ליקויים חמורים במערך נגד פגיעות בילדים ונוער ברשת

מוקד 105 להגנה על ילדים נפגעי עבירות ברשת מתנהל בצורה חובבנית, בחוסר סדר וללא איסוף נתונים חיוניים על התלונות המועברות למשטרה. חצי מהילדים והנערים היו מעדיפים לפנות למוקד בהודעות טקסט, אבל הם יכולים לעשות זאת אך ורק בשיחת טלפון. כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא הגנה על ילדים במרחב המקוון.

ב-2016 החליטה הממשלה על הקמת מערך לאומי להגנה על ילדים מפגיעות מקוונות, שיכלול בין היתר מוקד טלפוני לתלונות על הפגיעות וועדת היגוי בין משרדית שתנהל את הפעילות בנושא זה. למרות זאת, מבקר המדינה מצא בביקורת כי לא קיימת מדיניות לאומית להגנה על ילדים ונערים ברשת. ועדת ההיגוי הבינמשרדית אמנם פעלה ברציפות מ-2016 ועד 2021 אך לא גיבשה מדיניות כזו.  

גידול של פי 4 בכמות הפניות מ-2018

בין היתר לא הוגדרו יעדים לאומיים, לא הוגדרו תחומי פעילות ויעדים לגופים השונים הפעילים בתחום כמו המשטרה ומשרד החינוך ואין כל התייחסות לתקציבים הדרושים. לא נקבע גם תהליך למדידה והערכה של הסיכונים לפגיעות מקוונות בנוער וילדים ושל פעילות המוקד. משרד החינוך דווקא גיבש במאי 2020 תוכנית למניעת פגיעה בתלמידים ברשת, אבל עד אוקטובר 2021 היא לא אושרה ע"י מנכ"ל המשרד.

בשנת 2016 נפתחו כ-5,900 תיקים בגין עבירות שבוצעו במרחב המקוון ובשנת 2020 הגיע מספר התיקים שנפתחו לכ-10,000. דבר זה משתקף בין היתר בכניסת קטינים למעגלי הפשיעה במרחב זה, הן כקורבנות עבירה והן כמבצעיה. במהלך השנים חל גידול במספר הפניות למוקד מ-2,871 פניות בשנת 2018 ל-11,855 פניות בשנת 2020, כלומר פי 4.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. משרד החינוך לא אוסף נתונים על בעיות כואבות | צילום: רפי קוץ

מסקר HBSC (תוכנית המחקר הבינלאומית לבריאותם ורווחתם של בני נוער) משנת 2019 עולה כי מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.

אחת מכל עשר פניות למוקד 105 היא בשפה הערבית, ביניהן פניות הנוגעות להפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני או כאלה העלולות להביא לפגיעה בקטין בשל צילום שאינו תואם את דפוס הלבוש או ההתנהגות בחברות שמרניות. אולם נראה שבתפיסת המשטרה, המפעילה את המוקד, הוא מיועד ליהודים בלבד, אחרת קשה להבין למה למרות הפוטנציאל להרס חיים בשל מקרים כשל פגיעות מקוונות בחברה שמרנית, אין במוקד שוטרים דוברי ערבית.

עוד דוגמה עד כמה מוקד 105 אינו מתאים למלא את תפקידו: 45% מהילדים ובני הנוער מעדיפים לפנות למוקד בדרך מקוונת במקרה של פגיעה ברשת. למרות זאת, נכון לנובמבר 2021 הדרך היחידה לפנייה למוקד היא טלפונית.

(אילוסטרציה) | גטי

בנוסף, מצא המבקר כי לא קיימים נתונים בדבר פניות שהמוקד העביר לטיפול תחנות המשטרה – לא על מספר הפניות ולא על הטיפול בהן. גם למשטרה אין יכולת לעקוב אחר טיפול בעבירות מקוונות. מתוך 1,263 תיקים שבדק המבקר ומקורם במוקד 105, כ-500 לא סווגו כקשורים לרשת. אחת הסיבות היא שאין שדה מיוחד למטרה זו בטופס הרלבנטי. התוצאה היא ש"נתוני המשטרה מציגים תמונה חלקית בלבד לגבי תמונת הפשיעה נגד קטינים במרחב המקוון".

כרגיל גם משרד החינוך אינו מתאמץ לאסוף נתונים לגבי בעיות כואבות. למשרד אין מידע מרוכז על היקף בעיות הפגיעות בתלמידים ברשת. שליש ממנהלי בתי הספר לא אוספים מידע כזה. מתברר שרק 372 מתוך 5,000 בתי ספר (7.5%) מילאו את שאלון אקלים חינוכי מיטבי שיכול לשמש לאיסוף המידע.

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "המטה הלאומי 105 מהווה מודל יוצא דופן בתחום ההגנה על קטינים ברשת וגורמי מקצוע מכל העולם באות ללמוד עליו ואת יישומו בפועל. במוקד 105 טופלו עד היום למעלה מ-34 אלף אירועי פגיעה  בקטינים ברשת, מתוכם כ-14% אירועי חירום של חשש לאובדנות והצלת חיי אדם. ליחידה 105 נזקפות הצלחות בתפיסת פדופילים ועברייני מין שפגעו במאות רבות של ילדים ובני נוער במרחב המקוון". 

ממשרד החינוך נמסר: "שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הנחתה לצאת בסקר אקלים חינוכי מקיף וחסר תקדים שכולל את כל תלמידי כיתות ה- י"א. סקר זה כולל שורה של היבטים רגשיים וחברתיים ובכלל זה גם גלישה ברשת. היקף זה נועד לתת תמונה רחבה על נושאים אלה. ככלל, המשרד מודד את היקף התופעה והמגמות בשורה של כלים בהם: סקרי אקלים וניטור אלימות". עוד נמסר מהמשרד כי הוא הקצה חצי מיליארד שקל לתוכנית למניעת אלימות במוסדות החינוך.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה שמוקד 105 הוא "מערך פורץ דרך, ייחודי בארץ ובעולם, לטיפול בפגיעות בקטינים ברשת. מדובר בטיפול משולב – אכיפה לצד מניעה וטיפול בפגיעות מסוגים שונים בילדים ברשת בשיתוף משרדי ממשלה שונים. במהלך התקופה המוקד התעצם בכלים טכנולוגיים ואחרים, תוך התמקצעות של כלל המערכים והשמה של כח אדם מתאים".

במשטרה מציינים כי ישנה כוונה לאפשר פניות למוקד גם באמצעות פניה כתובה (בדרכים מגוונות) ללא צורך בשיחה טלפונית. לדבריהם, "אכן קיים פער בשוטרים דוברי ערבית במוקד, אך בימים אלה אנו עוסקים באיתור שוטרים מתאימים וגיוסם למוקד". כן מחפשת המשטרה פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו למוקד מעקב אחר הטיפול בתלונות בתחנות המשטרה.