שוק העבודה משתקם מהמגפה אך לעובדים רבים ייקח עוד זמן

בהחלט סביר שבחודש מרץ הקרוב, במלאת שנתיים למגפת הקורונה, שוק העבודה כבר יחזור למצב שלפני המגפה - הרבה יותר מהר ממה שהיה צפוי. 

אם היה חשש שבינואר - חודש השיא של גל האומיקרון - תהיה ירידה בתעסוקה, בפועל נרשמה עלייה קלה מ-60.1% בדצמבר 2021 ל-60.2% בינואר השנה (לא כולל עובדים בחל"ת). כך עולה מנתוני סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול. 

המשמעות היא שחסר רק חצי אחוז כדי להגיע לשיעור התעסוקה של 60.7% כמו בינואר 2020 לפני הקורונה, ואת זה אפשר יהיה להשלים תוך חודש־חודשיים. 

התאוששות חדה בשיעור התעסוקה

לא זאת בלבד, ייתכן שבקרוב אפילו יישברו בישראל שיאי תעסוקה. צריך גם לזכור שהמשק הגיע לשיעור תעסוקה כמעט כמו לפני הקורונה, אף שהמשבר בענפי התיירות והבידור נמשך. כלומר, בענפים אחרים, בייחוד בהייטק, נרשמה בפועל צמיחה במספר העובדים - שהשלימה את החסר. עם זאת, זה לא אומר שהשנתיים האחרונות לא הותירו נזקים, שכן יכלה להיות בהן צמיחה - והפסדנו אותה.

יציאה מהירה מהמשבר

היציאה ממשברי אבטלה היא לרוב ארוכה וכואבת ומלווה באבטלה כרונית - וזו גם היתה התחזית הפעם - אך היציאה מהמשבר הנוכחי בישראל ובכל העולם מהירה מהצפוי. הסיבה לכך נובעת, ככל הנראה, מהעובדה שעובדים רבים נהפכו למובטלים רק בשל הסגרים, ולכן חזרו לעבודה מהר מהצפוי. כלומר, בעצם הם היו מובטלים מטעם הממשלה. המחיר של החזרה המהירה הוא שהתקווה לשדרוג מיומנויות של עובדים חלשים כבר לא תתממש - והמשק הישראלי יישאר משק עם בעיה של מיומנויות ופריון נמוכים. כמובן שככל ששוק העבודה ייהפך טכנולוגי יותר, הדבר יקשה על עובדים רבים יותר לשרוד בו.

גם שיעור האבטלה לא נסק בינואר. נראה כי מדיניות הממשלה, שכללה הימנעות מסגרים בכל מחיר לצד היעדר פיצוי לעובדים, גרמה להמשך החזרה לעבודה. האבטלה בחישוב המורחב של הלמ"ס ירדה מ-6% (שהם 262 אלף איש) בדצמבר 2021 ל-5.6% (244 אלף איש) בינואר השנה. צריך להביא בחשבון שבתקופת החל"ת הארוכה, אנשים לא רק השתכרו פחות מהרגיל, אלא גם כילו חסכונות. זה אומר שככל שעובר הזמן - הלחץ למצוא עבודה גובר. עם זאת, עדיין יש במשק כ-140 אלף משרות פנויות, מה שמעניק גם לעובדים חלשים יכולת מיקוח.

כלכלה חזקה עם הרבה עניים

חישוב האבטלה המורחב של הלמ"ס כולל מובטלים במובן הקלאסי - כלומר בלתי מועסקים שמחפשים עבודה  - וכן עובדים שנמצאים בחל"ת ואנשים שאיבדו את עבודתם בזמן הקורונה ואינם מחפשים עבודה. במצב רגיל, מי שאינו מחפש עבודה אינו מוגדר מובטל אלא נחשב כמי שלא משתתף בשוק העבודה. 

בתקופת הקורונה, החישוב המורחב שיקף את מצב האבטלה האמיתי משום שבחלק מהזמן לא היה טעם לחפש עבודה וגם דמי האבטלה עודדו לא לעשות זאת. כעת, שיעור המובטלים בהגדרה הקלאסית חזר להיות רלבנטי. שיעורם של מובטלים אלה ירד מ-4.1% בדצמבר ל-3.7% בינואר. כשתחזור המדידה הרגילה, יהיה צורך לחפש את נזקי הקורונה בשיעור התעסוקה: ככל שהוא יהיה נמוך יותר, פירוש הדבר שיותר אנשים התייאשו מלחפש עבודה.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי | אבי מועלם

צריך לומר באופן ברור: החזרה הצפויה של שוק העבודה למצב של "עסקים כרגיל" אין פירושה שגם העובדים יחזרו למצב הזה. בתקופת המגפה, עשרות אלפי עסקים פשטו את הרגל ועשרות אלפי עובדים ממעמד הביניים נכנסו לחובות ושקעו בעוני - גם כי דמי אבטלה נמוכים ממשכורת וגם כי לא כולם היו זכאים לקבל אותם. מצבם של אלה פחות בא לידי ביטוי בדו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שמודד הכנסות, והתבטא יותר בדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת - שמתייחס גם ליכולת לממן הוצאות כמו מסים, שכירות, מזון ותרופות. כלומר, אם לפני הקורונה ידענו שישראל היא כלכלה חזקה עם הרבה אנשים עניים, עכשיו המצב גרוע הרבה יותר.