ההסתבכויות עם החוק של מי שהפך לאיש החזק בפסגות

יניב בנדר, איש אמונו של רני צים, מונה ביום חמישי האחרון למנכ"ל חברת וואליו קפיטל הציבורית שבשליטת צים (52.6%), וכן למנהל העסקים הראשי של בית ההשקעות פסגות שבבעלות החברה. או יותר נכון, מה שנותר מבית ההשקעות פסגות, שנתח מהפעילות שלו נמכר לאלטשולר שחם גמל ופנסיה ונתח לצים, ששמר אצלו את המותג.

למעשה, לפסגות תחת וואליו קפיטל יש שתי פעילויות עיקריות שמנהלות יחד יותר מ־60 מיליארד שקל של כספי ציבור: פסגות קרנות נאמנות, שנכון לסוף ספטמבר מנהלת 47 מיליארד שקל ב־306 קרנות, ופסגות ני"ע שמנהלת 13.6 מיליארד שקל בכ־4,500 תיקים של לקוחות פרטיים, תאגידיים ומוסדיים.

בעל השליטה בואליו קפיטל ופסגות רני צים. בנדר הוא יד ימינו | צילום: מאיר אדרי

לבנדר, שכעת הוא האיש החזק בפסגות, יש עבר של הסתבכויות שונות עם רשויות החוק – רשות המסים ומשטרת ישראל – סביב עסקיו הנוגעים ליבוא טלפונים סלולריים. בין היתר יוחסו לו חשדות הנוגעים להברחת סחורה, עבירות מס ומע"מ, שימוש בחשבוניות פיקטיביות ועוד. הוא נעצר בעבר ונחקר בשתי פרשות שונות – בכל אחד מהמקרים ישב במעצר כשבוע וחצי - על אירועים שונים, שלא הבשילו לכתבי אישום אך הביאו, באחד המקרים, להליך אכיפה אזרחית שבסיומו אולץ לשלם מיליוני שקלים למדינה. במקרה נוסף וטרי יותר, חברה שבה בנדר שותף עם צים, שהחזיקה בסניף האילתי של רשת אופיס דיפו, הורשעה בהסדר טיעון בעבירות מע"מ. בנדר וצים לא הועמדו לדין.

חשוב לומר: בנדר לא הורשע מעולם בפלילים ואין כל מניעה חוקית לכך שימונה לתפקידים הבכירים בחברה הציבורית ובבית ההשקעות, שבעבר היה הגדול בישראל.

בנדר בן 33, נשוי ואב לילדים, מתגורר כיום בסביון והוא בעל השכלה תיכונית. כבר כמה שנים שהוא צמוד לצים בעסקיו, וביחד איתו הוביל את רכישת וואליו קפיטל בשנת 2020, ואת רכישת הפעילויות של פסגות שאלטשולר שחם מכר בשנה שעברה ביותר מ־400 מיליון שקל. מאז רכישת פסגות, כך סיפרו עובדים בבית ההשקעות, בנדר הוא מי ש"מנהל את ההצגה" בחברה. גם מקורבים לבנדר מספרים שהוא "המוציא והמביא של רני צים".

יניב בנדר מנכ"ל וואליו קפיטל ומנהל העסקים הראשי של פסגות | מושיק ברין

בנדר מחזיק ב־7.7% מוואליו קפיטל ובחודש שעבר מונה לדירקטור בחברה. ביום חמישי האחרון דיווחה וואליו קפיטל כי בנדר יפסיק לכהן כדירקטור ויתמנה למנכ"ל, בעוד המנכ"ל הנוכחי יהל בן־סירה יהפוך להיות המשנה של בנדר. וואליו קפיטל, שהתמקדה עד כה בעיקר באשראי חוץ־בנקאי, הצהירה שמדובר במהלך אסטרטגי שנועד "לייצר סינרגיה בין הפעילויות השונות של החברות בקבוצה" וזאת במטרה להפוך ל"שחקנית מובילה בעולמות ההשקעות, האשראי והפיננסים".

בדיווח לבורסה צויין כי בנדר משמש גם כדירקטור בחברת מגה סל – חברה העוסקת בייבוא מכשירי סלולר. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי פעילות זו של יבוא סלולר סיבכה אותו בעבר בחשדות פליליים ובחובות גדולים לרשות המסים.

פשרה יקרה

ביולי 2012, כשהיה בן 24 ועבד כמנהל בחברה של אביו שייבאה מכשירי סלולר לישראל, נעצר בנדר, יחד עם שלושה אנשים נוספים, ממש ביום ההולדת שלו, על ידי יחידת חקירות מכס ומע"מ ירושלים בחשד שהבריחו סמארטפונים לארץ תוך מצג שווא שמדובר בנגני שמע (אייפודים) שעלותם פחותה. היחידה תפסה כ־3,000 מכשירי סלולר שלטענתה הוברחו, וייחסה לבנדר עבירות מכס, מע"מ, זיוף ושימוש במסמך מזוייף. "מדובר בכמות של עשרות אלפי סמארטפונים מסוגים שונים, לרבות אייפון וסמסונג גלקסי, ששווים עשרות מיליוני שקלים", טענה היחידה החוקרת בבית המשפט. היא טענה ל"מעורבות ישירה של החשוד ב־10 הברחות שונות ששווין נאמד בכ־4 מיליון דולר". בהמשך החקירה החשדות התעצמו והחוקרים ייחסו לחשודים עשרות הברחות בסכום כולל של יותר מ־30 מיליון שקל.

בנדר נעצר ל־11 יום, ולאחריהם שוחרר למעצר בית של שבועיים וחוייב להפקיד ערבויות בגובה של מאות אלפי שקלים. הוא הכחיש את החשדות וטען כי חלקו בפרשה קטן היות שרק תיווך בין המעורבים האחרים.

רשות המסים הצהירה בעבר בביהמ"ש על כוונתה להגיש נגד בנדר כתב אישום בפרשה, אולם עד היום, אף שהתיק לא נסגר רשמית, לא הוגש נגדו כתב אישום.

עם זאת, רשות המסים פנתה למסלול אכיפה אזרחי ובשנת 2016 דרשה מבנדר 16.8 מיליון שקל (28 מיליון שקל כולל ריבית ופיגורים) בשל "גירעון בגין הברחת טובין מסוג טלפונים חכמים" עבור מכסי היבוא. בשנת 2019, בשל הריבית, עמדה דרישת החוב כבר על 31.5 מיליון שקל – חוב שבנדר התכחש לו. בעקבות זאת שלחה יחידת המכס בנתב"ג מעקלים אל משרדי מגה סל שעיקלו את מלאי הסחורה של החברה. במקביל נשלחו מעקלים לבית המגורים דאז של בנדר במושב בית נקופה, שעיקלו ציוד וריהוט. בנדר נלחם נגד עיקולים אלה בבתי המשפט וטען בין השאר כי הריהוט והמטלטלין שעוקלו שייכים בכלל לבעלי הבית שמהם שכר אותו – בתו של רמי לוי, יפית לוי־אטיאס, ובעלה אופיר אטיאס (בנדר היה אז ספק של חברת רמי לוי תקשורת שמנהל אטיאס, כמו של חברות סלולר אחרות). גם לגבי הסחורה במגה סל טען כי היא של העסק ולא שלו. בעקבות זאת הוא הצליח לקבל צווי מניעה שבלמו את העיקולים.

בסוף 2019 פנתה רשות המסים למרכז לגביית קנסות שקבע לבנדר מנגנון תשלום חוב והטיל מגבלה על הוצאותיו. הוא החל לשלם חלק מחובותיו בהדרגה, ובהמשך אף מכר לצורך התשלום מכונית מרצדס ב־380 אלף שקל. ביולי 2021 הגיעו המדינה ובנדר להסכם פשרה שלפיו סכום החוב הכולל שהוא ישיב יעמוד על 11.5 מיליון שקל. כבר ביום חתימת ההסדר שילם בנדר את מרבית החוב והיתרה נפרסה לו ל-24 תשלומים של 165 אלף שקל בחודש - אולם בהמשך הוא הקדים לשלם וסגר את מלוא חובו לרשות המסים בגין הפרשה.

גם לאפל היו טענות

הסתבכות פלילית אחרת של בנדר התרחשה בפברואר 2016, אז הוא שוב נעצר, ביחד עם אחרים, כחשוד בהברחת טלפונים סלולריים לישראל; הפעם בפרשה הקשורה לחברת מגה סל שבבעלותו. זו היתה חקירה משותפת של היחידה הארצית לחקירות כלכליות (יאל"כ) במשטרת ישראל ושתי יחידות ברשות המסים: יהלום ומע"מ ומכס ירושלים. החוקרים פשטו אז על ביתו של בנדר בירושלים, ערכו חיפוש והוציאו נגדו צו מעצר שפירט שורה של עבירות - הברחה בנסיבות מחמירות, עבירות מכס, קשירת קשר לפשע, העלמת הכנסות ועסקאות, הוצאת חשבוניות פיקטיביות ועוד.

"לחשוד יש חלק בכל הנוגע להברחות וכן להפצה של הטלפונים", אמר נציג המשטרה לשופט המעצרים. נציג רשות המסים הוסיף כי "יש לו עבר בהברחת טלפונים משנת 2012". גם הפעם בנדר הכחיש את החשדות. מעצרו הוארך פעמיים לאחר שהשופט קבע כי "קיים חשד סביר הקושר את החשוד למיוחס לו" ולאחר 9 ימי מעצר שוחרר בנדר בהסכמת סנגורו עו"ד רונן רוזנבלום למעצר בית, כולל הפקדת כספים וערבויות. עו"ד רוזנבלום הדגיש אז בדיון ש"אין בהסכמה הודאה במישרין או בעקיפין בחשדות". גם במקרה זה לא קיבל בנדר הודעה עד היום על סגירת התיק אולם לא הוגש נגדו כתב אישום.

בפרשת הברחה אחרת שקשורה לחברה בה שותף בנדר ביחד עם רני צים דווקא כן הגישה רשות המסים כתב אישום ביולי 2020, אולם זה הוגש רק נגד חברת אופיס 3000 אילת - הזכיין האילתי של אופיס דיפו - בעוד צים, שמחזיק בכ־67% מהחברה, ובנדר, שמחזיק ביתרת המניות, לא הואשמו בפרשה, היות והם לא ידעו על המעשים הפליליים שעשה המנהל שלהם מתחת לאפם.

בכתב האישום נטען כי הנאשמים (שני אנשים וארבע חברות, ביניהן אופיס 3000) ניצלו לרעה את הפטור הניתן באילת ממע"מ ומכרו טלפונים סלולריים מחוץ לאילת במיליוני שקלים תוך הצגת עסקאות כאילו נעשו בתוך אילת במטרה להימנע מתשלום המע"מ. זאת, בין השאר, באמצעות הוצאה של חשבוניות פיקטיביות.

אופיס 3000, שתחילה הואשמה בהברחת טובין, עבירות מכס ומע"מ ובהלבנת הון, הגיעה בהליך גישור עם המדינה להסדר טיעון שבמסגרתו הודתה בכתב אישום מתוקן בעבירות לפי סעיף בחוק המע"מ הקובע אחריות למעשי עובד, לאחר שלא נקטה בכל האמצעים הנאותים למניעת המעשים, אך חזרה והדגישה את אי־מודעות חברי הדירקטוריון והבעלים. כחלק מההסדר שילמה אופיס 3000 מס בגובה 281 אלף שקל וקנס של 100 אלף שקל, והוטל עליה חילוט נוסף בגובה 218 אלף שקל.

בהליך אזרחי אחר מהשנים האחרונות נתבעו מגה סל ובנדר על ידי הענקית האמריקאית אפל ב־300 אלף שקל בטענה כי ייבאו לארץ אלפי אביזרים לטלפונים סלולריים שנושאים את הלוגו של אפל שהם למעשה מזוייפים ומפרים את סימן המסחר שלה, זאת לאחר שהמשלוח נתפס במכס. בנדר ומגה סל טענו להגנתם כי המוצרים שהביאו לארץ אינם מזויפים ונרכשו ממשווקים מורשים של אפל. ככל הידוע, הצדדים הגיעו להסדר מחוץ לבית המשפט.

בנדר: "תמונה מעוותת"

מטעם בנדר נמסר כי "מדובר במקבץ אירועים שונים ונפרדים שאליהם נקשר שמו כחלק מפעילות עסקית רחבת היקף. כל ניסיון לאגד אירועים אלה למכלול אחד נועד ליצור תמונה מעוותת ומנותקת מהמציאות המביאה לפגיעה בשמו הטוב".

מוואליו קפיטל נמסר כי "בנדר הוביל את העסקה לרכישת וואליו קפיטל, ולאחריה הוביל שורת רכישות שביצעה החברה בתחומי הפיננסים והאשראי, ובראשן העסקה לרכישת פסגות. בנוסף, הוביל בנדר מהלכים מוצלחים של גיוסי הון וחוב מול המערכת הבנקאית והמוסדיים. דירקטוריון החברה, ובראשו היו"ר רני צים, התרשם מיכולותיו להוביל את המהלכים העסקיים, ומכושר מנהיגותו להוביל את עסקת פסגות ולנהל את פעילותה מאז שנרכשה. מינויו של בנדר נבחן ואושר כמתחייב בהתאם לכל הוראות הדין החלות על החברה".

עדכון: במחצית השנייה של שנת 2022 הודיעה הפרקליטות לעו"ד רונן רוזנבלום, המייצג את יניב בנדר, על סגירת שני תיקי החקירה מהשנים 2012 ו-2016 המצויינים בכתבה זו.