מוטב היה לשר עמר בר-לב לשתוק

מוטב היה שישתוק. ידענו את זה עוד כשעמר בר־לב רץ לאולפנים והכחיש בפה מלא את ממצאי התחקיר של תומר גנון. בלי סייג, ללא היסוס, בלי מקום לספק. ידענו שכאשר השר לביטחון הפנים אומר ש"אין דבר כזה שהיה מעקב אחרי אזרחים באמצעות פגסוס של NSO", הוא אינו אומר אמת. ידענו שכאשר הוא מפגין ביטחון וטוען בתוקף ש"כל הבדיקות, כולל של היועמ"ש, של כל הנושאים שהועלו בכתבה של 'כלכליסט' התבררו כלא נכונות", הוא אינו אומר אמת. זה מאוד מכעיס לשמוע את מי שעומד בצמרת פירמידת שמירת החוק כשהוא - אין דרך אחרת לנסח זאת - משקר במצח נחושה. בפומבי. בלי למצמץ. וכבר לא משנה אם בר־לב שיקר במתכוון או לא אמר אמת כי הוטעה, או סתם העדיף לטמון את הראש בחול. מוטב היה שישתוק.

(במאמר מוסגר, הכחשות כה גורפות בשלב שברור שלא הושלמה עדיין בדיקה רצינית של טענות חמורות כל כך - אינן מעידות על תבונה גדולה).

עמר בר לב, השר לביטחון פנים | נועם מוסוביץ, דובורת הכנסת

אבל לא מדובר בניתוח אופי של השר לביטחון הפנים. הזינוק האינסטינקטיבי של בר־לב והתגייסותו הנלהבת למסע ההכחשות הנמרץ הם עדות לשתי בעיות עומק: המשטרה אינה מהססת לשקר כדי להגן על עצמה; והשר שאחראי עליה מתנהל כאילו הוא עובד אצל השוטרים שלו, ולא להפך.

בכל הנוגע לשקרים, התרבות החולה הזאת חלחלה עמוק כל כך, שהיא נראית כמו ברירת המחדל של המשטרה לכל ביקורת עליה. כבר לא טיוח, התעלמות או ניסיונות הסתרה. נחשפה עובדה מביכה? נשלח צבא של שוטרים רהוטים ושאינם כאלה, ונטען בתוקף שלא היה ולא נברא.

אז אמר: דברי השר עמר בר־לב

עד היום לא ראיתי לנכון לעשות דיון על האזנות סתר, אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה, אני לא חושב שהשר צריך להיות מעורב בדברים האלה"

18.1.2022, אולפן ynet 

"לאחר בירור, אין פרקטיקה של האזנות סתר, או חדירה למכשירים, בידי משטרת ישראל, ללא אישור שופט"

18.1.2022, ציוץ השר בטוויטר

"כל הבדיקות, כולל של היועמ"ש, של כל הנושאים שהועלו בכתבה של 'כלכליסט' – התבררו כלא נכונות"

23.1.2022, ריאיון השר לחדשות 12

בכל הנוגע לבר־לב, זה כמעט מכמיר לב. אתה השר, בעל הסמכות, ואתה כה טרי בתפקיד עד שהכתם של NSO לא עלול לדבוק בך. זו סיטואציה מושלמת לדרוש בתוקף הסברים מהמפכ"ל ומפקודיו. להתחייב לחקירת עומק. לצלוב כל מי שמנסה להתחמק. לפטר את מי שסרח. זה לא זמן לרוץ ולהגן על כשל כה חמור עוד טרם בדיקה. 

ומכיוון שלא מדובר בסתם כשל, אלא בערעור עמוק של האמון בין מערכת אכיפת החוק לאזרחיה באמצעות תוכנת מעקב זדונית, זו הזדמנות שאין כמותה ליזום מהפכה של ממש. רביזיה בפעילות המשטרה ובאופן קבלת ההחלטות בה. הנחלה מחודשת של ערכים, של מותר ואסור, של עקרונות דמוקרטיים. ממש כמו במשטרה המתוקנת שבר־לב התחייב לנהל.  

השר הקודם לביטחון הפנים היה עסוק באופן לא ראוי בניסיונות להתערב בעבודת המשטרה מסיבות פוליטיות, מעבר למה שתפקידו התיר לו. זה פגע בעבודת המשטרה ובאמון שרוחשים לה. השר הנוכחי הבטיח להבריא את גוף אכיפת החוק. אבל ברגע האמת, כשההזדמנות נקרתה בפניו, הוא החמיץ אותה ובחר בהתרפסות בפני הגוף המקולקל ובהגנה בכל מחיר על אנשיו.