שכר המינימום וחוק הפנסיות: סדקים כלכליים בקואליציה

העלאת שכר המינימום שאישרה אתמול הממשלה במסגרת עסקת החבילה מעוררת מתיחות בקואליציה. העבודה ומרצ הצביעו אתמול נגד הצעת החוק בטענה שהעלאת שכר המינימום באופן הדרגתי עד ל־6,000 שקל בדצמבר 2025 פירושה למעשה שחיקה בשכר המינימום בעקבות האינפלציה במשק. 

במקביל, זירה נוספת של מתיחות פנים קואליציונית היא סביב “חוק הפנסיות” לפורשים מהצבא. החוק תקוע שכן להצעת החוק הזו אין רוב בכנסת בשל התנגדות ח”כים מהעבודה, מרצ, ימינה ותקווה חדשה. כך שעד יציאת הכנסת לפגרה בעוד כשבועיים (9.3.22), שממנה תשוב לאחר יום העצמאות, כלל לא ברור האם שני החוקים הללו יעברו לפחות את הקריאה הראשונה.

ואם לא די בכך, נדבך שלישי בשיתוק מהלכי חקיקה כלכליים הוא מה שמתרחש בוועדת הכספים: בשל אי־הצגת תוכנית סיוע לעצמאים שנפגעו ממשבר האומיקרון נמנעת ועדת הכספים זה השבוע השני מלקיים הצבעות ענייניות על חוקים וצווים. 

האם זו בכלל העלאה

האישור אתמול בממשלה של החוק המעגן את עסקת החבילה במשק כלל מלבד העלאת שכר המינימום באופן הדרגתי, גם תוספת יום חופשה שנתית לעובד המועסק עד חמש שנים במקום העבודה, ותיקון חישוב השעות הנוספות לאפשר העסקה גמישה של עובדים עבור המעסיק ואיזון בית–עבודה. אלא שבעקבות התנגדותם של שרי העבודה ומרצ, אין לממשלה רוב בכנסת להעברתה של הצעת החוק הזו.

מימין: שרת התחבורה מרב מיכאלי, שר החוץ יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ | צילומים: גדי קבלו, שאול גולן, יובל חן

בשבוע שעבר הוגשה הצעת החוק הזו לוועדת השרים לחקיקה. אתמול הועלתה הצעת החוק לאישור הממשלה עם תיקון: הממשלה הוסיפה סעיף שמאפשר לה למשוך את הצעת החוק אם הכנסת תפצל חלקים ממנה, או תכניס בה שינויים (שיגדילו את עדכון את שכר המינימום) המחייבים פעולה מאזנת (כלומר מציאת מקור תקציבי). במקרה כזה שרת הכלכלה או שר האוצר ביחד או לחוד יודיעו למזכיר הממשלה על פיצול הצעת החוק, ושר האוצר יודיע למזכיר הממשלה על הצורך בפעולה מאזנת. במצב שכזה יודיע מזכיר הממשלה לכנסת ולממשלה על חזרת הממשלה מהצעת החוק.

המשמעות היא שהממשלה חוששת שהח"כים יפצלו את העלאת שכר המינימום מהחוק כולו, או יעדכנו את שכר המינימום מעבר למה שהוצע. שר האוצר אביגדור ליברמן מתנגד להכנסת שינויים בעסקת החבילה ובכלל זה בשכר המינימום. הוא התריע בפני שרי מרצ והעבודה שהתנגדו שאם לא יהיה רוב לעסקת החבילה כפי שהוצגה – לא תהיה עסקת חבילה. לפי הצעת החוק, שכר המינימום יעלה בחמש פעימות החל מחודש אפריל 2022 - מ־5,300 שקל כיום ל־6,000 שקל בעוד כארבע שנים.

אלא שלנוכח ההאצה בקצב האינפלציה בישראל – 2.8% ב־2021 – העלאת שכר המינימום כפי שמוצעת לא מפצה על ההתייקרויות. עלייתו ההדרגתית של  שכר המינימום צפויה להישחק גם בשנת 2022 לנוכח עדכון התחזיות לגבי גובה האינפלציה. האוצר גם שם מעצור לעליית שכר המינימום הצמוד לשכר הממוצע במשק. כך שאם השכר הממוצע במשק יזנק עד 2026, אזי שכר המינימום יועלה רק בהתאם לחוק המוצע.

יו"ר מפלגת העבודה, שרת התחבורה מרב מיכאלי, אמרה בישיבת הממשלה כי "מדיניות הממשלה בהובלת רה"מ בנט ושר האוצר ליברמן הביאה אותנו להישגים כלכליים רבים. למרות הקורונה, הצלחנו לייצר משק איתן, צמיחה וחבילת סיוע שאף ממשלה לא הביאה. דווקא בגלל זה הממשלה הזאת לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה בשכר המינימום של עובדות ועובדים רבים כל כך ובאוכלוסיות החלשות, כפי שמובא בעסקת החבילה הנוכחית. לכן אנחנו במפלגת העבודה נמשיך לפעול כדי ששכר המינימום לא ייפגע, ואני בטוחה שגם תימצא הדרך להעלות אותו".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "העלאת שכר המינימום שנמצאת כרגע בעסקת החבילה היא שחיקה בפועל של השכר ולא עלייה. צריך לשפר את ההצעה כי בשכר המינימום כל שקל זה שקל שיוצא לצריכה, ולכן תורם להמשך הצמיחה. לגבי הסעיף שנוגע לכנסת, אין לו מקום. הכנסת היא לא חותמת גומי".

גנץ לא מצליח לשכנע

"חוק הפנסיות" תקוע: הממשלה התחייבה להגיש לבג"ץ עד ליום שני בעוד שבוע את תשובתה לעתירות שהוגשו בדרישה למנוע את קידום חקיקת חוק הפנסיות המעגן את תשלום הפנסיות הצבאיות ו"תוספת הרמטכ"ל" לפורשי הקבע. הצעת החוק הזו אושרה באוגוסט בממשלה, אך אין לה רוב בכנסת בשל התנגדות ח"כים מהעבודה, מרצ, ימינה ותקווה חדשה. פגישה של ח"כים מהמפלגות הללו עם שר הביטחון בני גנץ והיועץ הכספי לרמטכ"ל גיל פנחס שנערכה בשבוע שעבר לא הניבה תוצאות. הח"כים ובהם רם שפע (העבודה), מיכל רוזין, מוסי רז (מרצ), שרן השכל (תקווה חדשה), אביר קארה וניר אורבך (ימינה) דורשים להכניס שינויים בחוק וגנץ מתנגד. בעקבות ההתנגדויות, החוק לא יעלה הערב להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. גנץ ינסה להעלות את החוק ביום ב' בשבוע הבא, בטרם יתערב בג"ץ. בהיעדר רוב, ובהיעדר אישורו של החוק בקריאה הראשונה – תעמוד הממשלה בבעיה מול בג"ץ, שכבר נענה לפנייתה של הממשלה לדחייה במתן התשובה. 

מה עם השחיקה? הפעימות בהעלאת שכר המינימום

חוק הפנסיות הצבאיות נועד להסדיר את סוגיית הגדלות הרמטכ”ל. הגדלות הרמטכ”ל הן מנגנון המגדיל את גובה קצבת הפנסיה שמקבלים חיילי הקבע הפורשים לפנסיה תקציבית. נוסח החוק הנוכחי והחלטת הממשלה משנת 1961 מציגים את מנגנון ההגדלות כמנגנון “חריג”, אך בפועל ההגדלות הוענקו ל־98% מכלל הפורשים. תזכיר החוק החדש קובע כי ההגדלות הן ברירת המחדל, למעט במקרים של שחרור מהצבא עם עבירה שיש בה קלון. עלותו של החוק כ־1.1 מיליארד שקל בשנה. הביקורת נגד החוק מתייחסת בעיקר לכך שמדובר בבעלי שכר גבוה, שמשתחררים בגיל מוקדם ונהנים מגמלה למשך עשרות שנים. בכירי משרד האוצר הציגו בעבר חוות דעת המתנגדת בחריפות להסדר הפנסיות הזה, אלא שאחרי שהחוק עבר בממשלה, הם  כבר אינם מתבטאים בפומבי נגדו.

גורמים בכנסת לא פוסלים אפשרות שלפיה ההצבעה על הצעת החוק בקריאה הראשונה תוכרז ברגע האחרון כהצבעת אמון בממשלה - שתחייב את כל חברי הקואליציה לתמוך בה. ההצבעה על חוק האזרחות הוכרזה כהצבעת אי־אמון על ידי האופוזיציה וחייבה את כל הקואליציה לתמוך בחוק. במרצ ובעבודה מזהירים מפני חזרה על אותה שיטה. 

תקועים בוועדת הכספים

והשיתוק בוועדת הכספים נמשך. בעקבות תביעת הח"כים ולדימיר בליאק (יש עתיד) ונעמה לזימי (העבודה) לסייע לעצמאים נמנעת ועדת הכספים זה השבוע השני מלקיים הצבעות ענייניות על חוקים וצווים. בלי יש עתיד אין לקואליציה רוב בוועדה. ליברמן הודיע שיקבל החלטה רק ב־26 בפברואר, יום לאחר המועד האחרון להגשת כל הדו"חות למע"מ, לאחר שיבחן האם אמנם חלה ירידה בהיקף ההכנסות של העסקים. בינתיים דיוני הוועדה הם הצהרתיים בלבד.  

מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ בליאק, אמר ל"כלכליסט": "נתקשה לתמוך במהלכי האוצר בוועדת הכספים כל עוד לא יוצג מתווה הסיוע לעצמאים. אנו ממשיכים לדרוש שהאוצר יפרסם בהקדם מתווה פיצוי וסיוע לעצמאים כדי לתת ודאות לבעלי העסקים". לעומתו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד הביע בשבוע שעבר תמיכה בתוכנית הכלכלית של ליברמן. בציוץ בטוויטר כתב לפיד: "בניגוד לכל השמועות והניסיונות לסכסך, אני עומד לגמרי מאחורי התוכנית הכלכלית של שר האוצר ונותן לו גיבוי מלא". ליברמן עצמו אמר שאינו מתרגש מרעשי הרקע בקואליציה: "זה אותו ז'אנר של ביקורת שמוכר בזמן העברת התקציב בכנסת".

בתוך כך, ליברמן אישר אתמול שמועד אישור התקציב לשנים 2024-2023 במליאת הכנסת יוקדם ל־21 בספטמבר 2022. מדובר בהקדמה של 100 ימים באישור הסופי מהאישור הרגיל. הסיבה: בקואליציה לא רוצים להגיע לרגע האחרון, 31 בדצמבר 2022, לאישור התקציב. הקדמת אישור התקציב תבטיח את הרוטציה בין רה"מ בנט לרה"מ החליפי לפיד ב־23 באוגוסט 2023.