הכנ"רית נגד בקשת השכר של נאמני התחנה המרכזית

הכונס הרשמי מתנגד לשכר הטרחה של נאמני התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, רואי החשבון חיים קמיל, עליזה שרון ועו"ד יוסי בנקל. השלושה מבקשים 55 מיליון שקל, לפני מע"מ, מתוכו קיבלו לאורך עשר שנים 16.5 מיליון שקל. הנאמנים טוענים להישג יוצא דופן בתיק מהמורכבים, הסבוכים והאינטנסיביים בתחום חדלות הפירעון בארץ. בתיק הוגשו יותר מ־350 בקשות וחולקו 306 מיליון שקל, מתוך סכום של 317 מיליון שקל שאושר. 

הכנ"רית, באמצעות עו"ד נחמה אבן ספיר, טוענת שהנאמנים היו צריכים להפסיק למשוך שכר ממועד הגשת בקשת השכר בספטמבר 2020, וכי הם ביקשו למכור את הנכס במחיר נמוך יותר משנמכר בסופו של דבר, לאחר שבית המשפט לא אישר את הסכום המקורי. הכנ"רית גם ציינה כי ההליך אמנם החל ב־2012, אך ב־2015 עבר ניהול הנכסים לידי נצבא, בעלת המניות של החברות, התחנה המרכזית וחברת הניהול, וגם נושה נדחה. 

כמו כן ציינה הכנ"רית תקדימים שבהם הגיע חישוב שכר הטרחה לסכום לא סביר, והוא הופחת בידי בית המשפט בשיעור של 83%-50%. לדבריה, יש להפחית את שכר הטרחה ל־18.4 מיליון שקל, בתוספת מע"מ. כלומר בחישוב הסכומים שהם משכו עד היום, יש לשלם עוד 1.8 מיליון שקל בלבד. 

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב | טל שחר

המכה הקשה מבחינת הנאמנים היא ששכרם של בנקל, שהצטרף כנאמן שלישי לתהליך ב־2013, ושל משרד שלמה נס, שנשכר כיועץ משפטי, 9.33 מיליון שקל לשניהם, ינוכה מהשכר של הנאמנים, שאת רובו, לפי עמדת הכנ"רית, הם כבר קיבלו. לדבריה, גם לא ברור אם נס ובנקל עשו את עבודתם.  

הנאמנים טוענים כי לפי החוק, הם זכאים ל־12% מהכספים שחולקו, כלומר 36.5 מיליון שקל, לאחר שקיבלו כבר 16.5 מיליון שקל, וכן לתוספת מאמץ מיוחד של 18.5 מיליון שקל, ובסך הכל כ־55 מיליון שקל לפני מע"מ. לחלופין הם מבקשים 15% מהסכום שחולק, כלומר 45 מיליון שקל לפני מע"מ. 

נצבא התנגדה לבקשת השכר של הנאמנים בטענה שהסכומים דמיוניים וחסרי תקדים, שנועדו להוות בסיס למו"מ, והסכום שחולק עד כה, 16.5 מיליון שקל, הוא השכר הראוי. לטענתה, מ־2015 עבר ניהול הנכסים מהנאמנים לנצבא, ולמרות זאת הנאמנים המשיכו למשוך שכר. נצבא טוענת עוד שלאחר שקיבלה את הדו"חות הכספיים של החברות גילתה שהנאמנים משכו לאורך השנים 8.5 מיליון שקל נוספים. 

התחנה המרכזית וחברת הניהול נכנסו ב־2012 להקפאת הליכים. הנאמנים קמיל ושרון ביקשו שהחברה תימכר לחברה־בת של נצבא ב־220 מיליון שקל, כשכמעט כל הסכום היה אמור להיות מועבר לנושה המובטחת נצבא. השופט בנימין ארנון קבע שההצעה אינה ראויה, ומינה ב־2013 את עו"ד בנקל לנאמן שלישי שיבדוק את הסוגיות הכרוכות בעסקה. בסופו של דבר התהליך הסתיים בתוצאות יותר טובות לנושים, שזכו לגלות שנצבא מוכנה לשלם גם 100 מיליון שקל יותר מהצעתה המקורית.