידליק אותי מחדש"

אסור כמובן לשכוח שקפיצת המצוקים אינה סטרילית ואת הבריכה הרגועה והשקטה לעתים מחליף ים גועש, מפל שבתחתיתו סלעים, וכמו שרואים בסרטונים רבים, גם גשרים שבהם הזינוק מתבצע ממעקות לא יציבים היישר אל מים עכורים ושורצי דגים. את הדרך שלה לקפיצות האקסטרים איפלנד בכלל החלה על ספינת נופש במסגרת עבודה שלקחה על עצמה באחת הפגרות מעונת התחרויות. תפקידה היה לקפוץ מסיפונה של האונייה אל תוך הים כדי לבדר את הנוסעים. 

הצפייה בסרטוני האינסטגרם הממכרים של כוכבות קפיצות המצוקים גורמת לפעמים לחשוב שהן פשוט נולדו לעשות זאת בטבעיות. אבל האמת מעט שונה ומחושבת יותר ממה שנוטים לחשוב. "אנחנו עושות אימונים רבים כדי לצמצם את הסיכונים", חושפת איפלנד, "מתחילים ב־12 מטר ואז לאט לאט עולים ל־14, 16 ו־18 מטר. רק לאחר מכן קופצים מ־20 מטר. זה לוקח זמן". הכוכבת האוסטרלית לאחרונה קפצה מכדור פורח בזמן מעופו אל תוך אגם. האם לאחר שכבשה פסגות שכאלו עוד בכלל תרצה לשוב ולקפוץ אי פעם לתוך בריכה?