לטובת כולנו: ישראל חייבת לאשר הפעלת אמצעים טכנולוגיים נגד תכנים פיראטיים ברשת

שנות הקורונה מהוות כר פורה למעבר לשידורים באינטרנט - והפיראטים חוגגים בעולם וגם בישראל. שוד התכנים מתרחש באין מפריע ומשפיע על תעשייה שלמה - החל מיצרניות התוכן, התסריטאים והמפיקים, ועד איש הסאונד בקצה השרשרת. ההשפעה לא מצטמצמת לתעשייה לבדה. המפסידים הגדולים מפשעי התכנים הפיראטיים יהיו בסופו של דבר הצרכנים, שלרשותם יעמדו פחות מגוון, פחות תוכן מקורי וחדש, ופחות תחרות על הכיס שלהם.  

מחקרים מעריכים שכ-80% מרוחב הפס האינטרנטי בעולם משמש להפצה בלתי חוקית של תכני וידאו. העלות לכלכלה האמריקאית נעה בין 30 ל-70 מיליארד דולר בשנה וכ-71,000 מקומות עבודה נעלמים כתוצאה מפיראטיות כל שנה. באסיה ההפסדים לפיראטיות הכפילו את עצמם בחמש שנים האחרונות: בסין ההפסדים נאמדים בכ-10 מיליארד דולר ובהודו בכ-3 מיליארד. אותה מגמה נצפית גם בדרום אמריקה, ובאירופה: בספרד, לדוגמה, הפיראטיות ב-2020 עלתה לכלכלת המדינה כ-2 מיליארד יורו והעלימה כ-20,000 מקומות עבודה. 

לא מדובר כאן רק בהפקות וידאו, בסדרות או בסרטים. הפיראטיות הגואה בשידורי הספורט מאיימת גם על ענפים שלמים שמתפרנסים מזכויות השידור, כמו כדורגל וכדורסל. במחקר על פיראטיות של שידורי ספורט שנערך על ידי חברת AMPERE עם סינמדיה הישראלית, נמצא ש-84% מ -6000 אוהדי הספורט שהשתתפו במחקר צופים בשידורי ספורט באופן פיראטי. וזה לא הסוף: הפיראטיות גולשת בקלות לגניבת זהויות, שזולגות לרשת האפלה וגם מכפילה ומשלשת הפצה של וירוסים ונוזקות, תוך פגיעה במשתמשי הקצה. 

אתר "סדרות" הפיראטי. אני האתר אשר תמיד חוזר, חוזר | צילום מסך

עוד ועוד יצרניות תוכן ופלטפורמות סטרימינג מקדישות בשנים האחרונות משאבים למלחמה בפיראטיות. בכל העולם הולכת ומתגבשת ההכרה שיש להכיר בפיראטיות כפשע סייבר ושהטיפול בו צריך להיות בהתאם. אנו עדים ליותר ויותר יוזמות חקיקה חדשות נגד פיראטיות ברחבי העולם. ראינו, לדוגמה, חקיקה תקדימית בארה"ב הקובעת שהזרמת וידאו פיראטית היא עבירה פלילית עם עונשי מאסר בצדה, לצד תיקוני חקיקה באיחוד האירופי להסדרת שירותים דיגיטליים. לאחרונה פורסם בצרפת חוק חדש המאפשר לבעלי זכויות ולשדרנים לקבל צו מניעה מיידי משופט, לחסום או להסיר אתרים ושרתים פיראטיים שמפיצים באופן בלתי חוקי, בזמן אמת, למשך שנה. תיקונים חדשים לחוק זכויות היוצרים של מלזיה קובעים כי אנשים שמציעים שירותי סטרימינג שפוגעים בבעלי זכויות יוצרים עלולים לעמוד בפני קנסות גבוהים ואף עונשי מאסר של עד 20 שנה.

גופים כמו זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) מנהלים בישראל את המאבק ולאחרונה יצאו בקמפיין הסברה להעלאת המודעות לתופעה. מדובר ביוזמה מבורכת וחשובה, אך השאלה אם זה מספיק. המלחמה המשפטית וגורמי אכיפת החוק מטפלים בפיראטיות רק לאחר עליית השידורים ולכן נוצר מצב של מרדף של חתול ועכבר עם הפיראטים. מדובר בפעולות לאחר מעשה ולא בטיפול מונע, כשברחבי העולם כבר נעשה במקביל גם שימוש בטכנולוגיות המאפשרות לאתר את מקור זליגת התוכן ולשבש את השידורים הפיראטיים בזמן אמת. 

כלים אלה אפקטיביים במיוחד כשמדובר בשידורים חיים של אירועי ספורט או בשידור ראשון של סרט או של סדרה חדשה. בישראל נעשה כיום שימוש רק באמצעים משפטיים (שהם מוגבלים מטבעם), וזאת הסיבה שאתרים כמו "סדרות" עולים ויורדים מהאינטרנט, כל פעם תחת שם אחר, משרתים אחרים או ממדינה אחרת. לעומת זאת, פגיעה בשידורים פיראטים בזמן אמת מורידה את המוטיבציה של משתמשי הקצה להמשיך לצפות בשידור הפיראטי גם לטווח הארוך וחושפת את הפיראטיים לזרועות החוק כשהם "נתפסים על חם". אם גונבי התוכן משתמשים בטכנולוגיה, מדוע לא להשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים גם כדי להגן על זכויות היוצרים ועל תעשיית המדיה כולה?. 

הורדות פיראטיות. פוגעות בכלכלת המדינה | צילום: שאטרסטוק

לגבי הטכנולוגיה, לא מדובר במדע בדיוני, או עתידי. ממש כאן, בירושלים, מפותחות כמה מהטכנולוגיות המתקדמות בעולם להגנה נגד פיראטיות, שכבר מיושמות על ידי לקוחות גדולים ומובילים בתעשיית המדיה העולמית. טכנולוגיות אלה מאפשרות, למשל, לשבש את השידור מהרשת הפיראטית שממנה מועברים התכנים הגנובים על ידי כיבוי מקורות התוכן ממנו וידאו נגנב. אם יהיה בארץ אפיק ממשלתי-חקיקתי ליישום כלים טכנולוגיים לזיהוי פריצה (detection technology) ניתן יהיה לדעת בזמן אמת מאיפה בדיוק התוכן נגנב ולהוריד את השידור בזמן אמת. 

אביגיל גוטמן | צילום: יח"צ

הגיע הזמן ליישם את הטכנולוגיות הישראליות פורצות הדרך האלה גם כאן, בישראל, ולהגן על תוכן מקורי שכה רבים בתעשיית המדיה והבידור טורחים על יציאתו לאור להנאת הצופים. הפיראטים כבר התקדמו לזירת הסייבר. עכשיו גם המלחמה נגדם צריכה לעלות שלב. 

אביגיל גוטמן היא סמנכ"לית מודיעין וסקיוריטי בסינמדיה