העלאה מהירה של הריבית מפחידה את המשקיעים יותר ממלחמה באוקראינה

חשיפת מגבלות עמוקות של המדיניות האמריקאיות בשתי חזיתות מרכזיות הכניסה את המשקיעים בוול סטריט ללחץ בסוף השבוע. הראשונה, שנחתה שלשום, היתה ההודאה הסופית בטעות של הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב, במדיניות הריבית ‑ כאשר זינוק האינפלציה לקצב של 7.5% בינואר, שיא מאז 1982, הבהיר סופית כי היא כדי להישאר. השנייה, המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, אמנם רחוקה מוול סטריט שנות אור, ואולי לא הייתה מזיזה במיוחד למשקיעים ביום אחר, אך כשמכה חדשה פוגעת בפצע שכבר פתוח, הכל נראה גרוע יותר.

מעבר לטלטלת האינפלציה, הגביר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את הלחץ, כאשר הפציר באזרחים אמריקאים להתפנות מאוקראינה בעקבות הערכה כי רוסיה תפלוש לשם עוד השבוע. מעבר להודאה בכישלון המערב בניסיונותיו לפייס את נשיא רוסיה ולדימר פוטין ולהניא אותו מפלישה, התרגום המיידי של המלחמה האפשרית מבחינתו של המשקיע הוא קפיצה במחירי הנפט, שתלבה עוד יותר את האינפלציה וגם תקשה על חברות להציג ביצועים משופרים. מעבר לחוסר היציבות שתייצר מלחמה במרכז אירופה, הסנקציות שתטיל ארה"ב על רוסיה כתוצאה מכך, יגרמו לאחרונה לנקוט בנשק המיידי שזמין לפוטין ‑ צמצום הפקת הנפט.

"אגרוף בבטן לפאוול"

על רקע כל אלה, המסחר אתמול, שהחל באופן רגוע יחסית לאחר הנפילות ״האינפלציוניות״ של יום חמישי, נגמר בירידות ״אוקראיניות״ חדות. נאסד"ק שוב ספג את המהלומה הקשה ביותר ונפל ב־2.78%, S&P 500 רשם ירידה של 1.9% ודאו ג'ונס הסתפר בירידה של 1.43%. אמנם המדדים סיימו את השבוע בירידות, הם לא חזרו לרמות השפל שלהם מינואר. נאסד"ק איבד 11.85% מתחילת השנה והוא רחוק ב־13% מהשיא ההיסטורי שכבש בנובמבר. מניות ממרבית המגזרים ספגו ירידות חדות, כאשר בכיוון הנגדי בלטו מניות של חברות נשק וחברות נפט. הנפט עצמו זינק בחדות, בעיקר החוזים בטקסס שרשמו עלייה של 5% והגיעו לכמעט 95 דולר, שיא מאז 2014.

מימין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילומים: אי פי איי

ואולם, חרף רוחות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האיום הממשי האמיתי יותר על המשקיעים היא בחזית האינפלציה והריבית. הדבקות של ג׳רום פאוול בתיאוריה לפיה האינפלציה היא נקודתית וחולפת, transitory כפי שהוגדרה על ידו לאורך מחצית השנה האחרונה, התבררה רשמית כשגיאה בסוף השבוע. כפי שהטיבו להגדיר זאת כלכלני סיטי בנק: ״נתון האינפלציה האחרון היה בגדר אגרוף בבטן לפאוול ולפד כולו״.

כעת, גוברים הסיכויים לתרחיש של העלאת הריבית בחצי אחוז ולא ברבע אחוז כמקובל בימי שגרה במרץ. יש גם כאלה שמדברים על מפגש של הפד, לא מן המניין, שיתקיים עוד השבוע ובו יוכרז על הקפצת הריבית.

על רקע זה, עקום הריבית השתטח בסוף השבוע כמעט לגמרי. זאת, בהמשך להשתטכחות מתמשכת בחודשים האחרונים. משמעות הדבר היא עיוות נוסף חדש בשוק האג"ח, שאומר כי אין פיצוי ממשי על הסיכון להשקעה לטווחים ארוכים יותר: הריבית שתקבלו על אג"ח ל־10 שנים תהיה בערך הריבית שתקבלו גם באג"ח לשנתיים. זה מאותת על אובדן ביטחון בצמיחה עתידית וגם מקשה על הבנקים להלוות לציבור בריביות נמוכות יותר, כי הם לא יכולים לשחק על העקום מול הטווח הארוך. אתמול תשואת האג"ח ל־10 שנים ירדה ל־1.94%, לאחר שביום חמישי פרצה את מחסום 2% לראשונה מאז 2019. ככל שתשואת האג"ח לעשר שנים תלך ותתקבע מעל 2%, תתגבר נהירת הכסף לשם משוק המניות, בעיקר ממניות הטכנולוגיה המנופחות יותר. לשם השוואה, התשואה על האג"ח לשנתיים עומדת כעת על 1.5%. יש כלכלנים הצופים כי העקום אף יתהפך, כפי שקרה ב־2019, בסימן שנחשב למבשר של מיתון, שהופך לתרחיש מציאותי יותר ויותר, למרות שהכלכלה האמריקאית והעולמית מתפקדת לכאורה היטב בתקופה האחרונה.

הסיבה להתעוררות החששות ממיתון היא בעיקר לנוכח התגובה המאוחרת של הפד לללחצים האינפלציוניים. הפחד המרכזי בשווקים כעת הוא שפאוול יצטרך להקפיץ את הריבית מהר מן המקובל ומהר מן הצפוי, ובכך יחנוק את ההתאוששות השברירית ממילא לאחר הקורונה. מרבית הבנקים הגדולים עדכנו ביום חמישי את התחזית שלהם לתוואי שינוי הריבית, כך שהם מעריכים כעת שיהיו שבע העלאות ריבית עד סוף השנה במקום חמש, כפי שהניחו קודם, כאשר הריבית תגיע לסביבות ה־3% בסוף 2022. במהלך סוף השבוע בכירי הפד שהתראיינו דאגו להדגיש כי אין בכוונתם לנקוט בצעדים חריגים חרף האינפלציה המתגברת, ובעיקר הם לא רוצים לשדר פאניקה לשווקים, שגם כך מנסים למצוא את הכיוון מאז נובמבר. ויש כמובן גם חוסר רצון לנקוט מהלכים דרמטיים, שרק ימחישו את גודל הנסיגה מצידו של פאוול, שרק בחודש שעבר אמר שהמחירים יחלו להתקרר בהמשך השנה.

סין מביטה בעניין

מה מפחיד את השווקים יותר, האינפלציה או המלחמה בין רוסיה לאוקראינה? בשלב זה בהחלט האינפלציה ובצדק, כי האיום הזה כבר כאן ולא ברור באיזו מהירות הפד יוכל להשתלט על המציאות החדשה של המחירים העולים והשכר המזנק. עם זאת, דווקא האירוע הרחוק יותר בין רוסיה לאוקראינה, אם אכן תהיה שם התחממות, יכולים להפוך ל"ברבור השחור" האמיתי. הסיבה לכך היא לאו דווקא המלחמה בין שתי המדינות, אלא התגובה האמריקאית שתעמוד כאן למבחן ובעיקר תיבחן בגזרה אחרת, שחשובה אפילו יותר עבור ארה"ב ‑ סין וטאיוואן.

אם הסינים יזהו חולשה בהתנהלות האמריקאית, הם עשויים לנסות להשתלט על טאיוואן, שמסתכלים עליה כמו שרוסיה מסתכלת על אוקראינה ‑ אזור שהיה היסטורית בשליטתם. בהתפתחות כזאת, שאמנם נראית כרגע רחוקה לכלכלנים, אך רחוקה פחות לפרשנים מדיניים, גם המניות שכבר החלו להיראות זולות, יהיו זולות הרבה יותר בעוד כמה חודשים.