חרדים במכללת קרית אונו | צילום: צביקה טישלר
TechTalk
מאמינים בהייטק: החברה החרדית רוצה להצטרף לחגיגה והמדינה חייבת לעזור לה
לאחר שהושקה תכנית לקידום התעסוקה בענפי הטכנולוגיה במגזר הערבי, הגיע הזמן להתייחס גם לנכונות ההולכת וגוברת של חרדים וחרדיות לעבוד בתחום. איתן פרדו-רוקואס, מנהל פיתוח עסקי בקבוצת Sarona Partners, קורא לממשלת ישראל לשים עין, וכסף, גם על המגזר הזה
רשות החדשנות והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים הודיעו לאחרונה על השקת תוכנית חדשה שתפעל לקידום ההייטק והחדשנות בחברה הערבית. בהשקעה של כמעט רבע מיליארד שקלים, רשות החדשנות תעודד בנייה, חיזוק חדשנות, הקמת מיזמים טכנולוגיים חדשים, בדגש על יישובים ערביים באזורי פריפריה ותעסוק בחדשנות בקרב החברה הערבית. הדאגה למיעוטים היא חשובה, אבל אם אנחנו מדברים על מיעוטים, חשוב לדבר על כל המיעוטים. ואסור לשכוח את האוכלוסיה החרדית מאחור.
קראו עוד בכלכליסט:
האוכולוסייה החרדית מהווה כיום 12.6% ממדינת ישראל וצפויה להגיע ל-16% מכלל האוכלוסייה בשנת 2030 ולכ-2 מיליון נפשות בשנת 2033. עם הזמן, ניתן לראות שינוי - גם בתפיסה של האוכלוסיה החרדית וגם בדרך שבה רואה אותה החברה הכללית. החברה הסגורה שעד לפני שנים ספורות נמנעה מלהיכנס לעולם התעסוקה נראית היום אחרת: הסכר מתחיל להיפרץ, והמוטיבציה של האוכלוסייה החרדית להיכנס למעגלי התעסוקה עולה. הציבור החרדי מראה נכונות והפוטנציאל קיים.
בזכות המימון האדיר שמגיע להייטק לאחרונה, באקו סיסטם הישראלי יש עולם מגוון של מקצועות נוספים. התכנות הוא צעד ראשון, אבל הגיע הזמן לשים את הדגש על עולם החדשנות. גם פסיכולוגית, מורה או איש שיווק ומכירות יכולים להשתלב בתעשייה המשגשגת של ההייטק הישראלי - והאוכלוסייה החרדית יכולה וצריכה להיכנס לשם.
עד לפני 20 שנה, העולם התעסוקתי המוכר למגזר החרדי היה צר והתמקד בתפקידים שנשארים בסביבה הקרובה, מותאמים לגידול הילדים ולא חוצים גבולות או מגזרים. רוב הנשים עסקו בעולמות ההוראה. עם התקדמות החברה ואפשרויות התעסוקה הנרחבות שהחלו להיפתח, הבינו בחברה החרדית שהגיע הזמן להיכנס לתחומים שלא נגעו בהם קודם ולהשתלב במשרות בעולמות אחרים. במקביל, הרבנים אישרו ללמוד טכנולוגיה, הנשים החרדיות נכנסו לשוק העבודה וקמו סמינרי תכנות שמיועדים ספציפית להן – מכללות ברמה גבוהה שמכשירות אותן לשוק העבודה. הנשים, כתואה מכך, החלו לפרוח באותם תחומים. קיבלו אותן, נתנו להן את התנאים המותאמים - חדרים נפרדים, מטבחון כשר למהדרין ושעות גמישות לטיפול בילדים - וזה הצליח. זו רק הוכחה אחת לצעדים שלהם מוכן המגזר החרדי להתמסר.
ענף ההייטק הוא הקטר של המשק. המשכורות יכולות להיות כפולות ומשולשות, הגמישות להורים מתאפשרת, ומי כמונו יודעים כמה דגש משמעותי ניתן ל-work life balance כיום. אז מה הקושי? ובכן, הפער של הקהילה החרדית הוא לא בידע וביכולות - הקהילה החרדית פשוט לא מכירה מספיק את עולם החדשנות. הנשים החרדיות, לצורך העניין, מוכשרות לקודד ועושות את זה מצוין, אבל הן - ובכלל, האוכלוסייה החרדית - עדיין לא ממש חלק מסצנת הסטארט-אפ הישראלית והבינלאומית, בטח לא חלק מוביל. והבעיה העיקרית שלנו, כידוע, היא שחסרים לנו יזמים.
התהליכים הללו יכולים להתאפשר רק בדרך אחת - חשיפה והנגשה של המדינה. על המדינה לסבסד את התוכניות ואת הסמינרים הפונים למגזר החרדי, לתמרן ולעודד את החברה החרדית להיכנס למקום שכרגע זר לה. מעבר לתרומה האדירה לאוכלוסיה החרדית, מהלך כזה ישפיע על כלכלת הערים בפרט ועל כלכלת המדינה כולה. מרכזי הקהילות החרדיות נמצאים בלב ליבה של המדינה. במידה שהקדמה לא תגיע אליהם, אנחנו עלולים לפגוע גם בערים עצמן. עם איכלוס של מאות אלפי חרדים, שימשיכו להיות אוכלוסיה נחלשת וילכו ויהוו חלק גדול יותר ויותר באוכולוסיה, גם כלכלת המדינה והערים המרכזיות תיפגע.
המצב אכן השתנה בשנים האחרונות בחברה החרדית. מעבר לשינוי המחשבתי, קיימת שם גם תשתית. נוצר פתח קטן לענף ועל מדינת ישראל לקדם בכל הכוח את השינוי המשמעותי שיוביל למהפך עם השקעה ותמיכה ראויה של המדינה נוכל לראות חרדים יזמיים בעולם החדשנות, עובדים בעולמות ההייטק, משתכרים כראוי - בסכומים גבוהים פי כמה מהמשכורות שלהן הם רגילים - עולים באיכות החיים, תורמים את תרומתם ומשתלבים בחברה הישראלית.
אם הממשלה רוצה לקדם את המיעוטים במדינת ישראל ואת הפריפריה החברתית והגאוגרפית, היא צריכה לתת מענה לכלל המיעוטים. אסור לנו לקדם מיעוט מסויים ולשכוח מיעוטים נוספים מאחור.
איתן פרדו-רוקואס הוא מנהל פיתוח עסקי קבוצת Sarona Partners