מכון התקנים דורש מהאוצר 150 מיליון שקל כפיצוי לעובדים

בכירי מכון התקנים הישראלי (מת”י) מבקשים לבצע מהלך שיגדיל את קופת המזומנים של המכון על חשבון קופת המדינה, וזאת ארבעה חודשים לפני שנכנסת לתוקף הרפורמה במכון. הרפורמה, שגובשה על ידי משרדי הכלכלה והאוצר ותיכנס לתוקף ביוני השנה, נועדה לייצר תחרות למת”י, ובמסגרתה יתאפשר לייבא מוצרי צריכה ללא חסמים, כלומר רק על סמך הצהרת יבואן. המהלך עשוי לפגוע במת”י ולייתר שיעור מסוים מעובדיו. לקראת השינוי הזה דורש מת”י לקבל סכום של 150 מיליון שקל עבור פיצוי לעובדים שיפוטרו, כך נודע ל”כלכליסט”. דרישה זו מצטרפת לסכום דומה שהמכון כבר קיבל ב־2017 במסגרת ניסיון שלא צלח לעשות רפורמה בבדיקות היבוא.

מנכ"ל מכון התקנים, ד"ר גלעד גולוב, מנהל מו"מ עם משרד האוצר בבקשה לקבל כ־150 מיליון שקל לטובת פיצויים לעובדים שיפוטרו במסגרת הרפורמה, אף שמכון התקנים רווחי ובקופתו 200 מיליון שקל במזומן, מתוכם 120 מיליון שקל נצברו בשנות כהונתו של המנכ"ל ד"ר גולוב. ההכנסות השנתיות של המכון מוערכות ב־400 מיליון שקל, וההכנסות מריבית על ניירות ערך והשקעות פיננסיות הניבו למכון בשנת 2021 כ־4.5 מיליון שקל. בשנת 2020 עמד הרווח הנקי של המכון על 30 מיליון שקל, ובשנת 2021 הגיעו רווחיו לכ־45 מיליון שקל.

ד"ר גלעד גולוב מנכ"ל מכון התקנים הישראלי | צילום: דרור כץ

מלבד זאת יש לזכור שעובדי מת”י שיפוטרו במסגרת הרפורמה יזכו לפנסיה נדיבה כבר מגיל 50, וכעת, כך על פי גורמים במכון, מבקשים רבים מהעובדים להיכנס לרשימת המפוטרים כדי לזכות בתנאים המפליגים. מת”י מעסיק כיום 970 עובדים, רובם במשרדים הממוקמים על קרקע בשווי מיליארדי שקלים ברמת אביב.

ב־2017 הונהגה הרפורמה הראשונה במת”י שמטרתה היתה לייצר תחרות למונופול בבדיקות יבוא, אך הרפורמה לא השיגה את יעדה. מעבדות תחרותיות כמעט שלא קמו, ומכון התקנים נשאר מונופול בתחום. במסגרת הרפורמה פוטרו אז כ־150 עובדים, והמכון קיבל מהאוצר כ־150 מיליון שקל לפיצויי פיטורים.

איפה הבונוסים

מלבד הסכום לפיטורים מנסה המנכ"ל לקדם מהלך שטרם היה כמותו במכון התקנים: מתן בונוסים לעצמו ולתשעה חברי הנהלה בגובה של 6-5 משכורות לכל אחד, המהווים כחצי מיליון שקל לכל חבר הנהלה - וזאת דווקא בעת שהיקף העבודה של מת”י צפוי לקטון. תשעת חברי ההנהלה שהבונוס מכוון אליהם הם ראש אגף כספים, היועץ המשפטי, דוברת המכון, ראש אגף משאבי אנוש, מבקר הפנים, ראש אגף מערכות מידע, ראש אגף תעשייה, ראש אגף תקינה וראש אגף איכות והסמכה. הקריטריונים לקבלת הבונוסים: ביצוע התפקיד הנדרש ממנהל האגף ועמידה בתוכנית העבודה.

בניין מכון התקנים הישראלי | צילום: wikipedia

את הבקשה נימק המנכ”ל לדירקטוריון בטענה שכך מקובל ברשות החברות הממשלתיות. אלא שגם אם כן, המכון אינו חברה ממשלתית כי אם תאגיד סטטוטורי תחת משרד הכלכלה, ולכן מודל הבונוסים הקיים בחברות אינו חל עליו. גם הדו”חות הכספיים שלו אינם חשופים לציבור.

בנוסף לכך, כמה מהדירקטורים במכון מצויים לכאורה בניגוד עניינים אישי בהיותם בעלי חברות שמקבלות שירותים מהמכון - וכעת הם נדרשים לאשר את הבונוסים למנכ”ל ולחברי ההנהלה. כמו כן, לפי מקורבים, היחסים בין המנכ”ל גולוב לבין היו”ר גלית אבישי מתוחים. אבישי מבקשת לקבל תגמול על ניהול ישיבות בתפקידה כיו”ר המכון, ובנוסף לאשר לה הוצאות על נסיעות. על פי תקנון המכון, היו”ר לא זכאי לתגמול, ועל כן אבישי מבקשת לבצע שינוי בתקנון, ולהכניס סעיף שמאשר גמול על השתתפות היו”ר בישיבות.

”הכסף נועד לצמיחה”

מכון התקנים נעזר בשירותיהם של אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר, של עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ושל שני משרדי עורכי דין מהשורה הראשונה המלווים באופן קבוע את המכון. בנוסף לכך עד לפני כמה חודשים נעזר המכון בשירותיו של משרד היח”צ צור תקשורת.

המכון הוא ככל הנראה הגוף היחיד במדינה שדורש ומקבל מראש את כל ההכנסות מעשרות אלפי לקוחותיו, בטרם ביצוע הבדיקות. מנגד, לספקים שלו הוא משלם בהשהיה של שוטף פלוס 90-60. בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם ב־2020 צוין כי חלק מהבדיקות שעבורן נגבה תשלום מראש כלל לא מתבצעות.

ממכון התקנים נמסר בתגובה: “מכון התקנים הישראלי עומד לקראת שינוי אסטרטגי משמעותי מאוד. במסגרת זו משנה המכון את תחומי עיסוקו ופועלו. הכסף בקופת המכון נועד להשקעות ולפיתוח מנועי צמיחה כחלק מהרפורמה העתידית. הגמול לעובדים ולמנהלים הוא בהתאם למודל המקובל המוחל על למעלה ממאה תאגידים ממשלתיים. היחסים בין היו”ר למנכ”ל תקינים, ואינם קשורים כלל לשינויים הנדרשים בתקנון שמובילה יו”ר המכון, שעיקרם הכללת כללי מינהל תקין, שקיפות ומניעת ניגוד עניינים”.

נציין כי תגובת המכון מתייחסת למנגנון התגמול המופעל בחברות ממשלתיות ולא בתאגידים על פי דין, שעמם הוא נמנה.