ההייטק מחפש ידיים עובדות: מספרי הלמ"ס הם רק קצה הקרחון

בתעשיית ההייטק הישראלית אוהבים מאוד להגיד שחסרים עובדים. המספרים שנזרקים לאוויר נעים בין 10,000 ל־15 אלף, והנה באה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנסה לעשות סדר: 14 אלף מפתחי תוכנה חסרים. עם זאת, המספר הזה מבטא רק חלק קטן מהסיפור. לחשוב שחסרים רק 14 אלף עובדים בהייטק היא צורת מחשבה שמתאימה לגוף ממשלתי וציבורי, ולא לתעשייה שנעה במהירות ולא מחכה ליוזמות מצד המדינה.

קפיצת המדרגה שעשתה תעשיית ההייטק המקומית בשנים האחרונות מתבטאת היום במאות חברות, שלכל אחת מהן יש פוטנציאל להיות חברת ענק, גם במונחים בינלאומיים. המשבר בימים אלה באוקראינה מלמד אותנו עד כמה חסרים בארץ הרבה יותר עובדים. מהדיווחים במדינה זו עולה שישנם עשרות אלפי אוקראינים, יש האומרים גם 50 אלף, שעובדים למעשה בתעשיית ההייטק הישראלית. מספרים דומים של עובדים, שמועסקים על ידי חברות ישראליות, אפשר למצוא בהודו, בסין ובעוד מדינות במזרח אירופה. לולא עובדים אלה, תעשיית ההייטק הישראלית היתה בבעיה קשה.

עובדי הייטק בהרצליה. יש חברות ישראליות שרוצות לגדול ולהעסיק רבבות עובדים, בדומה לענקיות האמריקאיות | דנה קופל

עשרות היוניקורנים בארץ, דוגמת פיירבלוקס, ראפיד, גונג ואחרים, מצהירים השכם והערב שהקביעה שחסרים בהייטק הישראלי 10־15 אלף עובדים היא צרה ומתייחסת רק לשנה־שנתיים הקרובות. חברות אלו מאמינות שהן יצטרכו בעוד זמן לא רב הרבה יותר מכמה מאות בודדות של עובדים לכל חברה, והן שואפות להפוך לענקיות שמעסיקות אלפים ואפילו רבבות עובדים, בדומה לחברות בארצות הברית.

לא מעט חברות היו מעדיפות למצוא עובדים קרוב לבית. ישראל כבר השקיעה מאות מיליונים בניסיון לשלב בהייטק אוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג בענף, עם הצלחה מועטה. גוגל הודיעה היום שהיא משקיעה 25 מיליון דולר בניסיון להכניס אוכלוסיות כאלה לתחום. ייתכן שליוזמות פרטיות בסגנון גוגל יש יותר סיכוי להביא יותר עובדים לתעשייה.