צבא רוסיה | צילום: AFP
"סליחה, אנחנו שמים קצוץ על איומי הסנקציות"
קנצלר גרמניה יגיע מחר למוסקבה בניסיון שעשוי להיות האחרון לפתרון המשבר בדרכי שלום. ברקע התגבשות צעדי ענישה מערביים, שגריר רוסי הציג את עמדת הקרמלין: "עד היום מהלכים כאלה השפיעו עלינו לחיוב"
פגישה ממלכתית שעשויה להיות המוצא האחרון לפתרון המשבר הרוסי בדרכי שלום תתקיים מחר (ג') במוסקבה בין קנצלר גרמניה אולף שולץ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. שולץ, שהגיע היום לביקור בקייב והמשיך משם לקרמלין, צפוי להתייחס למחיר הכלכלי של פלישה רוסית לאוקראינה.
קראו עוד בכלכליסט:
במהלך ביקורו בקייב תכנן שולץ לדון בדרכים בהן תוכל גרמניה לסייע בייצוב כלכלתה של אוקראינה, זאת לאחר שחששות לגבי מלחמה אפשרית שחקו את שווי המטבע המקומי. לצד ארה"ב, גרמניה היא מקור הסיוע הגדול ביותר למגזר האזרחי האוקראיני, לאחר שהזרימה לו סכום כולל של 1.83 מיליארד יורו מאז הפלישה הרוסית ב־2014.
ביקורו של שולץ מתקיים בעקבות פרסומים של המודיעין האמריקאי בסוף השבוע, לפיהם רוסיה קרובה לפלישה ועשויה אף להזיז כוחות אל מעבר לגבול כבר מחר. לפי הערכות אמריקאיות, כ־130 אלף חיילים רוסים מוצבים על הגבול עם אוקראינה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוחח עם הנשיא האוקראיני ולדימיר זלנסקי אתמול, אחרי שהורה על פינוי כמעט מוחלט של השגרירות האמריקאית בקייב. בהודעה רשמית של הבית הלבן נמסר כי "ארה"ב תגיב במהירות ובנחישות לכל תוקפנות רוסית נוספת".
גורמים בממשלת גרמניה התייחסו ל"תמונה מטרידה מאוד" שמתהווה על הגבול האוקראיני, אף כי דחו את הטענות לפיהן ביקורו של שולץ מייצג "ניסיון אחרון" להימנע ממלחמה. לדבריהם, שולץ יבקש לשדר את האחדות הקיימת בין האיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה בכל הנוגע להשתת סנקציות כלכליות על רוסיה בתגובה לפלישה. לדברי ביידן, פלישה רוסית תסתום את הגולל על פרויקט נורד סטרים 2, עמדה ששולץ אינו שש לנקוט בה. הצינור, פרויקט של גזפרום העובר מרוסיה דרך הים הבלטי לגרמניה, צפוי להכפיל את קיבולת יצוא הגז הרוסי, תוך עקיפת אוקראינה.
ביקורו של הקנצלר הגרמני בקייב ובמוסקבה מתקיים בעקבות פרסומים של המודיעין האמריקאי לפיהם רוסיה עשויה להזיז את כוחותיה אל מעבר לגבול כבר מחר
ובעוד המערב מדווח בהרחבה על "חבילת סנקציות מוכנה לשיגור", דיפלומטים רוסים מנסים לשדר עסקים כרגיל. "הגרדיאן" הבריטי דיווח כי בראיון לתקשורת השבדית ציין שגריר הקרמלין בשבדיה, ויקטור טטרינצב, כי ארצו אינה מייחסת שום חשיבות להשלכות הכלכליות האפשריות של ענישה מערבית.
"תסלחו לי על הבוטות, אבל אנחנו שמים קצוץ על איומי הסנקציות המערביים", ציין. "הטילו עלינו כל כך הרבה סנקציות, ובמובן הזה היו להן השלכות חיוביות על הכלכלה שלנו ועל החקלאות", אמר הדיפלומט הוותיק לעיתון "אפטונבלאדט". לדבריו, הכלכלה הרוסית פחות תלויה היום ביבוא והצליחה להגדיל את היצוא. "אין לנו גבינות איטלקיות או שוויצריות, אבל למדנו איך להכין גבינות רוסיות טובות לא פחות עם מתכונים איטלקיים ושווייצריים. סנקציות חדשות אינן דבר חיובי, אבל זה לא גרוע כמו שהמערב מציג את זה".
בפועל, בניגוד לטענת טטרינצב, היבוא הרוסי נמצא במגמת עלייה, גם אם מאז הפלישה לחצי האי קרים ב־2014 נחלשו היקפיו ממדינות אירופה המערביות. בדצמבר 2021 נרשם זינוק של 22.4% ביבוא למדינה לעומת החודש המקביל ב־2020 להיקף של 30.7 מיליארד דולר, קרוב לשיא האחרון שנרשם בשלהי 2013. מיכון וציוד תעשייתי נמצאים בצמרת טבלת הסחורות המיובאות, ואחריהם, תרופות, כלי רכב והלבשה. גם טענות השגריר לגבי היקפי היצוא הרוסי אינן מדוייקות. אחרי עלייה יציבה ביצוא משנת 2000 עד 2008, השנים הבאות התאפיינו בעליות ומורדות, כאשר ב־2020 הסתכם היצוא הרוסי ב־378 מיליארד דולר, צניחה של 21% לעומת 2019.
עם זאת, רוסיה מהווה עדיין מקור משמעותי של יצוא דלקים ונפט גולמי למדינות המערב. אחרי סין, גרמניה היא יעד היצוא השני בגודלו של רוסיה, כשאחריה מדורגות הולנד, ארה"ב וטורקיה — כך לפי נתוני 2021. גרמניה והולנד מייבאות מרוסיה בעיקר דלקים מינרליים ותוצרי נפט מזוקקים. עבור איטליה, רוסיה היא המקור השלישי בחשיבותו של נפט גולמי.
חשש במערב משיבושים קשים באספקה
מפלדיום ועד ניקל: תעשיות הרכב וההייטק תלויות במתכות הרוסיות
לקראת עימות צבאי אפשרי באוקראינה, גוברת הדאגה באיחוד האירופי לגבי אספקת חומרי גלם חיוניים שמקורם ברוסיה, ובראשם המתכת פלדיום המשמשת בעיקר לתעשיית כלי הרכב.
רוסיה היא יצואנית הפלדיום הגדולה בעולם ומספקת כ־40% מכלל הצריכה, כאשר אחריה מדורגות בריטניה וארה"ב. המתכת היקרה משמשת בעיקר לצמצום פליטות גזים מזהמים ממכוניות ומשאיות. מאז פרשת דיזלגייט, שחשפה זיופים של יצרניות כלי רכב בבדיקות מזהמים, עלה הביקוש לפלדיום. שימושים אחרים של החומר הם בתעשיית הרכיבים האלקטרוניים ורפואת השיניים, כמו גם תכשיטים. בנוסף, רוסיה אחראית על יצוא 30% מהטיטניום העולמי, החיוני לתעשיית האווירונאוטיקה, והיא גם היצואנית המובילה בעולם של ניקל, המשמש, בין השאר, כחומר ציפוי בתעשיית ההייטק, בתעשיות צבאיות, תעשיית כלי הרכב וציוד רפואי.
לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", איירבוס האירופית, שמייבאת כמחצית מצריכת הטיטניום שלה מרוסיה, ובואינג המתחרה, משתמשות שתיהן בכמויות גדולות של המתכת בייצור המטוסים שלהן. איירבוס דיווחה באחרונה כי למרות תלותה בחומר הגלם, היא "תציית ללא פשרות לסנקציות ולרגולציות על יצוא".
לפי וורן פטרסון, ראש מחלקת אסטרטגיית סחורות ב־ING, שצוטט בפייננשל טיימס, סנקציות שיושתו על בנקים או תעשיות רוסיים צפויים להשפיע באופן משמעותי על שוקי הסחורות, זאת בשל מעמדה המוביל של רוסיה בענף המתכות.
חדשות החוץ