אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבטחות ללא כיסוי: מחאת האמנים לשכר ראוי אירוע פופ־אפ במוזיאון תל אביב | צילום: AFP

הבטחות ללא כיסוי: מחאת האמנים לשכר ראוי

מוזיאונים וגופים עסקיים מציעים לאמנים סכום זעום של כיסוי עלוית תמורת חשיפת עבודותיהם. בתגובה התעוררה מחאה מוצדקת בדרישה לשכר אמן ראוי

14.02.2022, 08:02 | דנה גילרמן

700 שקל. זה שכר האמן שהוצע לאמנים שהגיעו לסיור מקדים בעקבות קול קורא לביאנלה לאמנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל (מוז"א) ב־2023. 

קראו עוד בכלכליסט:

הסכום אמור לכסות על חומרים, עבודה, זמן וכמובן הכנת עבודות חדשות. בביאנלה הקודמת ב־2020 השתתפו כ־250 אמנים והיא זכתה להצלחה רבה, עם עבודות מגוונות שהוצגו באמצעות אוצרות מקורית בכל רחבי המוזיאון, והביאו קהל רב מאוד. 

בביאנלה הנוכחית יהיו כ־300 אמנים. התערוכה, ככזו המתעסקת בעיצוב, מדגישה את השימוש בחומרים כתנאי מקדים ו"מבקשת להציג תמונת מצב עדכנית של תחום הקראפט והעיצוב העכשוויים בישראל. בדגש על קרמיקה, זכוכית, צורפות, טקסטיל ונייר" קשה לראות כיצד דמי הכיס האלו יכסו משהו מהחומרים היקרים המפורטים בקול קורא. ההבטחה לחשיפה גדולה לא יכולה לבוא על חשבון תשלום זעום כל כך לאמנים המשקיעים מכישרונם, מזמנם, ממרצם ומכספם, ומחאה על כך כבר הובעה ברשתות החברתיות.


אירוע פופ־אפ במוזיאון תל אביב , צילום: AFP אירוע פופ־אפ במוזיאון תל אביב | צילום: AFP אירוע פופ־אפ במוזיאון תל אביב , צילום: AFP


ברור שמוז״א, כמו שאר המוזיאונים, במיוחד אחרי שנתיים של קורונה, סובל ממחסור בתקציב ונאלץ לעבוד בתנאים של צמצום תמידי. אבל עם זאת, אין ספק ששלושת אוצרי האירוע, אנריאטה אליעזר ברונר, תומר ספיר וניר הרמט, כמו גם מעצב התערוכה, מקבלים שכר על עבודתם, וגם אין ספק, שלא תהיה להם עבודה אם האמנים יחליטו שהגיע הזמן לתקן עוול רב שנים. 

ההבטחה לחשיפה גדולה תמורת כיסוי עלויות נשמעה גם ממוזיאון הפופ־אפ המדובר שננעל בסוף השבוע בהשתתפות כ־150 אמנים שהשתלטו על 24 דירות בשני בניינים ברחוב פנקס בתל אביב. האירוע, כרגיל, זכה לחשיפה מטורפת ולתורים ארוכים עד אין סוף הקשורים גם לכך שהכניסה חינם. 

צריך להזכיר שכאן לא מדובר במוסד ציבורי אלא בגוף נדל״ן, ״אנשי העיר״ מקבוצת רוטשטיין, שזוכה לחשיפה אדירה בזכות הארוע ובתמורה מכסה הוצאות על חומרים. למשל, תשלום לאמן על חדר מצויר כולו, כולל חומרים, עמד על 2,000 שקל, והיו גם אמנים שקיבלו כסף מחסויות. 

צריך גם להזכיר שמדובר בתצוגה זמנית ומטבע הדברים החומרים הם יחסית זולים: הרבה קרטון, ספריי צבע ומוצרים של נותני חסויות (למשל, "יאנגו דלי" ו"קמפרי" שמוצריהם כבשו שטחי תצוגה לא מבוטלים), אך מה עם השעות שהושקעו בעבודה? ומה עם שכר אמן באמת? והתמורה ל”אנשי העיר”: חשיפה ענקית, זולה יותר מכל מסע קמפיין שבעדו היו משלמים לחברת פרסום. 

היציאה למאבק על שכר אמן, שיש לקוות שתתפוס תאוצה משמעותית, לא סתם קורית עכשיו: היא ממשיכה את החזית האחידה והגבול הברור שהציבו האמנים בסיפור סביב מוזיאון רמת גן, שלאחר שראש העיר החליט לצנזר עבודה בתערוכה על דעת עצמו, החליטו להוציא את עבודתם מהמוזיאון. שרטוט הגבולות, סולידריות בין אמנים, הבנה שהם המעמד המנוצל שעל גבו נבנית פירמידת האמנות, וההחלטה שלא עוד. זה הסיפור, וזה גם המאבק הנוכחי על שכר אמן. 

ממוז"א נמסר: "הביאנלה היא תערוכה קבוצתית של כ־300 אמנים. הסכום שהמוזיאון ישלם הוא לפי התעריף של איגוד האמנים בחללים הפנימיים 1,000 שקל ובעבודת חוץ 5,000 שקל". מ"אנשי העיר" נמסר: "כבכל שנה כל האמנים המציגים קיבלו תקציב מלא לחומרים וכיסוי הוצאות עבודה שלהם, האמנים רשאים לנהל את התקציב שניתן להם ללא כל התערבות מצד ההפקה או יזמי הפרויקט, השנה הגישו לפרויקט כ־600 אמנים אשר מתוכם נבחרו 150 אמנים".



תגיות