אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיטה משנות ה-30, ב-2022: "שיאי הרכב" חוזרים כדי לקדם מכירות

שיטה משנות ה-30, ב-2022: "שיאי הרכב" חוזרים כדי לקדם מכירות

מראשית ימי הרכב עסקו מהנדסים וממציאים בשבירת שיאים שונים, לרוב חסרי משמעות. כיום היצרנים שוב רותמים שיאי גינס לביסוס מעמד המכוניות והטכנולוגיה

14.02.2022, 07:42 | תומר הדר

ביום גשום במיוחד בדצמבר 1801 התיישב ריצ'רד טרווית'יק (Trevithick), ממציא בריטי שהתמחה בייצור ותכנון של מנועי קיטור, מאחורי ה"הגה" של הרכב שתכנן. הרכב, שזכה לכינוי "השטן הנושף", פלט ענני קיטור וגם הצליח לשנע שמונה נוסעים מבועתים. טרווית'יק, שנפטר בשנת 1833, לא זכה לראות את שמו מתנוסס בשום מקום, הוא רק רצה לראות האם השטן ינוע. אבל טרווית'יק לא ידע שהוא היה בפועל הראשון שקבע שיא עולמי לנסיעה במכונית.


קראו עוד בכלכליסט:

אחרי תקופתו של טרווית’יק, שקבע שיא עולמי לנסיעה ב"מכונית" פשוט כי היה זה שהיתה לו מכונית, הגיעה תקופת יובש של כמעט 100 שנים שבה לא נקבעו שיאים לנסיעה במכונית, פשוט כי לא היה צורך בהם. הבודדים שאכן ניסו לקבוע שיאים היו כמו טרווית'יק: הם בכלל לא ידעו שהם קובעים שיאים, רק שיש להם מכונות מוזרות ומבהילות שמסוגלות לנסוע. 

אבל אז הגיעה תקופה חדשה: עידן יצרני הרכב של תחילת המאה ה־20. רוב יצרני הרכב הוותיקים שאנו מכירים כיום, במיוחד האמריקאים והאירופים, החלו את דרכם במאה ה־19 ולאחר תקופת התבססות קצרה התפנו לקביעת שיאים למטרת פרסום. בדרכים של אותם ימים (כבישים לא היו בנמצא) נדרשו מעללים של אומץ לא כדי לפרסם מכונית של יצרן רכב זה או אחר, אלא פשוט כדי לפרסם את העובדה שמכוניות מסוגלות להחליף את הכרכרה, מה שבאותם ימים נראה לצרכנים הפוטנציאליים פשוט מבהיל, אם כי לפחות בניגוד לנוסעים של מכונית הקיטור הראשונה, היה מדובר בצרכנים שעבורם היתה חלופה על ארבע רגליים. 



פורשה חשמלית. קבעה בחודש שעבר שיא של נסיעה ברכב חשמלי ממקום נמוך למקום גבוה, 5 ק”מ 
,  פורשה חשמלית. קבעה בחודש שעבר שיא של נסיעה ברכב חשמלי ממקום נמוך למקום גבוה, 5 ק”מ פורשה חשמלית. קבעה בחודש שעבר שיא של נסיעה ברכב חשמלי ממקום נמוך למקום גבוה, 5 ק”מ 
,

ב־5 באוגוסט 1888 התרחש מאורע של קביעת השיא החשוב הראשון בעולם הרכב: קרל בנץ (Benz) הגרמני תכנן וגם הצליח לייצר את מה שרבים רואים כמכונית הראשונה: כלי רכב רעוע למראה בעל שלושה גלגלים שנקרא הפטנט־מוטורוואגן. בנץ ידע לתכנן מכוניות, אבל לא לשווק אותן. אשתו ברתה, שהאמינה בבעלה אבל פחות ביכולות השיווקיות שלו, החליטה לצאת למסע מפרך באורך של 106 ק”מ. המכונית, כיאה למכונית מפיתוח שלימים יהפוך למרצדס בנץ, החזיקה בגאווה כל הדרך, פרט לכמה תיקונים שכללו החלפה של סוליות הבלמים, מילוי נפט בבתי מרקחת ועוד אי אלו תקלות. השיא נקבע, ברתה בנץ הפכה מפורסמת לא פחות מבעלה ולסמל ראוי של פמיניזם ויוזמה. כך גם היה בהמשך הדרך, כאשר יצרני הרכב הלכו והתבססו: הם לא רצו לקבוע שיאים, הם רק רצו לייצר — ואם בדרך נשברו שיאים, הרי זה משובח. זה היה המקרה של פורד מודל T, מכונית שהנרי פורד פיתח כדי שכל אמריקאי יוכל לרכוש מכונית: פשוטה, זולה, עמידה. ב־1908, שנת הייצור הראשונה של T, יוצרו 10,660 מכוניות בלבד, שיא נקבע וספק אם לכך הנרי פורד התכוון.

קולוניאליזם כאמצעי

אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה התרחש שינוי משמעותי שהיה מבוסס על שני עקרונות שפעלו לטובת יצרני הרכב: הרצון להתפרסם והקולוניאליזם. בנקודה זו, שבירת שיאים הפכה לעניין שהיה הרבה יותר מחומר לשיחות ברים. שבירת השיאים ברכב הפכה מיוזמת יחידים, שבדרך כלל רצו לשבור שיאי מהירות, ליוזמת יצרנים שרצו להתפרסם — עם רוח גבית משמעותית מצד המדינות שבהן שכנו יצרני הרכב. והקולוניאליזם שהמעצמות היו חלק ממנו נתן רוח גבית רצינית לשאיפותיהם של יצרני הרכב. כי מדוע להסתפק בשבירה של שיא מהירות בשדה כאשר אפשר ללכת על חציית אפריקה או אסיה כדי להוכיח כמה המכוניות עמידות. גם כאן, חשוב לציין, לא היה מדובר בשיא למטרת שבירת שיא וספק אם יוזמי המסע התכוונו לשבור שיאים, רק להיות הראשונים שעשו זאת למען השלטון והמדינה.


המכונית הגדולה ביותר בעולם בצורת בננה. מהשיאים המגוחכים של שנות השבעים והשמונים, צילום מסך: Youtube המכונית הגדולה ביותר בעולם בצורת בננה. מהשיאים המגוחכים של שנות השבעים והשמונים | צילום מסך: Youtube המכונית הגדולה ביותר בעולם בצורת בננה. מהשיאים המגוחכים של שנות השבעים והשמונים, צילום מסך: Youtube

כך, בדצמבר 1922 יצאה מפריז לאלג'יריה שיירה של חמש משאיות סיטרואן. המשאיות של סיטרואן לא היו שגרתיות — הן צוידו בהמצאה מהפכנית אשר אומצה על ידי סיטרואן שנה אחת קודם: מהנדס צרפתי ששמו היה אדולף קגרס (Kégresse) הגה התקנה של זחלים גמישים על חלקן האחורי של המשאיות, מה שהפך אותן לרכבים שחלקם הקדמי בנוי כמכונית אבל חלקם האחורי בנוי בעצם כסוג של זחליל כמו של נגמ"ש. שלטונות צרפת זינקו על ההזדמנות והרכבים הגיעו לטימבוקטו (סודן) 20 ימים אחרי שיצאו מאלג'יריה. השיא שנקבע היה הרכב הראשון אשר חצה את הסהרה. לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפכו השיאים של יצרני הרכב להרבה יותר חמורי סבר ולא ממש נבעו מרצון לשבור שיאים אלא פשוט מכורח — כלומר מכונת המלחמה האמריקאית קבעה שיאי ייצור שאף אחד לא התרשם מהם.

אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעה תקופה שבה יצרני הרכב הגדולים שבו לפרסם את עצמם וגם לקבוע שיאים, אבל הפעם השיאים האמורים נגעו בעיקר לביצועים: יצרני המכוניות הגדולים שבו להתחרות במרוצים וקבעו זמני שיא על מסלולים. אבל בשנת 1954 התרחש מאורע אשר שינה את יחסה של תעשיית הרכב לשיאים: במאי 1951 אחד מעובדי מבשלת גינס — יו אייר קמפבל ביוור (Campbell Beaver) — נקלע לוויכוח על צפרות. הוויכוח לא הוכרע אבל קמפבל ביוור הבין שמישהו צריך לתעד בספר את כל השיאים השונים בעולם. כך בשנת 1954 ספר השיאים של גינס יצא. בהתחלה יצרני הרכב לא ממש התייחסו לספר השיאים ולא שאפו לשבור בו שיאים, מה שפתח את הדלת ללא מעט שיאנים פרטיים, שלפעמים קבעו שיאים מגוחכים בעיקר בשנות השבעים והשמונים — החל ב"מכונית הגדולה ביותר בעולם בצורת בננה" וכלה במסע הארוך ביותר בעולם במכונית שהונעה בקפה (350 ק”מ, פולקסווגן שירוקו שכונתה "קאר פוצ'ינו”).

השיא הופך למסר שיווקי

אבל בעשור הקודם משהו השתנה. יצרני הרכב גילו לראשונה שכדי למכור מכוניות חשמליות, צריך להסתמך בפעם הראשונה על משאב זמין: ספר השיאים של גינס. בפועל, מדובר בעצם בשילוב של כל הנסיבות אשר הוזכרו לעיל, שהניעו יצרני רכב ולקוחות פרטיים להיכנס למכונית ולשבור שיא: טכנולוגיה חדשה, הצורך להוכיח שמעצמה זו או אחרת טובה מחברתה, הצורך להוכיח שמסע גדול הוא מה שנדרש כדי להוכיח אמינות של מכונית, היכולת לקבוע שיאים של מהירות וגם היכולת לקבוע שיאים ייחודיים לרכבים חשמליים — למשל זמן הטעינה הקצר ביותר. אבל מדוע דווקא עכשיו ומדוע דווקא שיאי גינס? התשובה טמונה בטכנולוגיה ובקהל: דווקא כיום, כאשר הלקוחות הפוטנציאליים מסרבים להתרשם מהישגי ענק, נדרש מוסד "רשמי" שייתן גושפנקה לשיאים, יבסס אמינות וישדר מסר שיווקי נכון. ויותר חשוב: בניגוד לחציית אפריקה או לנסיעה במהירות 400 קמ”ש, מדובר בשיאים שכל בעל רכב יכול לשאוף אליהם, המציגים מצוינות מסוג שונה בתפעול הרכב, שחוגגים זיקה סביבתית על סמך טכנולוגיה קיימת. השיאים האלה הם שיאים שכל אחד יכול להזדהות עמם, שיאים נגישים.



NIO חשמלית. קבעה שיא טיפוס לגובה בטיבט ב-2019,   NIO חשמלית. קבעה שיא טיפוס לגובה בטיבט ב-2019 NIO חשמלית. קבעה שיא טיפוס לגובה בטיבט ב-2019,

שוברים שיאים חשמליים

כך, בחודשים האחרונים פנו שוב ושוב יצרני רכב אל נציגי ספר השיאים של גינס בבקשה להכריז על שיאים חדשים — ויצרנים אחרים פנו גם הם כדי להוכיח שהשיאים שקבעו מתחריהם נשברו. פורשה לדוגמה קבעה בחודש שעבר שיא של נסיעה ברכב חשמלי ממקום נמוך למקום גבוה, כלומר המרחק הכי גדול שאפשר לטפס. המרחק, אגב, הוא 5 ק”מ. פורשה שברה לפני כשבועיים עוד שיא גינס: משך מילוי הסוללה המהיר ביותר כדי לחצות את ארצות הברית: פחות משלוש שעות כדי להגיע מלוס אנג'לס לניו יורק. השיא הקודם בתחום זה נקבע בדצמבר האחרון על ידי קיה, שה־EV 6 שלה דרשה שבע שעות ועשר דקות של טעינה כדי להגיע מניו יורק ללוס אנג'לס. בנובמבר האחרון פולקסווגן קבעה גם שיא גינס: המסע הארוך ביותר ברכב חשמלי במדינה אחת — לפולקסווגן ID 4 אשר עברה בין סוכנויות פולקסווגן בארצות הברית ונעצרה אחרי 100 ימים ו־56 אלף ק”מ. ביולי האחרון פורד מוסטאנג מאך E שקבעה שיא יעילות וחצתה את בריטניה, ובשנת 2019 היתה זו מכונית חשמלית של NIO, אשר קבעה שיא טיפוס לגובה בטיבט, כאשר העפילה לראש קרחון.

מה טמון בעתידן של המכוניות החשמליות וביכולתן לשבור שיאים? התשובה היא שכנראה מתישהו יצרני הרכב יירגעו ויעברו את אותו תהליך שעברו לפני 100 שנה: בהתחלה יגיעו שיאים המיועדים להוכחת עליונות ויכולת. ובהמשך יגיעו שיאים יותר "שפויים" אבל לא בהכרח כאלה שקשורים למאמץ ספציפי של היצרן. למשל, שיא ייצור מכוניות חשמליות ליצרנית בודדת, שיא שכיום, אגב, נשלט על ידי טסלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות