מתוך Destiny 2 | Bungie
פרשנות
למה סוני רכשה את היוצרת של "Halo"
יצרנית הפלייסטיישן זיהתה כי דרוש לה משחק שיתחרה בפורטנייט. בדומה לרכישות קודמות, סוני פחות מעוניינת במשחקים קיימים, אלא בטאלנט של באנג'י שיניב לה רווחים בעתיד. האינפלציה הגבוהה בארה"ב מרתיחה את שוק הגיימינג ומבטיחה שעסקת ענק נוספת נמצאת מעבר לפינה
ביום שני, הודיעה סוני על רכישת באנג'י (Bungie), היוצרת של "Halo" וכיום המפתחת של סדרת משחקי "Destiny", תמורת 3.6 מיליארד דולר. במבט חטוף, הצעד הזה נראה כמו תקיעת אצבע בעין של מיקרוסופט, שרכשה לאחרונה את אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) בסכום של 68.7 מיליארד דולר. כיום, אקטיוויז'ן היא הבעלים של "קראש בנדיקוט" (Crash Bandicoot), אחד המשחקים הראשונים לפלייסטיישן ואחד הקמעות המזוהים עם הקונסולה.
קראו עוד בכלכליסט:
על אף הסמליות, סוני לא הייתה מפזרת 3.6 מיליארד דולר רק כדי להקניט את מיקרוסופט (אם כי זה אכן ערך מוסף משעשע). אם כך, מטרת העסקה אינה ברורה מאליה. באנג'י תישאר עצמאית מסוני ובעתיד, תמשיך להפיץ בעצמה את משחקיה. המשחק "Destiny 2" יישאר זמין למחשב ולאקסבוקס. לכאורה, גם יתר משחקיה העתידיים לא יהיו בלעדיים לפלייסטיישן.
"Destiny 2" הוא משחק יריות רב משתתפים מקוון (MMO) מז'אנר הפנטזיה/מדע בדיוני, והוא בעל חשיבות גבוהה עבור סוני. בנובמבר, לציון שנה מאז השקת הפלייסטיישן 5, פרסמה סוני את עשרת המשחקים הפופולריים ביותר לפי שעות משחק: "Destiny 2" מופיע במקום השישי, למרות שהוא כבר חוגג חמש שנים. אגב, במקום הראשון נמצא "פורטנייט".
המשותף לשני המשחקים האלה הוא ששניהם חינמיים ומתעדכנים כל העת בעלילות, דמויות ופריטים חדשים (מה שמכונה בתעשייה Live-service games). בשני המשחקים ניתן לרכוש אביזרים קוסמטיים ולקנות Season Pass, מעין מנוי שמעניק גישה ליותר פרסים ונקודות. סוני הסתכלה על "פורטנייט" ודומיו - כמו "Call of Duty: Warzone" (מבית אקטיוויז'ן) - והבינה שהיא זקוקה למשחק Live-service משלה, שייצור עבורה תזרים מזומנים קבוע. הביצועים של "Destiny" שכנעו אותה שזו תהיה רכישה מוצלחת.
אבל לב הרכישה של סוני הוא הטאלנט. יצרנית הפלייסטיישן מעוניינת במפתחות משחקים שנמצאות בשיא כוחן ומספקות ידע חדש לאולפני המשחקים של סוני. בשנה האחרונה, סוני רכשה מספר חברות חדשות, בהן האוסמארק (Housemarque), בלופוינט (Bluepoint), ניקסס (Nixxes) ופיירספרייט (Firesprite). חברות אלה לא מחזיקות במותגי גיימינג בולטים במיוחד, אבל הן הוכיחו שהן מסוגלות לפתח משחקים איכותיים, ליצור רימייקים מצוינים, להמיר משחקי פלייסטיישן ל-PC, או לרתום טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) ליצירת משחקים חדשים.
סוני גם חתמה על הסכמי הפצה עם מספר אולפנים קטנים: Haven Studios, Deviation Games ו-Firewalk Studios. כל האולפנים הללו נוסדו על ידי אנשים בעלי ותק וניסיון מוכח בתעשייה, שעבדו על משחקים בולטים כמו "קול אוף דיוטי" ו-"אססינס קריד" (Assassin's Creed).
גל הרכישות הזה לא עומד להיעצר בקרוב. שיעור האינפלציה של ארצות הברית בסוף 2021 עמד על 7%. כסף נזיל הפך למעמסה עבור חברות הענק של התעשייה משום שהוא מאבד מערכו מדי יום. כדי להפוך אותו לנכס, הן צריכות לחפש אפיקי הכנסה חדשים, כמו רכישת יצרניות משחקים. במצב כזה, הגיוני שמיקרוסופט תעדיף להשקיע את המזומן שלה באקטיוויז'ן בליזארד במקום לתת לכסף לאבד מערכו.
שוק הגיימינג הופך לתחרותי יותר מיום ליום. חברת טנסנט (Tencent), תאגיד הגיימינג הגדול בעולם לפי סך הכנסות, קונה מפתחות משחקים חדשות לבקרים, כדי להסיט את השקעותיה משוק המשחקים הסיני הקפוא. אמברייסר (Embracer) השוודית נוהגת אף היא באגרסיביות במטרה להפוך לשחקנית גדולה כמו מיקרוסופט, EA וסוני. החברה הכריזה בנובמבר כי היא מתכננת לבצע לא פחות מ-37 רכישות בשנה הקרובה. עסקת הענק הבאה נמצאת כבר מעבר לפינה.