"אם החוק שמקדמת הרשות לני"ע יגיע לכנסת אנחנו ניאבק בו"

האינטרסנטים מפשילים שרוולים: לוביסטים של איגוד החברות הציבוריות ואיגוד בתי ההשקעות, וכנראה גם החתמים, צפויים להגביר את פעילותם נגד יוזמה של רשות ניירות ערך, שבאה להגדיל את כוחה ולאפשר לה לפרסם תקנות וצווים שלא בדרך של חקיקה. יוזמת הרשות באה למעשה לעקוף את הצורך להידרש לחקיקה בכנסת, הליך שאורך זמן רב בדרך כלל, ולאפשר לה להעביר תקנות רבות יותר מבלי לעבור דרך ועדת הכספים של הכנסת ודרך משרד האוצר. 

בשל המשבר הפוליטי שאליו נקלעה ישראל מ־2019 עד אמצע 2021, שבהן התקיימו ארבע מערכות בחירות לכנסת, וגרם לקיפאון ברגולציה בשוק הפיננסי, רפורמות רבות מעלות אבק בוועדות הכנסת. על רקע אותו קיפאון תנסה רשות ני"ע לקדם, זו הפעם השלישית, את תזכיר חוק ייעול אסדרה בני"ע שיסמיך אותה להעביר מבחר של תקנות בעצמה. המזכר שפורסם בתחילת ינואר הועבר להערות הציבור עד 20 בפברואר.

ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע | צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

לרגולטורים בישראל קיימים שלושה כלים עיקריים לאסדרת הענף שעליו הם אחראים - הוראות, תקנות וחקיקה. הוראה אינה מצריכה חקיקה בכנסת לעומת שתי הדרכים האחרונות שמצריכות אישור בוועדות הכנסת וחקיקה. בתזכיר הרשות מוצע לאשר לרשות לקבוע תקנות ללא הצורך בחקיקה בשלושה חוקים מהותיים: חוק ני"ע, חוק הקרנות וחוק הייעוץ. לפי התזכיר, בחוק ניירות ערך הרשות תוכל לבצע הוראות שונות בדו"ח הדירקטוריון וגילוי בתחומי הממשל התאגידי, באופן הצעות הנייר לציבור ושינויים בהצעות מדף. 

הרשות מבקשת גם חופש לקבוע הוראות בטיוטת התשקיף בשלל היבטי הממשל התאגידי, בעלי עניין ונושאי משרה בחברה ואף מדיניות תגמול. הרשות תוכל במסגרת התזכיר גם לשנות את הדרישה לגילויים של חתמים, וזאת, ככל הנראה, בשל רצונה להגביר עליהם את הפיקוח לאחר שבשנה האחרונה כוח המיקוח שלהם גדל בעקבות הגעת כמעט 100 חברות חדשות לבורסה. במתווה החדש הרשות תוכל לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של חתם, של מפיץ, וכן של נושא משרה או מועסק בכל אחד מהם.

בחוק הקרנות תוכל הרשות לקבוע כללים לגבי כל סוגי הקרנות לצד קביעת כללים בנוגע לפרטים בדיווח, עריכתו ומועד הגשתו. בחוק הייעוץ הרשות תוכל לקבוע אילו תמריצים הם חוקיים בנוגע ליועצי השקעות, סמכות לפטור מהגדרת חברת ניהול תיקים גדולה ולקבוע כללי ממשל תאגידי והוראות שוטפות לבעלי רישיון.

לפי הרשות, מטרת התזכיר היא להעניק לה גמישות במתן מענה יעיל להתפתחויות בשוק ולצמצם את העומס הקיים בחקיקה בתחום ני"ע. בשאר העולם חלק הארי משינויי המנגנון נקבע על ידי הרגולטור באופן עצמאי. ואילו, לדברי בכיר ברשות, "המצב בישראל לעומת זאת הוא שחלק הארי נעשה בחקיקה. דיני ני"ע, בניגוד לענפים אחרים, מחייבים עדכון תמידי. תהליך החקיקה הוא בהגדרה תהליך שאמור להימשך שנים ולערב לעתים עשרה גורמים שונים בדרך והוא לא מתאים לענף הני"ע. ברשות מסבירים בתזכיר כי במסגרת חוק ההסדרים האחרון הוטלו חובות רבות על גופים העוסקים ברגולציה, במסגרת חוק הרגולציה. החוק מטיל חובה לבצע הליך של "הערכת השפעות אסדרה חדשה" ולדברי הרשות, ההליך "צפוי להאריך אף יותר את הליכי החקיקה, הנמשכים כבר כיום שנים רבות באופן הפוגע באפקטיביות ורלבנטיות הרגולציה".

בחוק הקרנות תוכל הרשות לקבוע כללים לגבי כל סוגי הקרנות לצד קביעת כללים בנוגע לפרטים בדיווח, עריכתו ומועד הגשתו

ברשות מזכירים את הרפורמות השונות שנתקעו בצינורות החקיקה בשנים האחרונות. רפורמת ברוקר דילר מ־2018, שבמסגרתה יוסדר שוק הברוקראז' והשחקנים בו יועברו לפיקוח רשות ני"ע ולא יהיו תחת פיקוח הבורסה כפי שקורה היום. "הרשות קיבלה דיווחים על הפסדים בחברות ברוקראז', אנחנו בטוחים שאם היינו מעבירים את הרפורמה, זה לא היה קורה", אומר הבכיר. בנוסף, הרשות מבקשת להעביר את רפורמת קרן גידור בנאמנות, שאמורה להנגיש את קרנות הגידור לכלל המשקיעים מאחר שאלו ייסחרו כקרנות נאמנות בשוק ההון.

התזכיר אמנם מעניק גמישות ומהירות לרשות אך הופך אותה לחזקה מאי פעם ומעניק לה מנופי לחץ על מפוקחים שמעדיפים מן הסתם להתנהל מול פוליטיקאים שהם יותר לחיצים ופחות מבינים בתחומים השונים. "לפי דעתי, עצם הבקשה היא שערורייה", מוחה אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. "התזכיר יכול לתת בידיים של רשות רגולטורית כוח לבצע שינויים ללא בקרה ופיקוח. המהלך עומד בניגוד גמור להחלטות ממשלה לאורך השנים ובמובן מסוים זה נגד חוק האסדרה (שאמור להקטין את הרגולציה - א"ע). 

"אני מקווה ששר האוצר והכנסת לא ייתנו לזה לעבור. זה יפגע בשוק ההון, יכניס אותו לאי־ודאות וירחיק חברות מהבורסה. התזכיר יגיע לדיון נוסף במשרד האוצר, אנחנו נתנגד ואני מקווה שיירדו מזה. אם זה יהיה הצעת חוק, נילחם בזה בכנסת. אני מאמין שוועדת כספים לא תהיה מוכנה לוותר על חלק מכוחה". גורם נוסף שצפוי להצטרף להתנגדות הוא כאמור איגוד בתי ההשקעות בראשות נמרוד ספיר. המתנגדים צפויים להתמקד בעיקר בחברי האופוזיציה בוועדת הכספים כמו שלמה קרעי (ליכוד) וינון אזולאי (ש"ס).