פסילת הטורקים במכרז נמל חיפה הייתה ידועה מראש

מנכ"ל האוצר וממלא מקום מנהל רשות החברות, רם בלינקוב, הודיע ביום ראשון לקבוצת Oceanow הישראלית־טורקית כי הוחלט לפסול אותה מלהשתתף במכרז ההפרטה של נמל חיפה משיקולים ביטחוניים. פסילה זו מגיעה כשלושה חודשים לאחר פסילת הצעת הקבוצה האמירתית DP World, גם היא בנימוק של מסיבות ביטחוניות. 

הקבוצה שנפסלה מורכבת משיתוף פעולה של ארבע חברות: גרייסטון האמריקאית עם 51% אחזקה, Yilport הטורקית עם 25%, אושנאו הישראלית עם 20% וגלובל פורטס הבריטית־טורקית עם 4%. 

מימין: ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא טורקיה רג'יפ אדרואן. עיתוי בעייתי | צילום: נועם מושקוביץ, שאטרסטוק

ההחלטה התקבלה לאחר דיון בטחוני חסוי שעסק באינטרסים החיוניים של המדינה בהליך הפרטת נמל חיפה. באופן חריג, הדיון היה בפורום מורחב שכלל את ראש הממשלה נפתלי בנט, רם בלינקוב, מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק, ובכירים בשירותי הביטחון והחוץ של ישראל. 

במסגרת הדיון, הציגו נציגי רשות החברות טענות כלכליות ותחבורתיות בנוגע להשתתפות קבוצת אושנאו במכרז. גורם המעורה בפרטי הדיון אמר ל"כלכליסט" כי בלינקוב ורשות החברות היו מעוניינים שהקבוצה תשתתף במכרז, אבל הם "לא נלחמו על כך", וזאת מפני שהם סבורים כי שאר המתמודדות במכרז מספיק חזקות ואין חשש כי ההפרטה תיפגע. בסופו של דבר, נציגי מערכת הביטחון  קבעו את הטון, ודרשו לאסור על הקבוצה להשתתף במכרז.

כבר באותו דיון היה ברור לאן הרוח נושבת, אך קבוצת אושנאו עודכנה בהחלטה הסופית של הוועדה שלשום בערב. במכתב שנשלח לאלי טילס, נציג הקבוצה בהליך ההפרטה, נכתב כי "הוחלט להפסיק את השתתפות הקבוצה בהליך המכירה של מניות החברה, משיקולי ביטחון לאומי, על מנת למנוע פגיעה בביטחון מדינת ישראל וביחסי החוץ שלה". עוד נכתב כי "בשל מגבלות סודיות המידע והחשש לפגיעה בביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, אין ביכולתנו לפרט את הנימוקים המבוססים על שיקולים בטחוניים ועל יחסי החוץ של המדינה". 

ל"כלכליסט" נודע כי אותם "שיקולים ביטחוניים" מתייחסים לקשר אפשרי של רוברט יילדרים, מיליארדר טורקי ובעל השליטה בחברת Yilport לממשל הטורקי ולארדואן. 

התמודדות חסרת סיכוי

המכרז להפרטת נמל חיפה יצא לדרך בסוף שנת 2019, ובאוקטובר 2020 רשות החברות יצאה ל"רוד שואו" (מסע חשיפה) בינלאומי שמטרתו הייתה לגייס רוכשים פוטנציאליים לנמל. אחת מהמציעות הראשונות הייתה קבוצת אושנאו שגובשה על ידי אלי טילס. טילס היה מנכ”ל חברת הספנות נגב סטאר ומנהל התפעול של חברת נמלי ישראל. קבוצה בהובלתו זכתה במכרז להפרטת נמל אילת עבור האחים נקש. כמו כן, במסגרת מסע החשיפה ניהלה רשות החברות שיחת וידאו עם רוברט יילדרים שחבר לקבוצתו של טילס.

זמן מועט לאחר שקבוצת Oceanow הציגה את מועמדותה החלו לעלות טענות כי יש לחברה קשר עם הממשל הטורקי ושיש לפסול אותה על כך. בעקבות זאת, גורמים ממשלתיים אמרו ל"כלכליסט" כי הקבוצה הטורקית "לא נפסלה רשמית אך נפסלה באופן לא רשמי" ורשות החברות התנהלה מול הקבוצה באופן תמוה. בין היתר, למרות שלא נפסלה, הקבוצה לא השתתפה בכל ההליכים המכרזיים כמו שאר הקבוצות. התנהלות זו אף הובילה את שר החוץ הטורקי לשלוח לרשות החברות בקשה שתאפשר לקבוצה להתחרות במכרז.

בעקבות הביקורת והחשש מפסילת הקבוצה שינתה אושנאו את הרכב הבעלות בקבוצה באופן שבו החברה האמריקאית גרייסטון תהיה בעלת השליטה, והחברות הטורקיות יחזיקו בנתח של 29% בלבד. באושנאו סברו כי שינוי הרכב השליטה יעזור להם והייתה להם סיבה טובה לחשוב כך: החברה האמירתית DP World החליטה לא להשתתף במכרז מפני שרשות החברות לא אישרה לה להיות בעלת השליטה בנמל, אך כן אישרו לה להשתתף במכרז למרות היותה חברה ממשלתית של מדינה ערבית שהסכם השלום עימה נחתם ממש לאחרונה. במכתב ששלחו עורכי הדין של אושנאו לרשות החברות נכתב כי "התנהלות הרשות אינה סבירה ומדיפה ריח של שיקולים זרים". עוד נכתב: "שתי חברות מינוריות בקבוצה שהינן כשלעצמן תאגידי ענק בינלאומיים, הפכו באופן קפקאי לחלוטין לאחר כ־18 חודשים של השתתפות בהליך המכירה לאיום בטחוני".

מפנה ביחסי ישראל טורקיה

ההחלטה על פסילת הקבוצה תמוהה גם בהקשר המדיני. ישראל וטורקיה נמצאות בימים אלו בעיצומו של הליך נורמליזציה דיפלומטי בניצוחו של משרד החוץ ונשיא המדינה יצחק הרצוג. אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ והממונה על היחסים בשגרירות ישראל בטורקיה, אמר ל"כלכליסט": "ההערה המרכזית שיש לי היא על העיתוי. אנחנו בשבוע מאוד חיובי ביחסי ישראל־טורקיה, שבוע של מפנה". 

ליאל מתייחס לפגישת הכנה של מנכ"ל משרד החוץ לקראת ביקורו המתוכנן של הרצוג בטורקיה ולמעצר של החוליה האיראנית שניסתה להתנקש באיש עסקים ישראלי. "בדיוק בטיימינג הזה באה ההודעה הזו שהכותרת שלה הוא שיקולי ביטחון". זה נראה כאילו יד ימין בממשלה לא יודעת מה יד שמאל עושה. מאוד מוזר שמשרד החוץ נתן יד לפרסום יזום שלנו בעיתוי כל כך רגיש", אמר ליאל.

ההחלטה לפסול את הקבוצה הטורקית מגיעה כשבועיים לאחר פרסום תוצאות המכרז של הקו הסגול והירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, בו נפסלה קבוצת "אורבניקס" שכללה את חברות CRCC ו־CRRC הסיניות. גם במכרז הרכבת הקלה נטען כי הסיבה האמיתית לפסילת החברות אינה כלכלית אלא דיפלומטית־ביטחונית וזו נובעת מלחצים אמריקאיים שהופעלו על הממשלה. 

נמל חיפה | צילום: שירלי זינגר

לדברי בכיר בממשלה, "המדינה צריכה לשאול את עצמה בשלב מוקדם יותר למי מותר ולמי אסור לגשת למכרזים בישראל. לא לשווק באגרסיביות לגורמים שאחר כך אומרים להם שבעצם אנחנו לא רוצים". גורם ממשלתי אחר אמר ל"כלכליסט" כי מדובר באירוע תקדימי וכי הדבר נעשה ב"חוסר אלגנטיות". החלטות הממשלה שיכולות להיראות כמעט שרירותיות למתבונן מהצד, יחד עם העיכובים במכרז, עלולים להוביל לכך שחברות בינלאומיות יחשבו פעמיים לפני שהן מגישות מועמדות במכרזי תשתית ישראליים.

 לאחר פסילת קבוצת אושנאו, מתמודדות במירוץ להפרטת נמל חיפה ארבע קבוצות. הקבוצה הראשונה היא חברת Adani ההודית יחד עם קבוצת גדות (קרן טנא), השנייה כוללת את דני אונגר יחד עם קרן ג'נריישן קפיטל ו-LOMAR Shipping הבריטיים, השלישית היא שפיר הנדסה יחד עם ים השיבולים של מיקי שירן, והרביעית היא חברת מספנות ישראל שהחליטה להמשיך גם ללא DP World האמירתית. לפי גורמים שונים המעורים בפרטי המכרז, ייתכן כי הקבוצה של גדות ו־Adani לא תמשיך עד הסוף. ההערכה בשוק היא ששלושת הקבוצות האחרות ימשיכו עד הסוף.

מלבד הסוגיות הביטחוניות, המכרז ממשיך להתעכב גם בגלל אי הסכמות בין רמ"י, רשות החברות, חנ"י ועיריית חיפה. בין הצדדים קיימת מחלוקת על גורלם של שטחי מגורים ושטחים מסחריים בחזית הים של הנמל ששווים מוערך במאות מיליוני שקלים. חוסר ההסכמה על שטחי חזית הים ישפיע באופן ישיר על הערכת השווי של נמל חיפה, שנכון לעכשיו עומדת על 1.5 עד 2.5 מיליארד שקל ועלולה להצטמצם אם שטחי הנדל"ן של חזית הים יילקחו מהנמל. 

ברשות החברות סירבו להשיב לפניית "כלכליסט" בנוגע לדברים שעלו בכתבה וללוח זמנים עדכני של הפרטה, אך גורמים עסקיים טוענים כי נכון לעכשיו פתיחת המעטפות במכרז צפויה רק ביוני 2022.