מפעל של פנסוניק הגיע לאיזון מלא בפליטת הפחמן. אז כן, זה אפשרי. בערך

מבחוץ, הוא נראה כמו עוד מפעל אפרורי. אחד ממאות ואלפים שפזורים בווּשִׂי ובערים תעשייתיות אחרות בסין. אפילו הפאנלים הסולאריים על הגג הם כבר לא מראה מיוחד כל כך. אבל המפעל הזה, שבו פנסוניק היפנית מייצרת סוללות עבור הלקוחות השונים שלה' מיוחד. זה המפעל הראשון של פנסוניק שהגיע לאיזון מלא בפליטות הפחמן שלו.

זה לקח לחברה שש שנים, הדרך שבה היא עשתה את זה לא הייתה מושלמת ויש לה עוד 37 מפעלים לטפל בהם על מנת לעמוד ביעד של איפוס מלא של פליטות הפחמן הישירות שלה עד 2030 (כ-2.2 מיליון טון בשנה), אבל המקרה של פנסוניק מלמד אותנו שמהלכים מסוג זה הם אפשריים ומדגיש את החשיבות שבהתגייסות מיידית לפעולה מהירה לצמצום פליטות ואת המורכבות של המהלך בצמצום כלל הפליטות הארגוניות.

 לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, מאמצי פנסוניק לאיפוס הפליטות במפעל בוושי יצאו לדרך בסמוך לחתימת הסכם האקלים בפריז ב-2015. המפעל מייצר סוללות ליתיום-יון וניקל מתכת-הידריד. הליך הייצור כרוך בצריכת אנרגיה גבוהה לאור הצורך לטעון ולפרוק את הסוללות כחלק מהליך הבדיקה שלהן, ובשימוש מרובה בקיטור (שנוצר באמצעות דלקי מאובנים) להפעלת ציוד תעשייתי כמו מייבשים ומאיידים. המפעל של פנסוניק מייצר סוללות למחשבים, אופניים חשמליים ומוצרי אלקטורניקה אחרים, אך סוללות בטכנולוגיה דומה נמצאות בשימוש גם ברכבים חשמליים. לכן, להפיכת הליך ייצור הסוללות לנטול פליטות יש חשיבות רחבה יותר במאמצים העולמיים להגיע לאיזון פליטות מלא עד 2050.

בתחילת התהליך, חישבה פנסוניק כי המפעל בוושי פולט גזי חממה בהקף של 60 אלף טון פחמן בשנה – הגבוה ביותר מבין מפעליה בסין ובערך עשירית מכלל הפליטות של פעילותה במדינה. השלב הראשון היה להפחית פליטות באמצעות התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיות מתחדשות. לצורך כך, התקינה החברה פאנלים סולריים על גגות המבנים השונים של המפעל. מהלך זה אפשר לה לצמצם את הפליטות ב-1,250 טון בלבד. מאמצי התייעלות אנרגטית, כמו פיתוח דרכים חסכוניות יותר לתפעול אוספי האבק, מדחסי האוויר והמפלטים של המפעל, הביאו לחיסכון נוסף של 660 טון.

מפעל ייצור של פנסוניק בטוצ'יגי יפן. רובוטים, כנראה, ידידותיים יותר לסביבה | צילום: בלומברג

 החלפת 13,725 נורות הפלורסנט של המפעל בנורות LED חסכוניות הביא לצמצום משמעותי נוסף, אם כי הוול סטריט ג'ורנל לא דיווח באיזה היקף. פנסוניק פנתה אז לייעול פס הייצור שלה ושילבה מהלכי אוטומציה ורובוטי ייצור שאפשרו לה להקטין את מספר העובדים ב-38% ואת כמות האנרגיה שצורכת כל סוללה בהליך הייצור שלה ב-11%. מהלך זה הביא לחיסכון של 2,710 טון פחמן בשנה.

בנוסף, מנהלי המפעל שיתפו פעולה עם מפעל סמוך של קוניקה מינולטה היפנית והחליפו טיפים לחיסכון באנרגיה, ומהנדסים התייעצו עם ספקי ציוד על דרכים לאסוף ולמחזר חלק מהחשמל שעובד בהליך פריקת הסוללות. ואולם, כל המאמצים הללו הביאו את המפעל לצמצום של כ-25% בלבד מפליטות הפחמן שלו עד 2020. "בהתחלה ניסינו כל מיני מהלכים חוסכי אנרגיה", סיפרה לוול סטריט ג'ורנל מנהלת התכנון העסקי של המפעל, פֶּנְג לִי. "אבל במשך זמן מה היינו מוטרדים בשאלה איך נגיע לאפס פליטות".

בסופו של דבר, אחרי שמאמצי צמצום הפליטות הישירים הגיעו לכדי מיצוי, פנתה פנסוניק לכלים פיננסיים. כדי לאזן את פליטות הפחמן כתוצאה מצריכת החשמל – שעמדו על 80% מ-44 אלף הטון הנותרים שהיה צריך המפעל לצמצם החברה קנתה תעודות אנרגיה מתחדשת, שכל אחת מהן ייצגה מגה-וואט שעה של חשמל שהופק באנרגיית רוח או סולאר. הרכישה אפשרה לוושי להחליף את הכמות המקבילה של חשמל מרשת החשמל של סין, שעושה שימוש נרחב בפחם. כדי לנטרל פליטות מהליך ייצור הקיטור של המפעל קנתה פנסוניק קרדיטי פחמן שמוכרים פרויקטים שפועלים להוצאת פחמן מהאטמוספירה באמצעות נטיעת עצים או הגנה על יערות. העלות של כלים פיננסיים אלו עמדה ב-2021 על 47 אלף דולר, כמחצית האחוז מעלות החשמל השנתית של הציוד במפעל. כלומר, לעת עתה הצליחה פנסוניק להגיע לאיזון פליטות מלא בלי להגדיל משמעותית עלויות הייצור שלה.

משרדי פנסוניק בשנגחאי. משקיעים אנרגיה באנרגיה ירוקה | צילום: רויטרס

 יש כמה לקחים חשובים שאנחנו יכולים ללמוד מהמקרה של פנסוניק. הראשון בהם הוא הצורך הדחוף להתחיל כבר עכשיו בהליכים לצמצום פליטות. פנסוניק עמלה על מפעל אחד במשך שבע שנים והשקיעה בכך מאמצים לא מבוטלים. עכשיו היא צריכה לחזור על התהליך עם עשרות מפעלים אחרים. ואף שחלק מהאתגרים יהיו דומים והפתרונות כבר יהיו בנמצא יהיו גם אתגרים חדשים שיצרכו פתרונות אחרים וההליך לכל מפעל יהיה מורכב, ארוך וייחודי. וגם אחרי שתאפס את כל הפליטות במפעלים ובפעילות הישירה שלה, החברה תנטרל רק 2% מ-110 מיליון הטון פחמן שהחברה אחראית להם ישירות ובעקיפין. נטרול הפליטות מכלל שרשרת האספקה שלה, למשל, המונה יותר מ-10 אלף ספקים, יהיה הליך מורכב ומתמשך עוד יותר.

 זה לא אומר שזה לא אפשרי או לא בר-קיימא, רק שזה יקח הרבה זמן. לכן, כדאי להתחיל כמה שיותר מוקדם כדי שיהיה כמה שיותר זמן להתמודד עם אתגרים ולפתח פתרונות הכרחיים. כל רגע של עיכוב הוא בזבוז זמן שאין לנו ואם נחכה לרגע האחרון זה כבר יהיה מאוחר מדי.

 לקח נוסף הוא שדרושה הרבה יותר חדשנות בתחום. פנסוניק הצליחה לצמצם רק 25% מהפליטות שלה לפני שנתקלה בקיר ונאלצה לעבור לשימוש בכלי פיננסיים. חלק מהבעיה היה נפתר מבחינתה לו רשת החשמל של סין היתה עושה שימוש נרחב יותר, שלא לדבר על שימוש מלא, באנרגיות מתחדשות, אבל גם במקרה כזה עדיין היה נתח נכבד מהפליטות שנוצר בתהליכים שכרוכים בשריפה ישירה של דלקי מאובנים ושכיום אין לו תחליף. אפל, למשל, פיתחה הליך התכת אלומיניום שאמור להיות נטול הפליטות הראשון אי פעם. אין סיבה שהיא תהיה במיעוט בפיתוחים כאלו.

חברות כמו פנסוניק יכולות לפנות לכלים פיננסיים כפתרון ביניים, אך נטיעת עץ אינה תחליף להפחתת פליטה בפועל. לכן, הן צריכות במקביל להשקיע במו"פ של פתרונות חדשניים שיאפשרו להן לייצר תהליכים חדשים נטולי או מעוטי פליטות. זה כנראה לא יהיה זול, אולי אפילו יקר מאוד, אבל בטוווח הרחוק זה ישתלם להן - הן לאור הסיוע המשמעותי יותר למאבק במשבר האקלים והן נוכח הבעיות שטבועות בכלים הפיננסיים המדוברים.

זיהום אוויר במפרץ חיפה. איפה פנסוניק כשצריך אותה? | צילום: אלעד גרשגורן

מה שמביא אותנו לנקודה הבאה: הקושי בהסתמכות על כלים פיננסיים באיפוס פליטות. נורה בזבזנית שהוחלפה בנורה חסכונית לא תשוב עוד לרמת הפליטות של קודמתה, אבל עץ שננטע יכול להיגדע. ההגנה על יער יכולה לפקוע. כלים פיננסיים אולי מאפסים פליטות בהווה, אך הם לא בטוחה לעתיד. בוודאי שלא כמו צמצום פליטות בפועל. זו הסיבה שפעילים נגד משבר האקלים כל כך מסתייגים מהסתמכות רחבה או ארוכת טווח עליהם. זאת, לצד העובדה שאין מה לעשות - דרוש לנו צמצום פליטות משמעותי בפועל וקיזוז הוא פשוט לא הפתרון שיאפשר למתן את משבר האקלים.

בנוסף, העלויות של כלים אלה אולי נמוכות היום, אך הן צפויות לעלות בעתיד ככל שהביקוש להם יגדל. "כולם יתמקדו בכלים הללו - והמחיר שלהם יעלה", אמר לוול סטריט ג'ורנל מנהל כוח האדם של המפעל, חְוָאנְג חְווָה. "אנחנו לא יכולים להסתמך רק עליהם". אם המחיר יעלה, עלויות הייצור יעלו. לעומת זאת, פיתרון חדשני שיחליף הליך עתיר פליטות יחסוך לחברה כסף בטווח הארוך ויכול גם להיות מקור הכנסה אם תבחר לשווק אותו לחברות אחרות. 

 ויש לקח אחד חשוב במיוחד מהמקרה של מפעל פנסוניק בוושי: זה אפשרי. אפשר להגיע לאפס פליטות. פנסוניק לקחה מפעל עתיר פליטות ומזהם במיוחד, והפכה אותו למודל למיטיגציה של משבר האקלים. הדרך שבה היא עשתה את זה לא מושלמת, יש צורך להשקיע יותר ביצירת פתרונות חדשניים, אבל היא הוכיחה שזה לא בלתי מושג. זה דורש זמן, סבלנות, יצירתיות והשקעה, אך את מה שעשתה פנסוניק ניתן לשכפל לכל העולם. צריך רק להתחיל, ועכשיו.